חמש מערכות בחירות ברצף, משבר קיטוב מחריף, תחלופה גבוהה ומהירה של נציגי ציבור ואילוצים פוליטיים שהגדירו מחדש את תפקידה וכבודה, גרמו לפגיעה במעמדה ויוקרתה של הכנסת.
תנועת 'פנימה', בית של פתרונות לסוגיות יסוד המפלגות את החברה הישראלית, ערכה סקר מיוחד לרגל יום ההולדת של הכנסת שמצוין בטו בשבט. מטרת הסקר היא לבחון מה מעמדה של הכנסת ומה מעמדם של חברי הכנסת בעיני הישראלים.
הסקר בוצע בקרב מדגם של 501 ישראלים באוכלוסייה הכללית באמצעות חברת דיאלוג והחוקר הראשי שלה פרופ' קמיל פוקס. (טעות דגימה – 4.4%).
לשאלה האם האם אתה מרגיש גאווה במוסד הכנסת, 75% מכלל המשיבים השיבו 'לא גאים' ו22% - 'גאים'. בקרב מצביעי הימין – 45% גאים בכנסת לעומת 50% מהמצביעים שאינם גאים בכנסת. בקרב מצביעי המרכז שמאל – 93% אינם גאים בכנסת. בקרב משיבים בני 65 ומעלה – 88% אינם גאים בכנסת.
באיזו מידה חברי הכנסת עוסקים בבעיות החשובות לאזרחי המדינה? 69% מהישראלים חושבים שחברי הכנסת לא עוסקים בבעיות החשובות לאזרחים. החרדים נתנו את הציון הטוב ביותר לכנסת – 72% השיבו שהכנסת עוסקת בעניינים החשובים לאזרחי המדינה. מצביעי השמאל מרכז נתנו את הציון הנמוך ביותר – רק 7% השיבו שהכנסת עוסקת בעניינים החשובים לאזרחי המדינה.
75% מהישראלים מרגישים שחברי הכנסת לא מייצגים אותם ו-37% מהישראלים חושבים שחברי הכנסת בכלל לא מייצגים את המגוון באוכלוסייה הישראלית. בקרב מצביעי הימין – 51% מרגישים שחברי הכנסת לא מייצגים אותם (מתוכם 16% מרגישים שחברי הכנסת בכלל לא מייצגים אותם). בקרב מצביעי השמאל – 62% מרגישים שחברי הכנסת בכלל לא מייצגים אותם לעומת 51% בקרב הערבים. הציבור הדתי עם אחוזי ההזדהות הגבוהים ביותר – 52% מרגישים שחברי הכנסת מייצגים אותם.
לשאלה האם לדעתך חברי הכנסת מהמפלגה עבורה הצבעת דואגים לבעיות של אנשים כמוך, 50% מהמשיבים ענו שחברי הכנסת דואגים לבעיות של אנשים כמוני, 29% ענו - לא דואגים לבעיות של אנשים כמוני. בקרב משיבים דתיים וחרדיים אחוזי ההתאמה הגבוהים ביותר – 81% מהדתיים ו85% מהחרדים השיבו שחברי הכנסת דואגים לבעיות של אנשים כמוהם. בקרב הערבים אחוז הגבוה ביותר – 54% השיבו שחברי הכנסת לא דואגים לבעיות של אנשים כמוהם.
36% מכלל המשיבים לסקר, לא ידעו למנות אפילו שם אחד של חבר כנסת בממשלה הנוכחית שאינו שר. 16% הצליחו למנות את שמותם של עד שני חברי כנסת. 27% מהמשיבים הצליחו למנות את שמותם של חמישה חברי כנסת.
31% מהישראלים חושבים שהמניע החזק ביותר של חברי הכנסת הוא רצון בכוח פוליטי. 31% מהישראלים בטוחים שהמניע החזק ביותר הוא אינטרסים אישיים. 16% - המניע הוא טובת הכלל ואידיאולוגיה. 15% - המניע הוא טובת המגזר שלהם. הדתיים (58%) והצעירים (47%) ציינו סיבות אידיאולוגיות וערכים כמניע החזק ביותר לחברי הכנסת באחוזים הגבוהים ביותר בהשוואה לכלל המשיבים
לשאלה האם הכנסת מפקחת על פעילות הממשלה, 50% מהישראלים ענו כי הכנסת מפקחת במידה טובה על פעילות הממשלה. 40% מהישראלים ענו - הכנסת לא מפקחת מספיק על פעילות הממשלה. 75% מהישראלים אמרו שחשוב לחזק את יכולת הכנסת לפקח על פעילות הממשלה. לדעתם של 12% מהישראלים – לא חשוב לחזק את יכולת הכנסת לפקח על פעילות הממשלה.
הרב שי פירון נשיא תנועת פנימה: "הנתונים משקפים תמונה עגומה. חברי הכנסת נתפסים כקבוצה מרוחקת, חלק ניכר מחברי הכנסת מהווים דמויות אלמוניות לרוב הציבור; חלק ניכר מהציבור רואה בהם כמי שפועלים בעבור מגזרים קטנים ולקידום אינטרסים אישיים. כנסת ישראל הייתה לאורך ההיסטוריה של המדינה סמל הדמוקרטיה והממלכתיות, חייבים לשמור על זה".