הפיגועים הקשים שהתרחשו בסוף השבוע שעבר בירושלים עוררו את ממשלת הימין לצורך בתגובה משמעותית. הדרישות שהעלו חבריה כלפי הממשלה הקודמת למאבק נחרץ יותר בטרור, מופנות כעת לפתחם של ראש הממשלה ושרי הקבינט.
הקבינט קיבל מספר החלטות מיידיות. הראשונה הייתה איטום בית המחבל שביצע את הפיגוע הרצחני בשכונת נווה יעקב, ואליה הצטרף, באופן חריג, איטום בית המחבל שפצע שניים בפיגוע בעיר דוד.
עוד הוחלט לקדם שלילת זכויות בביטוח הלאומי והטבות נוספות למשפחות מחבלים תומכות טרור ושלילת תעודת זהות למשפחות הללו. השר איתמר בן גביר הוסיף צעד משלו והורה להרוס בתים בלתי חוקיים של ערבים במזרח ירושלים.
בדיון הקבינט דרש השר סמוטריץ' לשנות את המשוואה מול גל הטרור המתעצם. "זה המנדט שלנו. אנשים בחרו בנו לבצע צעדים גדולים", אמר. השר בן גביר דרש בדיון להטיל עוצר על מחנה הפליטים שועפאט, אך מערכת הביטחון התנגדה ואמרה שענישה מעין זו רק מגבירה את הפיגועים.
עם זאת, הקבינט לא נקט שום עמדה כלפי הרשות הפלשתינית, אף שלכל הצדדים ברור שהיא זו שמעודדת את גל הטרור, מתדלקת אותו ומסיתה גם את ערביי ישראל לקחת בו חלק באופן פעיל.
במערכת הביטחון סבורים שהמצב הנכון הוא שימור מעמדו של אבו מאזן ושימור הרשות הפלשתינית, למרות ההצהרות הקשות מצד יושב ראש הרשות על הפסקת התיאום הביטחוני ולמרות המתקפות שלו בשיחתו עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. ראש הרשות טען בפני בלינקן שהפעילות נגד מחבלים בג'נין הייתה "טבח", בעוד את הפיגועים הרצחניים בישראל הוא לא מגנה, ואף משבח מעשים מזוויעים מעין אלה.
ל'בשבע' נודע כי באחרונה בלם ראש הממשלה נתניהו יוזמות שעלו מצד חלק מהשרים להקשחת ההתמודדות עם הרשות הפלשתינית. כספים של הרשות אומנם חולטו והועברו לשם קיום פסק דין לפיצוי נפגעי טרור, אך בעוד כמה מן היושבים בקבינט שחושבים שייתכן שהגיעה העת לפוצץ את הבלון שנקרא הרשות הפלשתינית, נתניהו מבקש לנהוג אחרת. ייתכן שהתנהלותו נובעת מביקורו של מזכיר המדינה האמריקני בלינקן בישראל השבוע ומהרצון שלא להתעמת עם הממשל בנושא הפלשתיני כשיש נושאים בוערים יותר מבחינתו על סדר היום, אבל הרוח הרווחת במערכת הביטחון וגם אצל מרבית הדרג המדיני היא הרצון לשמר את הרשות הפלשתינית – למרות שעידוד הטרור של כמה מבכיריה הופך להיות מופגן יותר ויותר.
השרה אורית סטרוק דיברה על כך בכנס מנהלי הציונות הדתית. "חשוב שנדע מול מי אנחנו עומדים. חשוב שנבין מאיפה באים הפיגועים האלה. פיגוע אחרי פיגוע, זה לא יד המקרה, אלו לא פיגועי בודדים. יש פה יד מכוונת, והיד המכוונת הזאת היא היד של הרשות הפלשתינית. השבוע עמד מעל דוכן הכנסת יועצו של ערפאת לשעבר והאשים אותנו שאנחנו מחוקקים חוק שסותר את הדין הבין־לאומי. הוא מעז להגיד שאנחנו סותרים את הדין הבין־לאומי בעוד הוא, כיועצו של ערפאת, אחראי לספר החוקים היחיד בעולם שדורש, קורא ומתגמל רצח יהודים.
"זו הרשות הפלשתינית. כשמרימים את הדגל שלה, מרימים דגל של ישות שבספר החוקים שלה כתוב מה שהיה כתוב רק ארבע פעמים בהיסטוריה: בימי פרעה, בימי המן הרשע, בימי גרמניה הנאצית, ופה לידנו ברשות הפלשתינית. ספר חוקים שאומר: תרצחו יהודים, ומי שירצח יותר יהודים יקבל יותר".
סטרוק תיארה את גודל ההסתה שיש ברשות: "חמור מזה, שר ברשות הפלשתינית מוציא בכל יום חמישי בערב מנשר שמחולק לכל האימאמים בכל המסגדים, על מה צריך לנאום ולדרוש בדרשות של יום שישי. הוא מודיע להם: אתם תדברו על הג'יהאד ועל כמה מי שעושה ג'יהאד הוא קדוש. עם זה אנחנו מתמודדים. אי אפשר לעבור לסדר היום על זה שאנחנו נאלצים להתמודד עם מציאות כזאת. אין עם, אין מדינה בעולם, שנאלצת להתמודד עם מציאות שכזאת, של ספר חוקים שקורא לרצוח את האזרחים שלה".
התערבות חיצונית לא מצליחה
פרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, אומר שישראל אינה צריכה לדאוג להנהגת הרשות הפלשתינית. "זו טעות. אנחנו צריכים לשמור על אבו מאזן? הוא אויב. זה ליקוי מאורות ותפיסה מעוותת שיש במערכת הביטחון. אנחנו לא חייבים הרבה לפלשתינים, ושיפסיקו לאיים עלינו שהם יתפרקו, כי אם הם יתפרקו אנחנו נתמודד. הם משתמשים בחשש שלנו ושל המערב כדי לקבל כסף ולהמשיך את המשטר המושחת שלהם".
לדבריו, "הרשות הפלשתינית בהנהגת אבו מאזן צריכה לשלוט בשטח, והיא לא מסוגלת לעשות את זה. הם לא מצליחים להתגבר על המיליציות בג'נין, בדיוק מאותה סיבה שבגללה איבדו את עזה לפני יותר מעשור וייתכן שיאבדו שליטה גם בשכם. צריך להבין שקודם כול זו בעיה שלהם. נכון שמבחינה ביטחונית זה עלול לזלוג אלינו, ולכן אנחנו צריכים לדאוג לאינטרסים שלנו ולביטחון שלנו".
אתה מדבר על מיליציות חמושות שלא קשובות להנהגת אבו מאזן, אבל נראה שגם הציבור הפלשתיני מאס בו ובהנהגתו.
"בין הפלשתינים גוברת התפיסה שהאליטה השלטת היא מושחתת ודיקטטורית. הרשות הפלשתינית עלולה להפוך ל'מדינה כושלת' – תופעה אופיינית למדינות ערביות אחרות כמו עיראק, לבנון, לוב ותימן, שממשלותיהן איבדו את המונופול על שימוש בכוח בשטחן. התפרקותה של הרשות הפלשתינית לאזורים שונים, בהנהגת שליטים מקומיים שלרשותם כנופיות חמושות, היא תרחיש סביר. ההסתברות לתרחיש כזה גדלה במסגרת מאבק ירושה צפוי ואלים אחרי מותו של אבו מאזן".
התרחיש שאתה מציג צריך להדאיג את ישראל?
"התרחיש הזה מפחיד את התומכים בפרדיגמת פתרון שתי המדינות ואת אלו החוששים מתוהו ובוהו בשטחים. הנחת היסוד של פרדיגמת פתרון שתי המדינות הייתה שבהינתן ההזדמנות, הפלשתינים יוכלו להקים מדינה ולמנוע טרור נגד ישראל, בדומה למצרים ולירדן. יצחק רבין קיווה שהקמת ישות מדינית תצליח להביא לשליטה בצורה יעילה. אדריכלי תהליך אוסלו ניסו לשכנע את הישראלים שהפלשתינים יכולים להקים ישות פלשתינית שיהיו לה יחסי שכנות טובים עם ישראל. זה לא הצליח במיוחד.
"מובן מאוד החשש מתוהו ובוהו המאפיין מדינות כושלות. זהו המניע העיקרי לניסיונות לחזק ולייצב את הרשות. עם זאת, צריך לזכור את המגבלות של סיוע־חוץ ללא תשתית פוליטית פנימית שיכולה לנצל בצורה טובה את העזרה המושטת. רוב מדינות העולם הנזקקות לסיוע־חוץ אינן מצליחות לעלות על דרך המלך מבחינה כלכלית. התערבות מבחוץ במטרה לשנות או לשמר את המערכת הפוליטית אינה מצליחה בדרך כלל, בייחוד לא במזרח התיכון. ישראל צריכה לזכור את כישלונה בלבנון, שם התגלתה יכולתה המוגבלת בהנדוס פוליטי מעבר לגבולותיה. ארצות הברית, החזקה פי כמה מישראל, נחלה כישלונות דומים בעיראק ובאפגניסטן. האמונה שהפלשתינים ניתנים לשינוי ולהתנהגות סבירה, או שרשות חזקה מועילה לישראל, מוטלת בספק".
מה צריכה הממשלה לעשות כעת, לדעתך?
"אבו מאזן וחבורתו הם חלק מהבעיה ולא מהפתרון. לכן על ישראל לשקול בכובד ראש את קידום המאמצים לשמר את שלטון הרשות ולמנוע הידרדרות לתוהו ובוהו. כמו כן, אין להיענות לפיתוי לכבוש מחדש את הרשות ו'לעשות סדר'. זה אולי חלומם של אנשי ארץ ישראל השלמה, אבל זה לא יעיל מבחינת ישראל".
תיארת קודם תרחיש של קריסת הרשות הפלשתינית. ישראל יכולה בסופו של דבר להרוויח משהו מכך?
"תוהו ובוהו בשטחים יהיה בעיה ביטחונית לישראל, אך בעיה כזו חריפה פחות אם המיליציות הפלשתיניות המתמודדות על השפעה מתחרות זו בזו. מאבק ירושה בעקבות מותו של אבו מאזן עשוי להסיט את תשומת הלב מלחימה בישראל ולמנוע תיאום בסכסוך הממושך נגדה. נוסף על כך, האנדרלמוסיה בשטחים עשויה להעניק לגיטימציה לישראל לנקוט יד חופשית יותר בטיפול במחבלים.
"קריסת הרשות גם תחליש את התנועה הלאומית הפלשתינית, שהייתה עד כה מקור לאלימות קבועה נגד ישראל ולאי־יציבות אזורית. קריסת הרשות וכישלון התנועה הלאומית הפלשתינית בהקמת מדינה עשויים להפחית את התיאבון של הפלשתינים לישות עצמאית. התפוררותה של הרשות הפלשתינית תהיה תקלה גדולה ביחסי ציבור מבחינת הפלשתינים, ותצמצם את כוח המשיכה שלהם בקרב תומכיהם התמימים והמתחסדים ברחבי העולם וגם בישראל. כישלונות התפקוד של הישות הפוליטית הפלשתינית יתבררו לכולם ויעוררו הבנה גדולה יותר בזירה הבין־לאומית לפחדים הישראליים מההשלכות ההרסניות של הלאומיות הפלשתינית".
"גוף טרור ברישיון"
סא"ל (במיל') ירון בוסקילה, מזכ"ל תנועת 'הביטחוניסטים' ולשעבר קצין המבצעים באוגדת יהודה ושומרון, חושב שישראל צריכה לשנות פרדיגמה באשר ליחסה לרשות הפלשתינית.
"שני הפיגועים בירושלים לא משויכים באופן ישיר לרשות הפלשתינית, כי מדובר בתושבים ערבים ממזרח ירושלים ולא מיהודה ושומרון, אבל צריך להביא בחשבון שכל עניין ההסתה ברשתות והתשלומים למחבלים מגיע מהרשות, ולכן יש להם אחריות עקיפה לאירועים האלה", הוא אומר.
לדבריו הבעיה עמוקה הרבה יותר. "הרשות הפלשתינית, מיומה הראשון, במקביל לחתימת ההסכמים, הקימה את הגוף שנקרא תנזים במטרה להמשיך ולהילחם בישראל. גם אחרי הסכמי השלום היא לא זנחה את הלחימה בישראל, מתוך אידיאולוגיה שצריך להילחם נגדנו כל הזמן נגדנו. גם גדודי חללי אל־אקצא הוקמו כך על ידי ערפאת".
ואבו מאזן עשה משהו שונה? הרי גם בתקופתו הרשות מעודדת טרור.
"כשאבו מאזן עלה לשלטון הוא אמר: אני משדר כל הזמן שפה דיפלומטית ולא יכול להחזיק את גדודי הטרור. לכן הוא שימר את התמיכה בטרור באמצעות תשלום למשפחות מחבלים ובאמצעות הסתה בחינוך, ולמעשה עצם עיניים כלפי ארגוני טרור שפועלים נגד ישראל ולא עצר דברים שהיה אפשר לעצור. לכן, למעשה, הרשות הפלשתינית היא גוף טרור ברישיון. היא מעולם לא הפסיקה להיות גוף טרור, אלא שהיא נהייתה 'לגיטימית' בגלל ההסכמים".
אז מה הצעדים הנכונים שהממשלה צריכה לעשות?
"הדבר הראשון, שקשור לפיגועים גם ביהודה ושומרון וגם בירושלים, שכולם מגיעים בהשראתה של הרשות הפלשתינית שהופכת את הטרור למודל – צריך להגדיר אותה כישות המממנת טרור. צריך להתייחס אליה כך גם בתגובות, כמו שעשה השר סמוטריץ' כשחילט כספים של הרשות והעביר אותם לנפגעי טרור. הפלשתינים לא צריכים לקבל הנחות בשעה שעל ארגוני טרור אחרים מוטלות סנקציות. צריך להקפיא את כל התמיכות ולסגור את כל הנציגויות שלהם בעולם – כי מדובר בגוף טרור. זאת עד שהרשות תחליט לחזור למטרה שלשמה הוקמה: לנהל את החיים של ערביי יהודה ושומרון. אף אחד לא התכוון שהיא תעשה יותר מזה".
יש מי שאומרים שאולי נכון פשוט לגרום לקריסת הרשות.
"אני לא מאמין שצריך לגרום לה לקרוס, אלא להפעיל מערכת לחצים שתפסיק לממן טרור. אם הם יקרסו, בסוף יהיה גוף אחר שנצטרך לעבוד מולו. הכותרת של הרשות הפלשתינית לא משנה, מה שמשנה הוא מה עושה הגוף שעובד מולך. האם זה גוף אזרחי, או ארגון טרור שפועל נגדך בדרכים עקיפות.
"לדעתי, ביום שאבו מאזן ימות, הרשות תקרוס מעצמה. אנחנו רוצים שיהיה לנו עם מי לדבר, כי אנחנו לא רוצים להתעסק בביוב, בחינוך ובתשתיות. עדיף שעכשיו נטיל סנקציות קשות על הרשות, כך שהגוף שיחליף אותה יבין שהמשמעות של המשך לחימה נגד ישראל בצורה ישירה או עקיפה היא סנקציות כלכליות ואישיות ואפילו מעצר של פקידים ברשות שמשלמים למשפחות מחבלים או מסיתים בפומבי".
בסופו של דבר, ישראל נמצאת במצב שבו היא צריכה לבחור בין הרע לרע יותר. המידע שנמצא בידי מערכת הביטחון מוכיח שההסתה הקשה מצד בכירים ברשות הפלשתינית מחלחלת עמוק למזרח ירושלים וגם אל ערביי ישראל. קריסתה של הרשות בעתיד הקרוב תספק אתגר גדול מאוד לזרועות הביטחון, שידיהן ממילא עמוסות בעבודה בשל גלי הטרור ההולכים וגוברים בעת האחרונה. שקלול הנתונים בשלב הנוכחי גורם לראשי המערכת להמליץ שוב ושוב בעיקר על צעדים של שב ואל תעשה בניסיון להחיות את הרשות הפלשתינית. הקולות הרמים בממשלה הנוכחית נגד הגישה הזו יכולים לערער אותה, אבל בסופו של דבר ההחלטות נתונות בידיו של בנימין נתניהו, והוא לפי שעה מעדיף את אבו מאזן על מקומו ואת הרשות מתפקדת באופן כזה או אחר, ולא מצב שונה שעימו ישראל לא התמודדה לעומק מאז הסכמי אוסלו.
***