על ט"ו בשבט של מוצאי שנת השמיטה שוחחנו עם הרב נתנאל אוירבך ממכון התורה והארץ המעלה דגשים חשובים לקראת חזרתנו לטיפול בגינות.
בתקופה זו, אומר הרב אויערבך בראיון לערוץ 7, "יש התעוררות בציבור לרכישת עצים לתחזוקת הגינה אחרי שנת השמיטה שבה אנשים נמנעו ממלאכות". בדבריו הוא מדגיש כי אמנם מזג האוויר אינו מעיד על הלבלוב ותחילת יציאת ניצני העצים. אלה יבואו בהמשך. עם זאת התאריך שנקבע כראש השנה לאילן הוא ט"ו בשבט "הואיל ויצאו רוב גשמי השנה והשרף עולה באילנות, כלומר שמשהו מתחולל בתוך העץ עצמו והתוצר עצמו יבוא בפרי שיגיע בעוד כמה חודשים".
"בזמן הסגרירי הזה יש התחוללות פנימית בעץ", אומר הרב אויערבך ומציין כי בפועל מתחוללים שינויים פנימיים בעץ עצמו והדבר גם משליך על האדם עצמו בתקופה החורפית, תקופת ההתכנסות אל תוך ביתו ואל תוך עצמו, תקופה בה לימדו חז"ל שהיא טובה לקבלת קבלות אישיות.
לרשימת המשתלות המפוקחות המלאה, ולקריאת מכתבי הרבנים
"לאנשים מדגדג בידיים למלא את הגינה בפרחים ועצים. בפרחים ועצי סרק אין מה להרחיב, אבל בעצי פרי יש כמה נקודות חשובות. יש לברר את כשרות העצים שנמדדת בשני תחומים", אומר הרב אויערבך ומרחיב: הנקודה הראשונה היא איסור ערלה. "שלוש שנים מנטיעת העץ הפירות אסורים באכילה ובהנאה, וכדי לספור את שלוש השנים יש צורך שהעץ יעמוד על הקרקע בתקופה הזו ללא אמצעי מנתק בינו לבין הקרקע. צריך לוודא שהעץ עמד באופן ישיר לקרקע. במשתלות העצים מוחזקים בתוך כלי מחורר לזרימת המים. אם הוא מעל יריעת ניילון לא ניתן למנות לו את שנותיו וכך קורה שגם אם הוא עץ בוגר, עדיין מבחינת ספירת שנות הערלה הוא מתחיל את הספירה מהרגע בו הוא חובר לקרקע".
הסוגיה השניה שמעלה הרב אויערבך היא סוגיית ההרכבה הנגזרת מאיסור כלאיים: "איסור כילאים הוא אחד מאיסורי תורה. כלאי אילנות הם הרכבת מין בשאינו מינו. האיסור חל לא רק על החקלאי שמרכיב את העץ, אלא גם אסור לטעת את המורכב. צרכן שקונה ממשתלה עץ שהורכב מאיסור עובר על איסור ואסור לו לדשן ולהשקות את העץ".
בישראל אין תמיד פיקוח על נושא ההרכבות ו"כאן מגיעים לסוגיית היחס בין הצרכן לחקלאי", אומר הרב אויערבך המציין כי "באיסור כלאיים הפירות מותרים באכילה, כך שהצרכן יוכל ליהנות מהפירות, כמו במקרה האגס שתשעים אחוז מהם מורכבים באיסור, הפרי מותר לאכילה אבל אין מענה לחקלאי השותל". על מנת לסייע לחקלאים השותלים קיימת במכון התורה והארץ מחלקה טכנולוגית המחפשת פתרונות הלכתיים טכנולוגיים שימנעו את התקלה.
בשנה הנוכחית התרחב מעגל המשתלות המפוקחות על ידי רבני המכון, וזאת בעקבות דרישה של הציבור שמגיע למשתלות ומברר אם הן מאושרות ומפוקחות על ידי רבני המכון, מה שמעודד חקלאים לצרף גם את המשתלות שלהם למעגל הפיקוח. הרב אויערבך מציין בדבריו כי לא פעם כשמוצע פיקוח לחקלאי או בעל משתלה הוא טוען שאין לו צורך בכך משום שממילא ציבור לקוחותיו רוכש את התוצרת באין מפריע, אולי בשל חוסר מודעות. ככל שתגבר הדרישה לתוצרת מפוקחת הדברים יבואו לידי ביטוי גם בהרחבת מעגל הפיקוח על המשתלות הזוכות לפרסום על ידי המכון והתהודה הציבורית הנגזרת מכך רחבה.