האבולוציה של הדמוקרטיה
הפרשנות המרתקת של האופוזיציה למונח דמוקרטיה הולכת ומתרחבת, הולכת ומתפתחת. בתחילה דובר רק על קושי לעכל את תוצאות הבחירות והבטחה למיליון מפגינים ברחובות.
בהמשך, בשמה של הדמוקרטיה, קראו כאן למרד מיסים ולמרד ראשי רשויות. הדמוקרטיה התקדמה לסתימת פיות באקדמיה כך שחלילה לא יישמע קולם של מרצים וסטודנטים שמעזים לתמוך במהלכי הממשלה, לכך התווספו כמובן הפגנות עם דגליה של הדמוקרטיה הידועה המכונה רשות פלשתינית, וכעת קיבלנו גם עורך דין בכיר שמדבר בגלוי על התארגנות לירי באש חיה נגד מי שלא חושב כמותם, וכל זה בשם הדאגה לשלומה של הדמוקרטיה ירום הודה ויתעלה, כמובן.
(ואל תגידו לנו שמדובר בהתבטאות קיצונית של אדם אחד בלבד, שמדובר באדם שלא מייצג אלא את עצמו. לא רק שהוא קיבל מחיאות כפיים על דבריו המבטיחים ירי באש חיה כלפי תומכי הממשלה ומהלכיה, אלא שלא זכינו לשמוע גינוי, הסתייגות או התנערות כלשהי מאבירי הנאורות והקדמה ואפילו קראנו את דברי השבח שהרעיף השר לשעבר נחמן שי על ראשו של האיש על למאבקו למען הדמוקרטיה. כל עוד הימים חולפים וגינוי שכזה לא נשמע ניאלץ להישאר עם הדי מחיאות הכפיים באזנינו. כשזה המצב אין לנו אלא להאמין שהאיש מבטא שאיפות כמוסות של לא מעט בני אור)
שאלת התם של יותם
עוד קטנה בעניינו של עורך הדין הדמוקרט שמאיים בירי באש חיה. כמה צודק יותם זמרי בשאלתו הכל כך פשוטה ומתבקשת: איפה הם אנשי המחלקה היהודית בשב"כ כשצריך אותם? הרי יש כאן אדם שמספר על שיחות עם חבריו מהשירות הצבאי על יציאה למלחמת אחים חמושה, מחסנית מלאה, נשק דרוך ואצבע על ההדק. זה לא אמור להיות בטיפולה של המחלקה היהודית בשב"כ, זו שתכליתה למנוע טרור? נראה לי משום מה ששם, במחלקה ההיא, אפילו לא חשבו על האפשרות הזו. שם עסוקים בהאזנה לנוער גבעות ובהפעלת סוכנים שידווחו על עוד גרפיטי שמישהו כתב על רכב נטוש בפאתי כפר פלשתיני.
רק אל תגידו שופר
אביעד גליקמן, הכתב המשפטי של חדשות 13, עושה לא מעט מאמצים כדי לנער מעליו את התיוג שמנסים רבים להדביק לו כשופרה של הפרקליטות. זה הגיוני מאוד מצידו, כי מי שרוצה להתיישב במהדורת החדשות על כורסת הכתב המשפטי לא יכול להיות גם דובר של המערכת. משום כך אני קצת מתקשה להבין איך מתקבלת באדישות הנורמה שהאיש טיפח בימים האחרונים לדווח על הרפורמה המשפטית כ"התכנית לריסוק מערכת המשפט", לא פחות.
פעם אחר פעם כאילו תוך כדי תנועה, תוך כדי דיווח, תוך כדי עידכון, בנונשלנט ששמור בעיקר למומחים לשטיפת מוח והנדסת תודעה הוא מדווח לצופיו על מה שקורה עם אותה "תכנית לריסוק מערכת המשפט".
לי לא ברור מה יותר הזוי, האופן שבו הוא מתנהל או האדישות שבה העניין מתקבל אצל צופי המהדורה וקברניטיה. שיהיה ברור, אף אחד לא מבקש שיתמוך ויגדיר את האירוע כמהלכים לתיקון מערכת המשפט. גם לא מבקשים שיגדיר את האירוע כחזרה לימים שלפני מהפכת אהרון ברק. אפילו כבר בלענו את הכינוי רפורמת המשפט, אבל "התכנית לריסוק מערכת המשפט"? דחילק אביעד.
אבל בינינו, אפשר להבין אותו אם לוקחים בחשבון את ההבנה שאוזנו של גליקמן כרויה להדלפות המגיעות הישר מאחורי הפרגוד של צמרת המשפט הישראלי, ממש מכיסא הכבוד של בית המשפט העליון והפרקליטות, ומכך למעשה גם פרנסתו. למען תפעול הפרנסה הזו חייב אביעדנו להתגייס להגנת מדליפיו במלאו העוז. בקיצור, כשמדובר בפרנסה מה לנו כי נלין.
ניגוד עניינים
אז אחרי הגישושים סביב אופציית הנבצרות לנתניהו עכשיו משגרת היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, לנתניהו מכתב ובו היא דורשת ממנו שלא לעסוק בענייני הרפורמה בשל חשש מניגוד עניינים. לי לא נותר אלא לחזור על שאלתי מהשבוע שעבר: מתי נראה מכתב של היועמ"שית הדורשת מעצמה שלא לעסוק בענייני הרפורמה, מאחר וחלק לא מבוטל ממנה נוגע לסמכויותיה שלה? זאת כמובן מאותו טעם של חשש לניגוד עניינים, ואפילו חשש חריף הרבה יותר מזה שנוגע לנתניהו, שכזכור נבחר בדיוק לשם כך.
מה שהיה להוכיח
לא הייתה לו לאבי חימי הוכחה טובה יותר לעד כמה משתלם לעבור מהימין לזרועות השמאל, עד כמה טוב לעמוד בראש ההפגנות נגד נתניהו, מאשר החיבוק שקיבל מאבירי שלטון החוק וחובבי זכויות נשים ב'הארץ'. אנשים שהיו הופכים עולמות (ובצדק) אם איש ימין היה מנצל את מעמדו כיו"ר לשכת עורכי הדין כדי להמליץ על מאהבתו לשופטת, אנשים שהיו יוצאים לרחובות אם איש ימין היה מתגלה בקלונו האישי והערכי, פתאום השתתקו ומצאו לנכון רק להאדיר את שמו ופועלו למען האומה. אכן, היה משתלם.
למען הגיוון
בשבוע האחרון הזדמן לי להחליף כמה מילים עם איש יחסי ציבור שעובד עם כמה מחברות ההייטק בישראל, כאלה שממגנטות אלינו משקיעים מרחבי העולם ומחזקות את הכלכלה הישראלית. למען הגיוון העיתונאי סברתי ששמענו מספיק את מבוהלי בריחת המוחות והמשקיעים ויהיה נחמד אם הוא יוכל לקדם ראיון עם אי מי מלקוחותיו שעמדותיו שונות, מישהו קצת יותר רגוע.
חשבתי שאקבל תשובה בנוסח 'יש אחד כזה, לא ממש בכיר ולא ממש חשוב, אבל אם זה חשוב למען הגיוון אבדוק אתו'. טעיתי. התשובה שקיבלתי הייתה שדווקא יש הרבה כאלה, אבל... הם מפחדים לדבר! ככה בפשטות הוא הבהיר לי.
וככה אנחנו ממשיכים לשמוע רק דעה אחת ומשוכנעים שאין דעה אחרת. עובדה, אף אחד לא אומר משהו אחר.
המאפיה של המאפייה
אתם ידעתם את זה? אני ממש לא ידעתי שהם אופים לעצמם פיתות עד שהגיעה החלטתו של השר בן גביר. לתומי חשבתי שאין שום סיבה שהצוררים הללו יאכלו טוב יותר מכל אסיר אחר שמסתפק בפרוסות לחם. למה פיתות? למה חמות? למה בייצור עצמי? כעת נותר לנו לנחש מה תהיה התגלית המטורללת הבאה שתיחשף בפנינו על ידי השר וצוותו על מה שקורה בתאיהם הכלא של המחבלים?
בחירה ראויה
לפני לא מעט שנים נשא אחד מאנשי הימין נאום חוצב להבות בגנות התקשורת שאינה נותנת לו להביע את עמדתו, תוקפת ומכפישה. הרבה טעם היה בדבריו של אותו נואם זועם. רבים מאנשי הימין חשו וחשים את נחת זרועה של התקשורת הקוטעת את דבריהם, שואלת ולא מחכה לתשובה, מעוותת את כוונותיהם, מנאצת ומגדפת. לא כל כך נעים לי לצטט את עצמי, אבל במאמר שפרסמתי בעקבות אותו נאום טענתי שצר לי אבל מגיע להם.
כי אם אתם, נבחרי הציבור של הימין, חוזרים בהכנעה אל אותה ביצה עכורה של תקשורת ובוחרים להתראיין דווקא בה למרות הכול, אז זה מגיע לכם. בכל ראיון שאתם מעניקים להם אתם בונים אותם כמפלצות רייטינג, אז אל תבכו כשהמפלצת הזו גם דורכת עליכם ורומסת אתכם. באותה מידה, כתבתי אז, יכולתם לבחור להתראיין אצל מי שמכבד אתכם ומקשיב לכם והרווח היה כפול, גם יכולתם להשלים משפט וגם הייתם מחזקים כלי תקשורת קרובים לעמדותיכם והופכים אותם למושאי האזנה וצפייה. על הדרך הייתם אולי גם מחנכים את כלי התקשורת האחרים שכדאי להם למוד בסטנדרט כלשהו של נימוסים.
מאז חלפו הרבה שנים ויש כמה פוליטיקאים שהפנימו את העניין (לא בגלל שכתבתי, כמובן, אלא בגלל שזה מה שההיגיון אומר). אחד מהם הוא שר המשפטים, יריב לוין, שהבין יפה את הכוח הגדול הטמון בעיסוק הציבורי סביבו, ובחר לפרוס את משנתו בנחת דווקא אצל ד"ר גדי טאוב. שם גם קיבל במה רגועה להביע את דעתו המפורטת וגם חיזק את 'שומר סף', אחד הפודקסטים המחכימים והראויים ביותר להאזנה בתקופה האחרונה.
אין בעיה, רק שיודיעו
ההחלטה של שלומי שבן להציב הדמיה של ארון קבורה, להשמיע את 'ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה' ולהקרין תמונות ענק של יריב לוין ונתניהו מגיעה מעט אחרי ההתבטאויות הפוליטיות של יובל בנאי בהופעה, וגם הן בכיוון הצפוי הזה (ולא בפעם הראשונה).
מרתק לראות שפרץ היצירתיות של זמרינו מוציא מהם גם מיצגים שפעם היו נקראים הסתה (זוכרים את עלילת הדם שמפמפמים לנו שוב ושוב על ארון הקבורה ונתניהו?), אבל מאחר וקיימת סבירות מסוימת שבקהל רוכשי הכרטיסים להופעות הללו יש גם תומכי הממשלה ומהלכיה (בכל זאת, מישהו הרי הצביע לממשלה הזו, לא?), ראוי (לפחות למען הנימוס והיושרה) שזמרי הדמוקרטיה הללו לא ינצלו את העובדה שיש מולם קהל שבוי ולא יהפכו אותו לחלק מהמחאה שלהם. שיוסיפו הערה בשלב רכישת הכרטיס ובה יהיה כתוב במפורש שמי שיגיע להופעה צפוי להיות חלק ממחאה פוליטית נגד ממשלת ישראל, כך יהיה קל יותר להחליט אם דחוף לנו להוציא 250-450 שקלים על האירוע. נכון, זה עלול להוריד להם את ההכנסות בכמה עשרות אחוזים, אבל זו כל החוכמה במחאה, שמשלמים עליה מחיר, לא? סתם למחות ולהמשיך לגרוף כספים זה ממש לא רציני.
(וחבל, אגב, כי שלומי שבן הפיק באחרונה כמה יצירות מרשימות למדי, אבל יש מי שיוותר על התענוג אם הוא חלק מעסקת חבילה פוליטית)
להערות ולהארות שלכם: [email protected]