בעוד תשומת הלב מופנית למאבקי הסדרת מערכת המשפט ולאסון בטורקיה ממשיך משפטו של נתניהו ומאחורי דלתות האולם האירוע ממשיך להפתיע. על מה שלא זוכה לסיקור נרחב דיו שוחחנו עם גיא לוי, מוביל פרויקט 315.
לוי מדגיש את חשיבות עדותו של תנ"צ יואב תלם, סגן ראש אגף החקירות של המשטרה, בשל מעמדו הרם כמוביל ומנחה החקירות שבוצעו בתיק, כך שבעוד עדים אחרים יכולים היו לטעון שרק מילאו הוראות, שלא הם שנתנו את ההנחיות וכיוצא באלה, הרי שעדותו של תנ"צ תלם היא עדותו של ראש הפירמידה, מי שהנחה את האחרים.
מחקירתו של תלם, מספר לוי, עולה שוב ושוב כי בדיקות אלמנטאריות של נתונים ומסמכים שיכולים היו להפריך את הטענות נגד נתניהו כלל לא נבדקו. זאת לבד מהסתרתם של מסמכים שבכוחם היה להוכיח שאין בטענות נגד נתניהו כל בסיס של אמת, כך שהמידע כלל לא הגיע לידי ההגנה.
בדבריו מרחיב גיא לוי ומציין את חשיבות העדויות סביב האירוע המוגדר כ'פגישת ההנחיה' שחשיבותו הגדולה היא בכך שהוא האירוע היחיד שלכאורה קושר בין נתניהו למהלכים מול בזק. בתחילה שלמה פילבר טען שפגישה כזו כלל לא הייתה, אך "אחרי שהתעללו בחייו נוצרה גירסא שהייתה פגישת הנחיה".
במסגרת עדותו של תנ"צ תלם עלתה השאלה האם כדי להוכיח את קיומה של הפגישה נבדקו איכוני טלפונים, התכתבויות מקדימות לקראת הפגישה, ניירות סיכום של הפגישה, רישומי אבטחה של השב"כ וכיוצא באלה נתונים ממוסמכים המעידים שאכן הייתה בכלל פגישה. "יואב תלם אומר שהדברים לא נבדקו אולי היה צריך לבדוק ולפני שבוע הוא אמר משפט אלמותי – 'אולי הסתמכנו יותר מדי על העדות של שלמה פילבר'", מספר לוי ומזכיר כי המשטרה לקחה לידיה את כל אותם מסמכים שיכולים היו להעיד אם הייתה או לא הייתה פגישה שכזו, ובין השאר לקחה את כל אותם רישומי כניסה, היומן של פילבר היומן של נתניהו ועוד, אך למרות זאת הדברים לא נבדקו בטרם הוגש כתב האישום שטלטל את הדמוקרטיה הישראלית.
גיא לוי מחדד את חשיבות המועד בו התקיימה לכאורה הפגישה שלא התקיימה: "ביום הראשון של פילבר במשרד התקשורת אליו הוא הגיע עם אג'נדה סדורה אחרי שלמד את הנושא ונפגש עם בכירים. הוא אמר שהוא רוצה לשנות מדיניות, לא לריב עם בזק ולקדם את הכנסת הסיבים האופטיים לשוק ורוצה שבזק ישקיעו ארבעה מיליארד בתקשורת הסיבים. אחרי חמישה ימים הוא נפגש עם אלי קמיר, הלוביסט של בזק, וביום ראשון עם אלוביץ', הבעלים של בזק. בכתב האישום הם טענו שנתניהו נפגש עם פילבר לפי הפגישות הללו ולפי טענתם שם ניתנה ההנחיה ובעקבותיה פילבר יצא למשימה בעקבות ההנחיה. אבל האיכונים, היומן ורישומי האבטחה מלמדים שהפגישה היחידה, שיכולה הייתה להיות פגישת הנחיה, התקיימה יומיים לאחר מכן ושבוע אחרי הפגישה עם נציגי משרד התקשורת, כלומר שנתניהו לא יכול היה להנחות אותו לבצע פעולות שהוא כבר ביצע שבוע קודם לכן".
לוי מוסיף ומזכיר כי "כל מי שנכח שם אומר שלא הייתה הנחיה ונתניהו אומר שהוא לא יודע במה מדובר. אני מעריך שנתניהו לא יודע גם היום מה ההבדל בין הפרדה מבנית להפרדה תאגידית".
"מדהים שאלו חומרי החקירה הכי נדרשים להגשה לצוות ההגנה כמו היומנים והאיכונים, אבל הם הוסתרו מידי ההגנה כי ידעו שהנתונים סותרים את כתב האישום. בית המשפט המחוזי הורה להם להעביר את חומרי הראיות והדברים הגיעו עד לבג"ץ שביקר את הפרקליטות והורה להם להעביר את החומר להגנה. זה קרה כבר עשרות פעמים".
בדבריו מתייחס לוי להעלמת היומן של פילבר מידי צוות ההגנה ומסתבר שההגנה התוודעה אליו ואל תוכנו מכתבה אינטרנטית. זה קרה לאחר שלפני כחמש שנים עמותת 'הצלחה' ביקשה את היומן בשם חופש המידע והפרקליטות אמרה שלא ניתן למסור את היומן כי מדובר בחלק מחומרי החקירה, ובהמשך שוב עלתה בקשה של העמותה לקבל את היומן והפעם הפרקליטות טענה שלא ניתן למסור אותו משום שהוא חלק מחומרי המשפט הפעיל. ,אבל מסתבר שבכל התקופה הזו צוות ההגנה לא קיבל את היומן הזה והם לא ראו אותו. אחרי שהסתיימה עדות פילבר עמותת 'הצלחה' קיבלה את היומן ומסרה אותו ל'עין השביעית' ושם פרסמו את היומן של פילבר בכתבה. כך צוות ההגנה מגלה את היומן של פילבר, חומר חקירה, ובו 5600 שורות של פעולות שפילבר כתב שהוא ביצע בזמן אמת ומתוארות שם ההכנות לפגישות עם נתניהו עם ישיבות מקדימות וסיכומים שאחרי והכנות וכו'".
ממשיך גיא לוי ומציין כי באותו יומן נתונים נוספים וחשובים שגם הם הוסתרו. "טוענים שלפילבר הייתה מערכת יחסים מיוחדת עם בזק בגלל נתניהו. הם מאפיינים את המערכת המיוחדת הזו בכך שהוא העביר להם מסמכים, בכך שהוא היה נפגש עם המנכ"לית של בזק בארבע עיניים ובנוסף הוא היה נפגש איתה מחוץ למשרד, בבתי קפה. אבל מהיומן של פילבר מתגלה שהייתה לו מדיניות דלת פתוחה, והוא נפגש עם מנכ"לים של כל החברות כולל חברות קטנות וכולל חברות מתחרות לבזק. מתברר שליד הבית שלו היה קפה כפית שבו הוא נפגש עם עוד יותר משבעים מנכ"לים ובכירים חוץ ממנכ"לית בזק. הוא היה נפגש איתם שם כי הלו"ז שלו היה מאוד עמוס וכשהיו צריכים אותו לפגישה מאוד דחופה הוא היה מבקש לקיים אותה בקפה כפית שליד הבית שלו. רואים שהפגישות היו תמיד או מוקדם בבוקר או מאוחר בערב, לפני או אחרי העבודה. הפגישות כתובות ביומן. אם הוא היה רוצה להסתיר את הפגישה עם המנכ"לית הוא לא היה כותב אותה".
כל אלה, קובע גיא לוי, נוגדים באופן ישיר את טענות הפרקליטות, אך המידע הוסתר מצוות ההגנה.
פרט נוסף וחשוב שנחשף בעדות האחרונה מגלה שבאותה פגישה בה הוחלט לבצע את תרגילי החקירה הבלתי חוקיים נגד ניר חפץ, תוך שימוש בקרוביו ובני משפחתו, היו נוכחים בכירים רבים בפרקליטות, ובהם יהודית תירוש, ראש אגף החקירות, עורכי דין בכירים מהרשות לניירות ערך ועוד רבים, כך שאין ספק שבפרקליטות המדינה ובמשרד היועמ"ש ידעו על התרגילים, על אף שלאחר חשיפת עמית סגל את דבר התרגילים שבוצעו הכחישו הגורמים הללו שוב ושוב שבוצעו תרגילים או שהם היו מודעים להם.
בהמשך דבריו מציין גיא לוי דוגמא נוספת להתנהלות התמוהה בה חוקרי המשטרה אינם בודקים נתונים פשוטים לבדיקה אך קריטיים במסגרת הטענות לסיקור אוהד, סוגיה בה המיזם שלו, מיזם 315, עוסק בהרחבה. הדוגמא הבולטת היא הריאיון עם דב גילהר שנטען כי נקטע לכאורה לבקשת נתניהו, אך בפועל הסיפור שמאחוריו אחר לחלוטין. בחקירתו במשטרה, מספר גיא לוי, ביקש נתניהו מחוקריו לבחון מה אירע בסופו של אותו ראיון, מה עלה ממנו לשידור ולהבין שהטענות משוללות בסיס, אך הדברים לא נבדקו.
לוי מתמצת את הסיפור שמאחורי הריאיון ומספר כי מדובר היה בתקופת מערכת בחירות בה נתניהו מיעט להתראיין ולאחר שנה של הפעלת לחץ הסכים ניר חפץ לראיון בוואלה ובערוץ 2, אך בתנאי שהריאיון יהיה שקול, הוגן ותשובות לא ייקטעו על ידי המראיין, וזאת תוך הבטחה של נתניהו שלא להאריך בתשובותיו. בפועל דב גילהר המראיין קטע את דברי נתניהו שוב ושוב בניגוד להסכמות, מה שהכעיס מאוד את ניר חפץ. אילן ישועה מבקש להבין מה הנקודות הבעייתיות בראיון וחפץ שולח לו את הדברים. הוסכם שהקטעים הללו יוסרו מהשידור, אך בפועל עולה הריאיון עם הקטעים הללו. החלק היחיד שנחתך מהריאיון היה החלק בו נתניהו מבקר את התנהלותו של ראש המוסד, מאיר דגן, וזאת מדאגה לכבודו של דגן.
כאמור, בחקירתו ביקש נתניהו לבחון את מה שעלה לשידור על מנת להוכיח את טענתו, אך גם בקשה זו לא נענתה והבדיקה הפשוטה של הדברים לא נעשתה. לוי מציין את הבדיקה שערך המיזם בראשו הוא עומד סביב הסיקור לו זכה נתניהו לעומת פוליטיקאים אחרים והמסקנות לפיהן נתניהו קיבל את הסיקור השלילי ביותר מכולם.