4 שנים מחכים לנס, שאבא יתקשר

עם אהרון אילוביץ' שוחחנו על אביו, אליעזר אילוביץ', שעקבותיו אבדו לפני כארבע שנים באזור ציון הרשב"י במירון וביממה האחרונה התגייסה קבוצת חברים להפצה ברשת של תמונתו והקריאה לסיע במאמצים לאיתורו.

"הפעם האחרונה שהיו חיפושים הייתה לפני כשלושה חודשים", מספר אהרון, "יצאנו עם יחידת הכלבנים, שוטרים ועוד כמה חברים". קודם לכן היו מעת לעת סבבים של חיפושים משותפים למספר נעדרים בהם מוישי קליינרמן ונעדר נוסף מצפת מהימים האחרונים.

אהרון מתקשה לדעת או להבין מדוע האזור הזה של ציון קבר הרשב"י הוא מוקד היעלמויות של נעדרים שונים. על הפעם האחרונה ששוחח עם אביו הוא אומר שהייתה זו שיחת טלפון לפני שאמור היה להגיע אליו לשבת במירון. אהרון ביטל את הביקור והודיע שיגיע רק במוצאי שבת, "הוא לא ענה לי ומאז נעלמו עקבותיו".

אהרון מספר על הסיוע שהוא, ארבעת אחיו ואמו מקבלים מיחידת הכלבנים, יכ"ל, מאז נודע דבר היעלמות האב. זאת לבד מהחיפושים עצמם להם מתגייסים מתנדבי היחידה וחברים שיוצאים באופן תקופתי למבצעי חיפוש מלווים באפליקציה ייחודית המתעדת כל מקום שנבדק ונסרק על מנת למקד את החיפושים באתרים אחרים. אהרון עצמו יצא לחיפושים שכאלה בשטח מאות פעמים, כלשונו.

לדבריו לא פעם במרוצת השנים יצרו אזרחים קשר עם המשפחה ודיווחו על מה שיתכן ויסייע להביא לאיתורו של אליעזר אך לשווא. "זה קרה הרבה פעמים, בעיקר בהתחלה. לא מזמן, לפני כחודש או חודשיים, שלחו לי תמונה של מישהו שדומה לו בירושלים, יחידת הכלבנים שלחו מישהו לבדוק והתברר שזה לא הוא".

עוד הוא מספר כי לא ניתן לציין כל שינוי בהתנהגותו והתנהלותו של האב בתקופה שקדמה להיעלמותו. תקוותה של המשפחה מהפרסום האחרון, שכאמור מתמקד ברשתות החברתיות, היא "שהפרסום מחדש יביא אנשים לפתוח עיניים ואולי דברים יגיעו לשב"כ וגופים מחוץ למשטרה. אם מדינת ישראל רוצה להשקיע ולמצוא נעדר היא יכולה להגיע אליו, כמו שמצאו מחבלים ועבריינים. הם יכולים למצוא את אבא שלי וכך גם את רפי, את מוישי ואת הנעדר החדש", הוא משוכנע ומוסיף: "כנראה שזה לא מספיק מעניין אותם, שלא ישקיעו יום יומיים או שבוע כדי למצוא אב לחמישה ילדים או ילד בן 13 שנעדר. אני בטוח שהשב"כ לא השקיע ולא חיפש, לא פתחו מצלמות. אם זה היה קורה היו מוצאים אותו".

על החיפושים בהם לקח חלק מספר אהרון כי אלה כוללים התפרסות בשטח ולא פעם פוגשים המחפשים אנשים שמתגוררים באוהלים ובמערות ביערות שבגזרה זו, שואלים אותם ומבררים פרטים. לא פעם מדובר גם באנשים תמהוניים.

האם התקווה הגדולה היא שפתאום תגיע שיחת טלפון מהאב הנעלם? "התקווה הזו תמיד נמצאת. אנחנו לא מתייאשים ומקווים שאף אחד לא יתייאש והתקווה היא שגם עכשיו כשאסיים את השיחה הזו הוא יתקשר".