א. לב מלך ביד ה'
"בגלל שעברנו על בשרנו שואה נוראית ואיבדנו שישה מליון יהודים, אנו רגישים לכך שאנשים סובלים כשמישהו מתנפל עליהם". הוא עצר לכמה שניות והמשיך: "אנו מוכנים לעשות הכל כדי שהסבל ייגמר, כמו שכתוב "כל המציל נפש אחת - כאילו הציל עולם מלא".
אלו היו חלק מהדברים שפורסמו על-ידי רשתות החדשות, מתוך הדברים שאמר הרב הראשי הרב בערל לאזאר שליט"א, לנשיא פוטין, בפגישתם לפני כמה ימים בלשכת הנשיא בקרמלין, בה גם השתתף נשיא איגוד הקהילות הרב אלכסנדר ברדה.
בתקופה מאתגרת ובסיטואציה כל כך עדינה, צריכים המון אומץ וגאון יעקב לומר מילים שכאלו, שהדיו הדהדו ורעשו בכל העולם. המפגש נערך לקראת יום השואה הבינלאומי המצוין מדי שנה בתאריך 27 בינואר למניינם, היום בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ.
במפגש דנו יחד במגוון נושאים, ובהם פעילויות המוניטריות חשובה, שעל חלקם לפחות, ייודעו רק בהמשך.
בדברי הפתיחה שנאמרו בנוכחות כלי תקשורת רבים, אמר פוטין: "מבין כל היהודים שהושמדו על ידי הנאצים, הרוב היו אזרחי ברית המועצות, הכאב הוא אפוא משותף לנו. אתם יודעים את עמדתנו גם היום שאנו מתנגדים באופן מוחלט להכחשת השואה, ושאין תקופת התיישנות לפשעים שנעשו על ידי הנאצים. אנו עושים ומנהלים מדיניות כזו, כדי ששום דבר כזה לא יקרה שוב. הרשויות כאן של הפדרציה הרוסית והפרקליטות עושות עבודה מושקעת למנוע כל סממן אנטישמי".
ב. הסעודה בעיר מקלט
אמש, בלומדי עם בני שי' את פרקי הרמב"ם היומי, הוא ביקש ממני לחזור שוב על 'ווארט' ששמע ממני לפני כמה שנים בשולחן השבת, כשקראנו בפרשת השבוע על 'ערי מקלט'. והיות ומזה מספר שנים הוא שוהה ברוב השבתות ב"ה בישיבה, הוא לא זוכר במדויק מה ששמע בילדותו.
בשבוע זה לומדים ברמב"ם את הלכות רוצח ושמירת הנפש בחלק נזיקין, ובהם מבוארים הדין של ההורג בשוגג, שצריך לנוס ל'עיר מקלט', בה יהיה עד מות הכהן הגדול, ומפרש רש"י: "לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו". ובמשנה במסכת 'מכות' נאמר: "לפיכך אמותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות, כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו".
שמעתי פעם בשיעור של המגיד הירושלמי רבי מרדכי דרוק ע"ה ששאל, מה יעזור שהן מביאות אוכל לדיירי עיר המקלט? הרי לאחר שאכלו ואם הכהן גדול הולכת משם, הם יתפללו הלאה, שהכהן גדול ימות, בכדי שהם ישתחררו לביתם! והשיב על כך: "לא הרי תפילה על בטן ריקה, שבאה מעומק הלב והיא מתקבלת למעלה, כהרי תפילה שבאה לאחר סעודה דשנה שהיא פחות רצינית, ובמילא פחות הסיכויים שייענו".
השבוע ביום הקדוש "יו"ד שבט", למדנו מתוך הספר "היום יום" על הרבנית רבקה ע"ה שהסתלקה בתאריך זה. בהיותה כבת שמונה עשרה חלתה, והרופא ציווה עליה אשר תאכל תיכף בקומה משנתה. אמנם היא לא חפצה לטעום קודם התפילה, והיתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה היתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה הרבי ה'צמח צדק', אמר לה: על יהודי להיות בריא ובעל כח. נאמר על המצוות "וחי בהם", שפירושו: וחי - בהם, יש להחדיר חיות במצוות. כדי שתתאפשר החדרת החיות במצוות, בהכרח להיות בעל-כח ולהיות בשמחה. וסיים: אל לך לקיים את הבקרים על לב ריקן - עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה. ובירכה באריכות ימים.
אמנם האכילה לפני התפילה אסורה, אך בשולחן ערוך נפסק כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. ובדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל בתפילה עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל המחשבה והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה.
אז נכון שמותר ורצוי לטעום משהו לפני התפילה, אך כזו שעוזרת לתפילה ולא גורמת לתפילה להיות כמו אחרי הסעודה בערי המקלט...
ג. החיים ביד הלשון
הכל היה סגור ומאורגן; תאריך מתאים, מיקום יוקרתי ומראיין מכובד. הוא איש עסקים צעיר, אבל כזה שהספיק לעבור מה שאחרים עוברים רק בגיל מבוגר הרבה יותר. הוא גם הספיק להתמודד עם שותף שהוליך אותו שולל במתק לשונו, וכמעט גרם לו לנזק בלתי הפיך. בחסדי שמים התאושש מהר מהמצופה, הפסיק את הקשר עם השותף שהפילו, ופתח בקריירה עצמאית וחדשה. כעת, לקראת קפיצה משמעותית בעסקיו, הוצע לו על-ידי מומחים להשקיע ביחסי-ציבור, כאלו שיגרמו למשקיעים פוטנציאליים להצטרף אליו ובכך להגדיל את עסקיו.
"בשיחתך עם המראיין, עליך לספר על מה שעברת עם השותף. אינך חייב כמובן להזכיר את שמו, אבל זה יגרום לסיפור חייך להיות עסיסי ומעניין יותר" - הודיעו לו מהמערכת כמה ימים לפני עריכת הראיון.
הוא ואני, ידידים טובים מזה שנים, ובשיחת טלפון שיתף אותי לקראת מה הוא הולך, תוך כדי בקשה לקבלת טיפים להצלחת הראיון. "אני מאד מבין את המראיין ויוזם הראיון, המבקשים ממך לשלב את מה שעברת עם השותף הרמאי שלך. אבל אם תשמע להצעתי, אל תעלה את זה, גם לא ברמז. כי לא תיתכן הצלחה כלשהי אם זה על חשבון מישהו אחר" - אמרתי לו בכל התוקף והאמונה.
לאחר מספר ימים הוא מגלה לי, כי התלבט קשות עם עצמו, אך קיבל החלטה לפעול לפי ההצעה. הוא עדכן את אלו שארגנו את הראיון, והם הודיעו לו מיד, שאם-כן, הראיון מבוטל. והוא הסכים לכך, ובלב שלם!
השבוע הוא שוב על הקו: "אתה זוכר על מה ויתרתי לאחר מה שאמרת לי? לא ייאמן! אבל השבוע קיבלתי ראיון במקום הרבה יותר טוב ומכובד פי כמה מההצעה הקודמת, ואת התוצאות ראיתי באופן מיידי בהצלחות גדולות בהרבה ממה שציפיתי"!
"זה כן ייאמן וזה לא מפתיע", אמרתי לו בשמחה בסיום השיחה המרגשת, שכן מעולם לא הפסיד אדם מוויתור...
ולתמונת השבוע שלי: פרוס לרעב לחמך
כמעט שלוש שנים מאז היא פרצה אל תודעתנו ושיבשה את חיינו, הסתיימה מבחינתי השבוע סוף-סוף תקופת ה'קורונה'.
התיישבתי מול המתנדב היקר יוסף בריזובסקי, כשהוא לוגם לאט-לאט מצלחת המרק המהבילה שלפניו, וכולו שמחה ורוגע. הוא עצר לכמה דקות, ופתח איתי בשיחה על תקופת חייו כששימש מנהל החשמל באחד ממסלולי המטרו הגדולים במוסקבה למעלה מארבעים שנה, על הוריו היהודים דוברי האידיש ומאז שיצא לפנסיה הוא בבית הכנסת, זה הבית השני שלו; וביתו השלישי, כאן במרכז החסד. הוא מתנדב בכמה פרויקטים, תמיד מוכן לסייע לכל עניין וכמובן נהנה בחברת האנשים הרבים הבאים מדי יום למרכז החסד, לאכול, ללמוד, לשיר, לצייר ולכל מה שעושה טוב לכל גלמוד יהודי, לקום מהמיטה, להתלבש, לצאת לרחוב ולהתאוורר.
'אין לי אוכל חם בבית', הוא אומר לי ברגע גלוי לב, 'ואני כל-כך שמח, סוף-סוף פתחו כאן בחזרה ואפשר לבוא לאכול באווירה שמחה, אוכל בריא, טעים וחם', הוא אומר לי בחיוך ומוסיף 'צלם אותי בבקשה, עם האוכל הנפלא שקיבלתי עכשיו פה'.
כשלוש שנים חלפו מאותו יום בו נאלצנו לצערנו לנעול את שערי בית התמחוי הגדול במרכז החסד. בהתחלה רק לשבוע, אך ככל שחלפו הימים והאישורים לפתיחה מחדש לא הגיעו, הכאב מילא כל לב. אומנם אוכל לבתים לא הפסקנו לשלוח אפילו לא יום אחד, אבל לאכול בצוותא באולם מטופח וסביבה נחמדה - זה הרבה מעבר לזה, הוא קיום מהודר ביותר לדברי הנביא ישעיהו: "הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו".
זכינו, ולפני כשבועיים, עשה נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה הרב אלכסנדר ברדה את כל מה שאפשר, בכדי שהמקום ייפתח מחדש. התארגנו ב"ה במהרה, וביום רביעי זה, שוב המקום פעיל כבימים ימימה; ויוסף וחבריו הרבים, יושבים מדי לארוחה חמה ומזינה.
גוט שבת!
שייע