האמנים והמעצבים שהשתתפו בחממה של מרכז אדמונד דה רוטשילד יצאו בחודשים האחרונים למחקר אישי שהתחיל סביב המונח 'אמת' ושקע אצל כל אחד ואחת במקום הספציפי והאישי השמור למושגים מופשטים מסוג זה.
אחד מאותם אמנים הוא עמית נאור, שמייצר כלים וחומרים שיכולים להפיק גם סאונד. עמית טוען שכאשר נוצרה אופטימיזציה לייצור ההמוני של כלי נגינה הפסיקו לחקור איך אפשר לשפר אותם ולפרוץ גבולות במוסיקה.
כמתזז בין עולם המוסיקה והעיצוב עמית מספר על החיבור ביניהם: מצד אחד הוא מכיר בנוכחות הטכנית של הכלים המסורתיים, אבל במקביל בודק האם קרמיקה יכולה להפיק סאונד מלבד שימושה ככלי.
"לפני יותר מעשור גל הפיטורים הראשון בהייטק היכה בנו, דוד שלי ירון נאור פוטר בגיל 40 ועם המשבר שלו התחיל ללמוד גיטרה", מספר נאור. "הוא לא ממש הסתדר איתה ונכנס לתחום יצור כלי הנגינה. הוא בנה מעל 30 סוגים שונים של כלי מיתר וביחד עם עמית הם הפכו להיות צוות של ממש, נעזרו אחד בשנייה לפרויקטים של יצירת כלי נגינה".
"בעבודתי אני משלב פרקטיקות מעולם העיצוב התעשייתי, כמו תכנון ופיסול ממוחשב ותלת-ממדי, עם טכניקות מסורתיות של יציקות בקרמיקה ועיבוד עץ ידני. חומר (קרמיקה) הוא אחד מחומרי הגלם הפשוטים והראשוניים ביותר בהיסטוריה האנושית. אני מתעמק בקשר בין קרמיקה לבין מוזיקה, שהיא המנוע שלי ליצירה ולעשייה יומיומית, ובוחן את היתכנות השילוב ביניהם ואת השפעת הקרמיקה על גוון הצליל המופק מכלי מיתר" מוסיף עמית.
התערוכה 'שונות' היא נקודת הסיום של פרויקט החממה של מרכז אדמונד דה רוטשילד, שזהו המחזור השני שלו; חממה ייחודית זו מחברת בין אמנים למעצבים ומאפשרת פלטפורמה לבדיקה והעמקת פרקטיקות העבודה של משתתפיה.
הם יצרו עבודות פיסול, קרמיקה, ציור, סאונד, וידאו ומיצב המפוזרות בחלל מבטאות אמת אינדיבידואלית של כל אומן בדרך אחרת, לעבר שלו, לחייו, לנפש המסוימת שלו, שתופסת זאת אחרת.