השתיקה שלנו מסוכנת

מעל בימת כנסת ישראל, ביום חגה, איים יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד שאם הממשלה לא תגנוז את הרפורמה המשפטית המתוכננת, הכנסת תסיים את ימיה. "במקום חגיגת יום ההולדת של הכנסת, זו תהיה האזכרה שלה", הוא אמר. המחיר שמזכיר לפיד הוא פירוק החיים המשותפים. קריעתה של ממלכת ישראל ויהודה. כך, לדבריו, במידה שהקואליציה תממש את התחייבויותיה לחזק את מערכות השלטון הישראליות ולתת לכל מערכת את מקומה.

זו לא הפעם הראשונה שלפיד מאיים בהתפרקות החברה הישראלית. גם בשנת 2005, ערב הגירוש מגוש קטיף, עשה לפיד (שהיה אז כותב בכיר בידיעות אחרונות ומגיש תוכנית פופולרית בטלוויזיה) את מה שהוא עושה במומחיות כבר שנים: קורע ומפרק את החברה הישראלית, ואז בוכה על כך שהיא קרועה ומפורקת. "רוב תושביה של ישראל מרגישים שהם נדרשים להקריב את חייהם יום אחרי יום, פיגוע אחרי פיגוע - בשביל המטרות שלכם", כתב לפיד, ואז הגיע האיום, זהה לחלוטין לזה שזרק השבוע: "אם ההתנתקות תיגנז, אנחנו נתנתק מהמדינה".

לפיד מנסה כבר שנים ליצור מעין אדם עליון. האדם הזה הוא היחיד מבחינתו שמוסר את נפשו להצלת המדינה. הוא משכיל ואקדמאי. הוא משרת בצבא ובמילואים. הוא משלם מיסים בלי סוף. אצלו הכסף והזהב. אצלו אומץ הלב. על ראשו הבלורית והתואר.

יש דרך אחת בלבד לתדלק את הצלחתו של לפיד, והיא שנאה. שנאה תהומית לחרדים ולדת, בוז למתנחלים, איבה לכל קול המבקש את שינויה ותיקונה של מערכת המשפט. כי בלי שנאה, הוא לא ינצח.

והעובדות – כמו תמיד, הן לחלשים. אבל חשוב שאנחנו נכיר אותן. חשוב שנדע שבסקר שערכה אגודת הסטודנטים והסטודנטיות עלה כי 54 אחוזים מהסטודנטים בעד הרפורמה במערכת המשפט! חשוב שנדע שישנם אומנים רבים, בעלי הון, סופרים, משפטנים וחיילים וגיבורי ישראל שתומכים בכל מאודם ברפורמה שתגרום לכך שדמנו יהיה סמוק יותר מדמם של מחבלים ובני משפחותיהם. רפורמה שתאפשר לשלטון לחוקק חוקים שיוציאו מחבלים מהכנסת. שינוי שיאפשר רשות שופטת מאוזנת הבנויה מכל חלקי העם ושאציליה לא משכפלים ומשבטים את עצמם.

ואולי חשוב גם שנזכור שלפיד הוא אפילו לא קצת מהאדם העליון שהוא מנסה לצייר לנו. לא משכיל ולא אקדמאי, לא שירת שירות משמעותי בצבא ובמילואים. רק איש מוכשר שכוחו העיקרי בעטו ובניסיון לשטוף את מוחנו ותודעתנו, ולגרום לנו לחשוב שהוא והחבורה שאיתו הם "האדם העליון" שהוא מנסה ליצור ולצייר בהתנשאות כלפי כל היתר.

וממש ממש חשוב שנזכור, שסקר שנערך לפני מספר חודשים מועט, שבו הצביעו מיליוני אזרחי ישראל, החליט על ממשלה ימנית שהתחייבה כבר שנים לתקן את מערכת המשפט. אבל הרוב הזה, שמאוהב במדינה, מפחד מהדמוניזציה שיוצרים לו בתקשורת הממוסדת, בקולות המנסים לצייר אותו כהמון נבער. הרוב הזה פשוט שותק.

והשתיקה שלנו מסוכנת. היא מסוכנת מכיוון שבחזית עומדים נבחרינו והם מותשים מהבליסטראות הנזרקות עליהם. מהשנאה והאיבה והבוז שרוחשים להם בכל ריאיון בתקשורת "הכללית". ולצד אמירה חד־משמעית "אנשים אחים אנחנו", שתצא חוצץ נגד דבריו המסוכנים של לפיד ונגד רחשי ליבו, עלינו גם לומר ולהפגין באמירה חד־משמעית נוספת: אנחנו הרוב! וגם אנחנו, שמשרתים בצבא, שמוסרים את נפשנו, שמשלמים מיסים, שלומדים תורה – בעד הרפורמה במערכת המשפט. ואנחנו אוהבים את המדינה לא פחות מאלה שמפגינים נגד הרפורמה.

הגיע הזמן שנחזק את נבחרינו, שנבהיר לכל מאן דבעי שכמו שיש מי שמוחים נגד השינוי המבוקש, יש כאלה שמשוועים אליו. חשוב שנהיה שם גם בגלל העובדה שיש בשמאל הישראלי ובארגונים אנטי־ציוניים ואנטי־ישראליים כאלה שעושים הכול כדי להוציא השקעות וכספים וחברות מישראל. בעמידתנו נהיה תעודת ביטוח ישראלית לחברות שיבואו דווקא עכשיו לחזק את ישראל. אם נחריש כעת, אנו עלולים למצוא את עצמנו, כמו בעבר, עם שלטון ימני - אך ללא משילות.

הגיע הזמן שנהיה אנחנו קובעי סדר היום. שלא ניגרר אחרי קבוצות כאלה ואחרות שמטרתן לפרק בכל מחיר את הרפורמה. איך עושים זאת? בכל מקום שבו אתם נמצאים. בשיחות סלון ובמפגשים, בכתיבה ברשתות החברתיות ובהרמת דגל ישראל אל על דווקא כעת. נעשה זאת בכך שלא נשתוק מול ניסיונות דמוניזציה והפחדה על קריעתה של ישראל, בימים שבהם נבחרינו עושים כל אשר לאל ידם כדי לתקנה.

בידינו הדבר. אם נשתוק כעת, החשש הגדול הוא שרווח והצלה לא יגיעו ממקום אחר, אלא ניאלץ לחזות בהמשך שיתוקה של ישראל ובהמשך הפיכתה לדיקטטורה שיפוטית מסוכנת.

****