מחקר בינלאומי בחן את השלכות הקורונה על מצבם הנפשי של תלמידים בישראל, ומהנתונים עולה תמונה מדאיגה לפיה קיימת עליה של 25 אחוזים במספר התלמידים המדווחים על מצוקה נפשית, עליה בתחושת הבדידות, הכפלת מספרם של בני הנוער שדפוסי בילוי של שתיית אלכוהול ועוד.
על הנתונים ההשלכות וההתמודדות שוחחנו עם ד"ר יוכי סימן טוב. לשעבר מנהלת היחידה להתמודדות עם מצבי חירום בשירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך, וכיום יועצת מכללת אפרתה, שאינה מופתעת כלל ועיקר מהנתונים והמסקנות. "אנשי השדה שעוסקים בתחום הזה ביומיום מרגישים את זה".
על האופן בו באים הדברים לידי ביטוי אומרת ד"ר סימן טוב כי לא פעם "אנחנו מחפשים מטפל טוב לנער נערה או מבוגר לטיפול, אבל גם בסכום גבוה אין מטפלים פנויים. כולם אומרים שהם מעל ומעבר. באחד המקרים מישהו אמר שהוא מעל ומעבר וזה יהיה לא רציני מצידו לטפל במצבו. יש קושי".
האם משהו מהמצוקות שעלו במחקר מוגדר כבלתי הפיך? סימן טוב משיבה: "אין משהו שהוא בלתי הפיך. אני עם הרבה מאוד תקווה ואמונה בכוחות של בני האדם להתאושש. זו אחת מנקודות המפתח להסתכל על מציאות קשה".
"הדוקטורט שלי עסק באובדנות ילדים ובני נוער והשוואה לשנות החמישים מגלה שהשיעורים אז במעשי אובדנות שהושלמו היו גבוהים יותר מאשר היום באחוזים", מפתיעה סימן טוב. לדבריה "המודעות גורמת לטיפול ולכך שלא מזניחים ולכך שמעוררים אנשים לשים לב לילדים ולמבוגרים, אבל מצד שני עודף המידע שיש לכל אדם לגבי קשיים ואסונות, מבלי לציין את הכוחות שיש באדם להתגבר, גם זה חלק מהבעיה".
לטעמה ולהבנתה של ד"ר סימן טוב המחקר אמנם מתמקד בקורונה, אך המצוקה העולה ממנו אינה נובעת רק מהקורונה, אם כי הקורונה העצימה מצוקות שמקורן אחר. "אנחנו חברה במעברים חברתיים רבים, במבנים חברתיים שמשתנים כל הזמן. בעבר המשפחה הייתה יחידה מאוד ברורה, עם הגדרה ברורה לתפקידו של כל אחד, וכיום אנחנו במעברים קיצוניים כמעט בכל תחום. הרבה מוסכמות מתערערים", היא אומרת ומעירה כי בברית המועצות לשעבר האבדנות נמצאת באחוזים הגבוהים בעולם בשל אותם מעברים חברתיים קיצוניים והשלכותיהם.
עוד מוסיפה סימן טוב כי מציאות חיינו כיום היא מציאות חיים מלאה ב"תובענות ותחרותיות שמשפיעים. בדרום קוריאה אחוזי האבדנות גבוהים ושם יש תחרותיות שכדאי לשים אליה לב". כאמור לכל אלה התווספה "הקורונה והעצימה את הדברים עם תופעות של חוסר מסגרת, מצוקה כלכלית, פחד מהמחלה ועוד. כל אלה העצימו את המצוקות".
על מצוקות נפשיות של ילדים אומרת סימן טוב כי תרומה לא מבוטלת לכך יש מהחשיפה לכל האסונות שמתרחשים ברחבי הגלובוס. "זה שהילדים היום חשופים לכל סרטון מפיגוע או רעידת אדמה זה לא בריא לנפש", ולא רק לילדים.
האם ניתן להסתיר מידע חדשותי מפחיד או מדאיג? "אין סטריליזציה", היא אומרת ומוסיפה כי "אם זה קרה, אז נכון להציע לילד לא לפתוח כל סרטון ולא לראות שוב ושוב את הסרטונים, להגביל צפייה בחדשות, לדבר על מה שכן ראו ולתווך להם את המראות, כי ילדים שלא קיבלו תיווך לא יודעים שהדברים לא עומדים לקרות להם באופן אישי, מה שמעצים את המצוקה".
"צריך לראות במצוקה נפשית כמצוקה פיזית. יש הורים שעדיין מתייחסים לחום גבוה באופן חריף יותר מאשר סימני מצוקה נפשית", היא אומרת ומדגישה כי לעיתים מצוקה נפשית היא חמורה יותר ובעלת השלכות קשות יותר מאשר פגיעה גופנית. בנוסף היא מציינת כי "השהיית הטיפול מחמירה את המצב".
על הורים במציאות העכשווית לדעת לתמרן בין שתי משימות לכאורה קוטביות: "לא להיות בהיסטריה. להחזיק שני קצוות, קצה של עירנות מול מי שבמצוקה ולהתייעץ בלי להתבייש, ומצד שני להחזיק את התקווה לכוחות ההחלמה שיש בכל אדם נורמטיבי. העובדה שאנחנו יודעים שבעוד שבועיים ילדים יחלימו מהפחדים מרעידות האדמה ט\וההבנה שיש לילד כוחות החלמה משדרות לילד ביטחון. אנחנו משדרים לילד שאנחנו מבינים שהדברים מבהילים אותו, אבל יהיה בסדר".
בתום דבריה מוסיפה ד"ר סימן טוב כי המלצת ארגון הבריאות העולמי היא להכשיר אנשים בלתי מקצועיים לסיוע כדוגמת זה של מגישי עזרה ראשונה גופנית, עם ידע בסיסי שיוכל להוות רקע לתשתית סיוע ראשונית וחשובה.