שר הביטחון יואב גלנט ספד הבוקר (שישי) למרים באומל, אמו של רב-סמל זכריה באומל ז"ל, שהלכה לעולמה בגיל 89.
גלנט אמר: ''אתמול איבדנו את מרים באומל, אישה אצילת נפש, שבמשך שנים ארוכות קיוותה להשבת בנה זכריה לקבר ישראל. לפני 3 שנים מאמצי מערכת הביטחון נשאו פרי ובפעולה מוצלחת הצלחנו להשיב את גופתו לקבורה ולתת מעט נחמה למרים ומשפחתה. משתתף בצערה של משפחת באומל, יהי זכרה ברוך''.
זכריה באומל, בנה של מרים, הוגדר ב-11 ביוני 1982, כאחד משלושת הנעדרים בקרב סולטאן יעקוב בלבנון יחד עם הלוחמים יהודה כץ וצבי פלדמן. גופתו הובאה למנוחות בישראל ב-2019, 37 שנים אחרי שנעדר, במסגרת מבצע "זמר נוגה".
הרב בני לאו, רב הקהילה בה היו חברים מרים ובעלה יונה, ספד לה: "לוויה מאוד עצובה, שלושים ושבע שנים מחייה הייתה עסוקה בחיפוש הבן. זה לבד מצמרר. הייתה אישה שלא נתנה למרירות להוביל אותה. אישה עם המון עוצמה פנימית, המון ביקורת ומאוד ישירה. לא נתנה למרוח אותה וללכת סחור סחור. הייתה אמנית, עשתה תערוכות, כל הציורים והנגזרות בצבע של חיים. עם סיפורים ועם חיים ועם לבלוב - לא נתנה למר להשתלט על החיים".
"בבית הכנסת הזה אין קישוטים על הקירות, חוץ משלט אחד ליד הראש של הרב - תפילה לשבויים והנעדרים", הוסיף הרב לאו. "שיזכרו שאנחנו כל הזמן איתם. רגע לפני סוף נעילה ביום הכיפורים, תפילה לנעדרים וזכריה בראשם. דיברנו המון על היכולת לסתום גולל כשאין שום זמן, למדתי המון על הביטוי של רחל אימנו 'מהנה להינחם על בניה'. אתה לא יכול להינחם אם אין סתימת גולל.
''מרים זכתה, לעומת יונה, להביא את זכריה לקבר ישראל וראתה בזה זכות עצומה. שנה אחרי שבנה שב, התחילה הקורונה והיא מיעטה לבוא, היא הייתה עסוקה עם המשפחה והיצירה שלה. זה היה הפרק האחרון שלה, סגירת מעגל של מסע מאוד ארוך", כך הרב לאו.