1
פרשת התלמיד מכיתה ג' בבית הספר הממלכתי־דתי בגבעת שמואל שהתגלה כילדה בלבוש ילד איננה נוגעת רק לגורלה של אותה ילדה, שנטען כי היא טרנסג'נדרית הסובלת מדיספוריה (אי־נחת) מגדרית.
הסיפור הזה לא נוגע רק לילדי הכיתה, שעולמם התערער כשגילו שהחבר שלומד איתם בכיתה כבר 3 שנים הוא בעצם חברה. הוא אפילו לא נוגע רק לבית הספר הספציפי, שהפרשה הזאת חוללה בו טלטלה עזה, סערה ומחלוקת בקרב תלמידים, הורים ומורים. מדובר בלא פחות ממאבק על דמותו של החינוך הממלכתי־דתי, על האוטונומיה החינוכית שלו, ועל הזכות של הורי התלמידים הדתיים לחנך את ילדיהם על פי אמונתם ומצפונם הדתי בלי לכופף אותם בפני אג'נדות זרות. לא מדובר כאן במקרה פרטי בלבד, אלא בניסיון לכפות על החינוך הדתי את תפיסת העולם הלהט"ביסטית, המנוגדת לתורה ולהלכה, ולאלץ אותו לפעול על פיה בשם נימוקים של שוויון, הכלת האחר ואיסור אפליה על רקע מגדרי.
2
די ברור שארגון הלהט"ב הדתי 'חברותא', שתומך בכל כוחו במאבקה של אם הילדה, מבקש ליצור תקדים שיאפשר לתלמידים בחמ"ד להחליף את זהותם המגדרית על פי בחירתם או בחירת הוריהם, ויכפה על בתי הספר הדתיים שיתוף פעולה עם התופעה. הם שואפים למצב בו בחינוך הדתי גבר לא רק ילבש שמלת אישה, אלא יתלבש בזהות של אישה, ומערכת החינוך הדתית תהיה חייבת לקבל את זהותו החדשה ולהכיר בה.
לא מזמן, במחטף של הרגע האחרון לפני ששרי הממשלה שהובסה בבחירות עזבו את משרדיהם, העבירה השרה לשוויון חברתי מירב כהן לארגוני להט"ב דתיים 3 מיליון ש"ח במסלול מיוחד ללא מכרז. ארגון 'חברותא' זכה במיליון שקלים, שאולי סייעו לו לשכור את שירותיו של פרקליט ארגוני השמאל, עו"ד מיכאל ספרד. האיש שעתירותיו לבג"ץ הפכו לעיי חורבות את עמונה, מגרון וגבעת האולפנה גויס כעת כדי לקעקע את יסודות החינוך הדתי. משרד החינוך ישב על המדוכה זמן רב עד שהחליט שטובתה של הילדה מחייבת להעביר אותה לבית ספר אחר, מחוץ לחמ"ד. בעוד כעשרה ימים ידון בית המשפט בדרישת עו"ד ספרד בשם האם לבטל את ההחלטה. בכל מקרה, אין כאן אמירה עקרונית לגבי זכותו של החינוך הדתי לא להכיר בשינוי מין בקרב תלמידיו.
3
כאן המקום לומר שארגוני להט"ב דתיים, שאמורים בעיקר לסייע למצוקותיהם של גברים ונשים דתיים בעלי משיכה חד־מינית, התגלו לא פעם כמי שפועלים בעיקר כזרוע ביצועית של תנועת הלהט"ב הכללית, במטרה להטמיע את אג'נדת הלהט"ב בתוך הציבור הדתי.
ארגון 'חברותא' הוא האחראי העיקרי לאיסור הדרקוני והגורף שהטיל שר הבריאות הקודם, ניצן הורוביץ איש קהילת הלהט"ב, על פרקטיקות טיפול המכונות בכינוי הגנאי "טיפולי המרה". אילו טובת דתיים שנמשכים לבני מינם עמדה לנגד עיניהם, הם לא היו מקדמים החלטה לרדוף פסיכולוגים רק משום שנענו לבקשתם של בעלי משיכה חד־מינית לסייע להם לפתח משיכה גם אל המין השני. הם לא היו מכחישים בעיקשות קנאית את העדויות הרבות שהתפרסמו בבמות שונות על בעלי משיכה חד־מינית שעברו טיפול פסיכולוגי מקצועי ומצליחים להתמודד עם משיכתם ולהקים משפחות כדת משה וישראל. במקביל לניסיון שלהם לזכות בלגיטימציה והכלה בקהילה הדתית, הם היו אמורים לאפשר למי מהם שמעוניין בכך לפעול לפי בחירתו הבוגרת ולנסות לשנות את נטייתו בטיפול פסיכולוגי מקצועי. גם אם חלק מפעילי הלהט"ב הדתיים חשים פגיעה מטיפולים שלא צלחו, זה לא מקנה להם את הזכות למנוע מחבריהם לנסות את מזלם לקבל טיפול ולשנות את מסלול חייהם. אבל לראשי 'חברותא' יש אג'נדה. הם קיבלו החלטה גורפת להכחיש שיש בעולם איזה שהוא טיפול שעשוי להועיל למשיכה חד־מינית. ואת השקפתם זו הם כפו באמצעות שר מקהילת הלהט"ב על מטפלים, שחרב הסנקציות הונפה מעל לראשיהם, ועל מטופלים שאיבדו את האוטונומיה שלהם לבחור את דרכם.
4
גם בפרשת הילדה בגבעת שמואל, הדאגה לטובת הילדה היא רק כסות לאג'נדה שמבקש ארגון 'חברותא' לכפות על החינוך הדתי. אילו טובת הילדה הייתה לנגד עיניהם, הם היו צריכים להפוך כל אבן לפני שהם תומכים בדרישת אמה לקבע את זהותה כטרנסג'נדר בגיל כה רך, ולהעלותה על המסלול הנורא המכונה "טיפולי התאמה מגדרית". מה שצפוי לילדה האומללה במסלול הזה הוא הלעטה בבלוקרים מעכבי התפתחות מינית, ואחר כך בהורמונים זכריים שיצמיחו בגופה מאפיינים גבריים. בשלב מאוחר יותר של התפתחות גופה היא צפויה לעבור כריתת איברים נשיים. מדובר במסלול מסרס ומעקר, שיעמיד בספק את יכולתה בעתיד ללדת ובוודאי ימנע ממנה להניק. אם יום אחד היא תתחרט ותחשוב שהיא רוצה לחזור אל הזהות המינית הטבעית שלה, כפי שקורה בלא מעט מקרים, היא תמצא בגופה נזקים בלתי הפיכים.
האם ילדה בת שמונה כשירה לקבל החלטה גורלית כזאת? האם היינו נותנים לילדה בת שמונה, או לאמה להחליט עבורה, שהיא רוצה לתרום כליה, ולו כדי להציל חיי אדם? שלא לדבר על כך שבמקרה המדובר האם פרסמה ברבים שהחלטת הילדה התקבלה כבר בגיל שלוש, והיא הכניסה אותה לחינוך הדתי בזהות של ילד תוך הסתרת מינה האמיתי כבר בגיל חמש. אין ספק שהחלטה של ילדה בגיל כזה עשויה להיות דמיון חולף, שצריך לעשות כל מה שנכון כדי לא לקבע אותו באופן שיוביל ילדה רכה אל המסלול האומלל, המעקר והפוגע בבריאות של "טיפולי התאמה מגדרית".
5
אני מתאפק שלא לצטט כאן דברים שהאם עצמה פרסמה בעבר, אשר חושפים את הרקע המשפחתי המיוחד למקרה הספציפי, וגורמים לרבים המכירים אותו לחשוב שמדובר במקרה מובהק של הסללה. אסתפק בקריאה למי שטובת הילדה לנגד עיניו לברר היטב האם מישהו לא נחפז מדיי להחליט שהילדה חשה ויודעת שהיא בעצם ילד. אבל גם אם מקור הרצון להפוך לבן בא כפי שטוענים מנפשה של הילדה, ידוע שבמקרים רבים, יש אומרים ברוב המקרים, נטייה כזאת בימי הילדות חולפת מאליה אם לא מקבעים אותה. משרד החינוך קיבל החלטה להעביר את הילדה לבית ספר שאינו משתייך לחמ"ד מתוך נימוקים של ראיית טובתה, ובלי לכלול בשיקוליו ובנימוקיו את טובת שאר ילדי הכיתה או את זכותו וחובתו של החמ"ד לשמור על ערכי התורה וההלכה. אבל רבים שמכירים את פרטי המקרה תמהים אם טובת הילדה לא מחייבת התערבות בעצם ההחלטה של האם לאפשר לה לאמץ זהות של ילד. ובכל מקרה, גם אם כל הפסיכולוגים יסכימו שטובת הילדה תומכת בשינוי המגדרי שהיא עברה, השינוי הזה עומד בסתירה לערכי החמ"ד, ומי שבוחר בו חייב להבין שמקומו לא בבית ספרנו. אם יקרה ההיפך מזה, רבים מהורי החמ"ד יעבירו את ילדיהם לחינוך תורני פרטי.
6
קראתי בערוץ 7 השבוע תוצאות של סקר שערך המכון לחקר היהדות והציונות בראשות דניאל גולדמן. לפי הסקר, רוב הציבור הדתי סבור שבית ספר דתי צריך להכיל בתוכו ילד מקהילת הלהט"ב. בידיעה הנלווית נאמר שהסקר נערך על רקע פרשת הילדה מגבעת שמואל.
מכיוון שתוצאות הסקר תומכות בדעותיו של מי שהזמין אותו, לא נואשם בחשדנות יתר אם נחשוש שמדובר בסקר מוטה. שהרי אם תשאלו גם אותי בהכללה האם בית ספר דתי צריך להכיל בתוכו ילדים או ילדות שנמשכים לבני מינם, התשובה שלי תהיה חיובית. אין בכך מתן לגיטימציה דתית למימוש המשיכה הזאת, שהרי גם מי שחשים משיכה טבעית למין השני ולומדים בחינוך הדתי לא אמורים לממש אותה בגיל הזה וללא נישואין כדת משה וישראל. מי שמעוניין באמת לדעת האם הציבור הדתי מוכן לקבל בבתי הספר שלו בנים שאימצו זהות של בנות או להיפך, לא יכול להסתתר מאחורי שאלה כללית על הכלת להט"בים.
ועוד לא אמרנו כלום על התעמולה שקנתה שביתה בליבם של רבים כאילו מדובר בפיקוח נפש. אכן, בקרב הסובלים מדיספוריה מגדרית יש שיעור גבוה של מתאבדים. אחרי הכול, מדובר במחלת נפש קשה של מי ששונאים את הגוף בו נולדו ומבקשים למצוא מנוח לנפשם על ידי סירוסו ושינויו בטיפול הורמונלי וכירורגי אגרסיבי. מה שלא מספרים לנו זה שאחרי תקופה קצרת שנים של אופוריה לאחר הניתוח, רבים מאוד מהם חוזרים אל אותו מצב נפשי של נטייה לאובדנות.
הציבור הדתי־לאומי והזרם החינוכי המרכזי שלו חייבים לגדל עמוד שדרה תודעתי ולדעת להדוף את האידיאולוגיה הפרוגרסיבית באופן כללי ואת הלהט"ביזם באופן ספציפי.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***