ההתקפה על מפעל ייצור הטילים בעיר איספהאן באיראן ממשיכה לגרור תגובות מסביב לעולם, גם קרוב לשבוע לאחר ביצועה. על פי הפרטים הידועים, במהלך מוצאי השבת שעברה ניסו שלושה מל"טים מתאבדים לתקוף מתקן צבאי בלב העיר, מתקן שלפי הגורמים הרשמיים בטהרן משמש כאחד המרכזים לייצור תחמושת איראנית.
אף שההודעה הרשמית של משמרות המהפכה ציינה שהמתקפה נוטרלה, שכן שני מל"טים יורטו בטרם פגעו במתקן ואילו המל"ט הנותר גרם נזק קל בלבד למבנה, הגורמים השונים במערב מציירים ציור אחר לגמרי: המל"ט שחדר לתוך המבנה יצר נזק רב ופגע במידה דרמטית ביכולתו של המתקן להוסיף ולייצר תחמושת.
סוג הנשק שהותקף במתקן אינו ידוע בשלב זה במדויק, אך כן ידוע כי מדובר במתקן לייצור טילים. ההערכות מדברות על פגיעה במערך הייצור של טילים מדויקים או טילים מתקדמים אף יותר. המתקן עצמו הוא מתקן אסטרטגי עבור המשטר האיראני, שכן הוא משמש גם לייצור טילים, גם לפרויקטים הקשורים לתוכנית הגרעין וגם למערך המל"טים האיראני. כמו כן, מדובר במתקן גדול הרבה יותר מרוב המתקנים הדומים לו.
גם האחריות על התקיפה נותרה בשלב זה עמומה. מצד אחד, בתקשורת הסעודית דווח מפי מקורות אמריקניים כי ארצות הברית עומדת מאחורי התקיפה, לצד מדינה מזרח תיכונית נוספת. יחד עם זה, 'הוול סטריט ג'ורנל' דיווח כי ישראל היא שעומדת מאחורי התקיפה.
בישראל, כמו בחלק ניכר מהאירועים מהסוג הזה, לא מאשרים או מכחישים את הדיווח. יתרה מזאת, בריאיון שנתן נתניהו ל־CNN בלילה שבין יום שלישי לרביעי השבוע, הדגיש כי ישראל אינה מאשרת כי היא זאת שתקפה, אך היא כן עושה זאת מפעם לפעם. "אני אף פעם לא מדבר על מבצעים ספציפיים", אמר ראש הממשלה. "בכל פעם שמתרחש פיצוץ כלשהו במזרח התיכון מאשימים את ישראל או נותנים לה את האחריות - לפעמים אלה אנחנו ולפעמים לא. מה שכן, ישראל פועלת כדי למנוע מאיראן להשיג אמצעי נשק מסוימים".
באיראן עצמה, נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין לא יודעים לחלוטין כיצד בוצעה התקיפה. על פי טענות שהושמעו בטהרן בימים האחרונים, מי שהכניסו את המל"טים וחומרי הנפץ היו הכורדים דרך המחוז הכורדי בעיראק הסמוכה, וכל זה עבור מדינה אחרת. הערכות אחרות מציגות את אזרבייג'ן, גם היא שכנתה של איראן, כנקודה שממנה יצאו המל"טים. הערכות רבות אחרות מדברות על כך שהמל"טים יצאו מתוך איראן עצמה. כל ההערכות הללו קושרות את ישראל לתקיפה, מפני שלפי גורמי המודיעין רק מדינה בעלת יכולות מודיעיניות, צבאיות, טכנולוגיות וכלכליות גבוהות יכולה להרים מתקפה שכזו. מתוך כל המדינות עם האמצעים לבצע זאת, ישראל היא היחידה שיש לה אינטרס מיידי לפעולה כזו.
ההערכות שמדובר בישראל קיבלו חיזוקים משמעותיים מהידיעה שהתפרסמה ולפיה ראש ה־CIA ויליאם ברנס ביקר בישראל בשבוע שעבר. באופן רשמי הביקור נועד להקדים את ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שביקר כאן השבוע, אלא שבשבוע שעבר נערך גם ביקור של היועץ לביטחון לאומי. כמו כן, גם העובדה שראש המוסד לקח חלק בישיבת הקבינט שהתקיימה במוצאי השבת בעקבות הפיגועים בירושלים בשבת שעברה, ויציאתו באמצע הישיבה, חיזקו את ההערכות האלה.
"ישראל לא לקחה אחריות על הפעולה, ולא באמת ידוע מי עשה אותה, אבל בעדינות נאמר שזה לא בדיוק תלוש מהמציאות שישראל עומדת מאחורי זה", אומר ראש המל"ל לשעבר, האלוף (במיל') יעקב עמידרור.
עד כמה זאת מתקפה חריגה ממה שהכרנו עד היום?
"אני לא חושב שנכון לומר שזאת מתקפה חריגה, לא באופי הביצוע ולא באופי המטרות. גם בשנה שעברה בהתקפה על מפעל המל"טים לא הייתה תקיפה ישירה של מתקני גרעין, וזאת לא הפעם הראשונה שנעשה שימוש במל"טים מתאבדים".
מה הוביל לתקיפה דווקא עכשיו?
"זה משהו שבישראל מתכננים זמן רב. אסור לשכוח שהאיראנים ניסו לתקוף את ישראל לפחות שלוש פעמים בעזרת מל"טים שישראל יירטה, הם עשו את זה דרך סוריה וגם דרך מקומות רחוקים יותר. כך שהם מנסים כל הזמן לפעול נגד ישראל, וזה עוד לפני שדיברנו על הפעלת החוליות והכוחות של חיזבאללה נגדנו. זה הוביל את ישראל להבנה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה שאיראן תפעל כאן כאילו זה שטח איראני. המתקפה הזו, בהנחה שישראל באמת עומדת מאחוריה, נועדה להעביר מסר לאיראנים".
התקיפה, כך סבור עמידרור, לא הגבילה את היכולות האיראניות, שכן הן רחבות הרבה יותר מהמתקן ההוא באיספהאן. עם זאת, היא כן פגעה בהם. "זה יעד שהיה חשוב לאיראן, ופגיעה בו היא פגיעה ביכולת של איראן לייצר נשק. אבל לא מדובר פה במהלך משנה משחק, כזה שממש מגביל אותם. בשביל לעשות דבר כזה צריך להרים 400 מטוסים לאוויר. זה אירוע אחר לגמרי. זה נועד, בעיניי, בעיקר להעביר מסר לאיראנים, שיבינו שלכל פעולה שלהם יש מחיר".
"זה לא סוד גדול שהגורמים שרוצים לעצור את איראן יצרו בנק מטרות במדינה והם תוקפים לפי שלל שיקולים", אומר תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה וחבר תנועת 'הביטחוניסטים'. "אנחנו יודעים שבעבר ישראל תקפה משלוחי נשק שעשו את דרכם לסוריה ולחיזבאללה. אז פה הותקף, לפי הדיווחים, מפעל טילים, וקשה שלא לראות את הקישור בין הדברים. אבל האמת היא שיכולה להיות שורה ארוכה מאוד של שיקולים שיובילו למתקפה שכזו".
איראן כתירוץ
אחד השיקולים למתקפה על איראן שעלה בתקשורת בימים האחרונים קשור בכלל לזירה אחרת, שבה ישראל התנהלה עד היום בצורה שעוררה כעס ברחבי העולם. הכוונה היא למלחמה באוקראינה, ולעובדה שישראל לא נקטה צד באופן ברור במהלך אחד־עשר החודשים שבהם המלחמה מתנהלת. אחת הביקורות המרכזיות שנמתחות על ישראל היא העובדה שהיא לא שולחת בעצמה נשק לאוקראינה, ואף לא מאפשרת למדינות המחזיקות בנשק ישראלי לשלוח אותו לקייב.
בשבועות האחרונים תפסה סוגיית הסיוע הצבאי לאוקראינה את צמרת הכותרות הבין־לאומיות. מצד אחד, ארצות הברית ובריטניה הודיעו כי ישלחו עוד כמויות נרחבות של נשק לזלנסקי וצבאו, ומהצד השני גרמניה סירבה לשלוח לאוקראינים את הטנק שלה, לאופרד, שנחשב לאחד הטנקים המתקדמים בעולם ומותאם במיוחד ללחימה בשטח הלחימה האוקראיני. סירובה של גרמניה לשלוח את הטנקים הוביל למשבר חמור שלה מול שאר מעצמות המערב, ואף יצר משבר פוליטי חריף לקנצלר הגרמני אולף שולץ. לבסוף נכנע גם הממשל בברלין והודיע כי ישלח טנקים לקייב.
ישראל, כאמור, מסרבת לשלוח סיוע צבאי לאוקראינה, ושרויה תחת לחצים כבדים מפרוץ המלחמה. הטיעון הישראלי – שמשום שהרוסים שוכנים על הגבול הישראלי ישראל צריכה להישאר ניטרלית - זכה לביקורות הן מתוך ישראל והן מחוצה לה, במיוחד ככל שהתבהרה תמונת מצבו של הצבא הרוסי, שלא מראה יכולות גבוהות למדי עד כה. הלחץ על ישראל לסייע לאוקראינים התחזק אף יותר ברגע שאיראן נכנסה לזירה, כשהיא מספקת עוד ועוד ציוד לצבא הרוסי.
בישראל חשבו רבות כיצד אפשר לסייע לאוקראינים מבלי שהמהלך ייתפס ככזה שמכוון ישירות כנגד הרוסים. צריך לזכור שלישראל יש אינטרס מובהק נוסף בתוך המלחמה, והוא האוכלוסייה היהודית העצומה בשתי מדינות אלו. ישראל לא רוצה להיתפס כתומכת בצד האוקראיני על מנת שלא להזיק ליהודי רוסיה. הפתרון שנמצא לבעיה, כך נראה, הוא תקיפת מרכזי ייצור הנשק האיראניים שמספקים את התוצרת הצבאית לצבא הרוסי.
מי שאמר זאת במפורש הוא ראש הממשלה נתניהו, במהלך הריאיון שנתן השבוע ל־CNN. "גם ישראל, למען האמת, פועלת בדרכים שלא אפרט כאן נגד ייצור הנשק של איראן, שמשמש בסופו של דבר גם נגד אוקראינה", אמר נתניהו למראיין ג'ייק טאפר. כמו כן אמר נתניהו כי האמריקנים לקחו "כמות עצומה של תחמושת שנועדה לישראל" והעבירו אותה לאוקראינים.
היתרון במהלך כזה, דיפלומטית לפחות, הוא מול הרוסים, שאינם מעוניינים שעוד מדינה תיתפס כאחת שפועלת אקטיבית כנגדם. סגן השגריר הרוסי באו"ם אמר השבוע בריאיון ל'כאן 11' כי מוסקבה מרוצה מהמדיניות הישראלית לגבי המלחמה. הדברים, יש לציין, נאמרו אחרי ההפצצה באיראן וייחוסה לישראל. עוד אמר סגן השגריר כי הם רואים בישראל אופציה רלוונטית לתיווך בין הצדדים. סוגיית התיווך, שכבר בתחילת המלחמה עלתה על השולחן כשראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ניסה את כוחו בנושא, עלתה גם בראיונו של נתניהו.
"זה הסבר טוב מאוד עבור העולם, אבל קשה לראות בו את הסיבה שבגללה ישראל תוקפת", אומר קופרווסר. "ישראל תוקפת בשביל לשרת את האינטרסים הביטחוניים שלה. אם יש להתקפות האלה מעגלי השפעה רחוקים יותר, זה פשוט רווח נקי. פגיעה ברוסיה דרך תקיפה באיראן היא מהלך חיובי עבור ישראל מבחינה אסטרטגית".
"אני לא יודע עד כמה תקיפה שכזו נועדה לסייע לאוקראינים, אבל אין ספק שהמלחמה באוקראינה והתמיכה האיראנית ברוסיה מסייעות לישראל בלגיטימציה בין־לאומית לפעולות נגד המשטר בטהרן", מצטרף עמידרור. "איראן נתפסת היום כגורם שמייצר חוסר יציבות בעקבות המלחמה באוקראינה, וזה מוביל את העולם להסתכל על איראן אחרת".
זה רק הסיוע שהם מעניקים לרוסים, או העובדה שהסכם הגרעין לא מתקדם לשום מקום?
"גם אם היה נחתם הסכם גרעין, אופן הפעולות של איראן באוקראינה, כמו גם המאבק שהם מנהלים נגד הנשים ומחאות האופוזיציה, מעניקים לישראל לגיטימציה נרחבת לפעול".
"חצינו את הקווים האדומים שהצבנו"
סוגיית הסכם הגרעין נמצאת ברקע של כל שיח שקשור לאיראן. אלא שכידוע, השיחות נקלעו למבוי סתום, וכבר לפני מספר חודשים הנשיא ביידן אמר בשיחות סגורות כי ההסכם מת, אבל הוא לא יהיה זה שיכריז על כך. על הרקע הזה ישראל החריפה את הטון שלה בשבועות האחרונים, והזהירה כי האופציה הצבאית נמצאת על השולחן.
"מה שקורה עכשיו זה שהסכם הגרעין הרשמי מת, אבל במקומו נוצר הסדר דה־פקטו שמשמעותו שאיראן יכולים לעשות מה שהם רוצים, למעט להעשיר אורניום לרמה של 90 אחוזים, שמהם ניתן לפרוץ לפצצה בזמן קצר מאוד", אומר קופרווסר.
זה ניסיון מצד המערב לייצר שקט תעשייתי בזירה הזו?
"בהחלט, אבל השקט הזה מאפשר לאיראנים לצבור עוד ועוד אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים. בגרעין, לכמויות יש משמעות קריטית. יש הבדל עצום אם לאיראן יהיה מספיק חומר בשביל ארבעה ראשי נפץ גרעיניים או בשביל עשרה. אני רוצה להזכיר לך שבאותו נאום באו"ם של נתניהו הוא הציב קו אדום: 250 קילו של אורניום מועשר לרמה של 20 אחוזים. היום יש לאיראנים פי ארבעה מזה, ועוד 70 קילו של אורניום שמועשר ל־60 אחוזים. אלה לא סתם מספרים, אלה נתונים שצריכים להדיר שינה מעיני מערכת הביטחון בישראל. חצינו את הקווים האדומים שהצבנו אין־ספור פעמים, ואף אחד לא עושה דבר בנושא", מתריע קופרווסר.
האם הידיעות שיוצאות מאירופה, שהממשלות ביבשת מתכננות לצרף את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור, לא מצביעות על נקיטת מהלכים נגד האיראנים?
"זה בדיחה. חשוב לשים את משמרות המהפכה ברשימת ארגוני הטרור, כי מדובר בארגון טרור. אבל לחשוב שהמהלך הזה יפגע בתוכנית הגרעין האיראנית זאת אשליה חסרת בסיס. בזמן שהמערב עסוק בלהכריז הכרזות, האיראנים ממשיכים בכל הכוח בצורה אקטיבית - גם בנושא הגרעין, גם במימון ארגוני טרור ברחבי העולם, גם בסיוע לרוסים וגם בדיכוי המחאה הפנימית. המהלך האירופי הוא אפילו לא אקמול לבעיה הזאת.
"הפתרון שיצרו המעצמות בזמן החתימה על הסכם הגרעין בשנת 2015 הוא מנגנון החזרת הסנקציות הכבדות על איראן. כשטראמפ פרש מהסכם הגרעין הוא הפעיל את המנגנון בכל הקשור לארצות הברית, אלא שמדינות אירופה סירבו לעשות זאת גם כן, לאור הקשרים הכלכליים הענפים בינן ובין טהרן. העניין הוא שכולם יודעים שההסכם מת, גם הנשיא ביידן אמר את זה, אז למה להמשיך במשחק?"
לא יכול להיות שהרצון להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור הוא צעד ראשון לקראת השבת הסנקציות?
"הלוואי שכן. אם זה אכן המצב, זה מהלך משמעותי. הבעיה היא שאין לנו זמן. אומרים שהאיראנים נמצאים במרחק שנתיים מפריצה לגרעין, אבל אנחנו לא באמת יודעים. זה יכול להיות גם כמה חודשים. אין זמן לתהליכים ארוכי טווח. צריך צעדים מיידיים: הטלת סנקציות כבדות מחד גיסא, והצבת האופציה הצבאית מאידך".
האם העובדה שהאירופים החליטו רק עכשיו ללכת ראש בראש מול משטר האייתולות, במה שנראה כמו תגובה לתמיכה שלהם ברוסיה, מעידה על כך שישראל נכשלה בגיוס דעת הקהל העולמית לבעיה האיראנית?
"את האמריקנים הצלחנו לגייס, אבל את האירופים לא. לפחות לא מספיק. הכישלון שלנו היה כשהם אימצו את הסכם הגרעין במקור. כל שאר הדברים שמתרחשים מאז הם תולדות של זה.
"אבל צריך לזכור עוד נקודה חשובה: לישראל יש לא מעט הצלחות בסוגיית הגרעין האיראני. התוכנית הזאת קיימת כבר מתחילת שנות התשעים, ועד היום, יותר משלושים שנה אחרי, הם עדיין לא הגיעו לגרעין. הבעיה היא שאם לא נעצור אותם, וזה ממש לא רק אירוע ישראלי, תיווצר לנו עוד צפון קוריאה, ולא נראה שיש מדינה בעולם שמעוניינת בכך".
****