בשיחה גלויית לב ראש ישיבת חב"ד בצפת הרב יוסף יצחק וילשאנסקי קרא להנהגת החסידות שלא לטאטא 'פגיעות' בין כותלי הישיבות אלא לטפל בהן.
"המציאות הנוכחית מחייבת לטפל ולא לטאטא! לחדד נושאים שלא מדוברים במקומות אחרים, להתמודד ולבנות חומה יסודית באהבה ויראה", אמר ודבריו צוטטו באתר 'בחדרי חרדים'.
"להסתיר טראומות ופגיעות זו איננה שיטה", אמר ברמזו על פגיעות מיניות אפשריות בקרב בחורי ישיבה. "כך גם לא לברוח מהתמודדות עם מקרים ומצבים ורגעי קושי נפשיים. חובתנו ואחריותנו לבנות, לרומם לטפל ולעזור בכל מה שלנגד עיננו, בכל מה שאנו יודעים ולגלות גם את מה שאיננו יודעים. ובכל מציאות לעשות ולסייע בכל האפשר".
עוד הוסיף: "אנחנו בשעת חירום, וכדי להציל את הדור שלנו כולנו מוכרחים לקחת אחריות".
בדבריו התיחס לשיטת הסלקציה בקרב 'רשמי ישיבות' המעדיפים לשלב בחורים טובים על פני בינונים ותקף את התופעה.
"הרבי תובע מאתנו להיות קשובים לזעקה, לשמוע את הבכי, לראות את הדמעות, לזכור שיש מולנו נשמות שהאחריות עליהם היא עלי ועליך. שווה בנפשך, איך אפשר להישאר אדיש לדמעות של אבא ואימא? איך אפשר להגיד לבחור טוב שרוצה ללמוד תורה 'לא'? את חבר שלך כן, אבל בשבילך אין לנו מקום? מי נושא באחריות לצלקת שהדחיה הזו צורבת בנפשו?", הוא זועק.
"פעם שאל אותי מישהו בהקשר לגישה החינוכית של הישיבה בקבלת בחורים: 'איפה ראינו מהרבי הוראה כזו לקבל כל תלמיד?' עניתי לו: בוודאי שיש, במבצע 'אהבת ישראל'. לאהוב את רעך, זה לדאוג שהוא יהיה 'כמוך', חי, מרומם, מקושר וחסיד. האם בגלל חוסר בכמה קירות בטון, נאבד חלילה דור? נפצע נשמות ומי יודע מה תהיינה ההשלכות של זה?".
"אסור לנו לנסות או לחשוב אפילו 'לברור את הטובים' כפי שמקובל אולי בעולם הרחב. אין זו דרך ליובאוויטש! לעיתים, כדי לבנות יצירה מדויקת שכזו, נדרשת מלאכת מחשבת של איזון עדין אבל רק זו הדרך. אסור לנו לחשוב איך התלמידים יתרמו לישיבה ויבנו אותה ואת שמה למרחוק, אלא איך הישיבה תתרום לבחורים! אני יודע שיש כאלו כולל בתוך חב"ד, שאוהבים לבחור את התלמידים בפינצטה ולאסוף 'עידי עידית'. אין ענייני להטיף לאחרים, אבל לזעקה הפנימית העולה מתוך השטח, על כולנו להיות קשובים: אנחנו עוסקים בנשמות".