כלפי חוץ טרם החל ההליך הרשמי לבחירת הרב הראשי הצבאי, אך מאחורי הקלעים המרוץ כבר בעיצומו.
כמה מועמדים כבר מנהלים מסע פרסום שקט, והמערכת הפוליטית בוחשת רבות בהליך. עוד בשלב חתימת ההסכמים הקואליציוניים פורסמה דרישתה של מפלגת הציונות הדתית לתיקון חוק הרב הצבאי הראשי.
במפלגת הציונות הדתית אומרים כי בקרוב תקודם הצעת חוק שתהיה דומה ככל הניתן להצעת חוק הרבצ"ר שהועלתה בכנסת ה־20. מטרת החוק ביסודו היא "לייצר תנאי כשירות ברורים למי שמכהן כרב הצבאי הראשי, להחזירו לדרגת אלוף כפי שהיה בעבר ולייצר לו עצמאות בפסיקת הלכה, כפי שיש לפרקליט הצבאי הראשי בסוגיות משפטיות".
עוד מדגישים בציונות הדתית כי "אין למפלגה כוונה להריץ מועמד מסוים, כיוון שמדובר במינוי של קצין בכיר בצבא. מטרת החוק היא להשיב את מעמדו של הרב הצבאי הראשי להיות חבר בפורום מטכ"ל, ומתוקף זה להיות גורם משמעותי סביב שולחן קבלת ההחלטות של צה"ל".
הפרסומים שליוו את המשא ומתן הקואליציוני דיברו על הכפפת הבחירה של הרב הצבאי הראשי להסכמת הראשון לציון. דבר זה עורר ספקולציות באשר למעורבות ש"ס במינוי. סימן אפשרי נוסף למגמה כזאת היה בדבריו של הרב אהד טהרלב, ראש מדרשת לינדנבאום, ששמו עלה גם כן בין שמות המועמדים לתפקיד. "אני חייב לומר שהתפקיד היחיד שאשתי הסכימה שיחשבו עליו בכלל, זה התפקיד של הרב הצבאי הראשי", אמר הרב טהרלב לאחרונה בריאיון ל'כאן 11'. "אני לא מאמין שאהיה רבצ"ר אלא אם כן תחול מהפכה. השם שלו יהיה קשור לדרעי, ככה אמרו לי יודעי דבר".
אך האם באמת ש"ס מעורבת בבחירת הרב הצבאי הראשי? לפי גורמים בכירים בש"ס, לא ממש. "סמוטריץ' הוא מי שכתב בהסכמים הקואליציוניים שלו בנוגע לרבצ"ר, ואילו ש"ס לא כתבה כלום. בנושא הרב הצבאי היא נוקטת גישה של 'סור מרע', רק שלא יהיה מישהו שלא מתאים, היא לא יוזמת או עושה משהו", אומר בכיר בש"ס. "זהו עסק של שר הביטחון, מבחינתנו רק צריך שיהיה רב שיהיה כפוף לרבנות הראשית, כמו שהיה כל הזמן, לא מעבר. ודאי שזה לא עניין פרסונלי, לא רוצים מישהו מסוים. כרגע ש"ס לא מוצאת לנכון להתערב בכלל בנושא. אם יהיה משהו חריג, צורך קונקרטי, זה יישקל מחדש, אבל כרגע זה מתנהל נכון".
למען הדיוק, גם בהצעת החוק שמקדמת הציונות הדתית אין מדובר על הראשון לציון, אלא שבוועדה הממנה של הרב הצבאי הראשי יֵשב הרב הראשי לישראל שעומד באותו זמן בראש מועצת הרבנות הראשית. נכון לעכשיו זהו הרב יצחק יוסף, אך בכל חמש שנים מתחלפים הרבנים הראשיים בתפקיד. הדרישה הזאת טבעית, בניגוד להתנגדויות שנכתבו עליה בתקשורת, משום שגם כיום קובע החוק שהרב הצבאי הראשי כפוף בעבודתו בין היתר לרבנות הראשית לישראל.
קרוב לרמטכ"ל
אחד המועמדים הבולטים לתפקיד הוא אל"מ הרב שרון צברי, ראש מחלקת הרבנות ברבנות הצבאית, שצפוי להשתחרר מצה"ל בעוד כמה חודשים. עוזר ראש מוסדות קריית החינוך בשעלבים ואיש הרבנות הצבאית סרן (במיל') צור יגאל יפרח הוא תומך בולט במועמדותו של צברי לרבצ"ר. "הגיע הזמן לרענן את השורות ולהפיח רוח חדשה ברבנות הצבאית. הרב שרון הוא האיש המתאים במלוא מובן המילה", אומר יפרח ל'בשבע'. "זה אדם מבפנים שמכיר את המערכת, היה בכל תפקידי הרבנות הצבאית האפשריים - רב חטיבה, רב בה"ד 1, רב אוגדה, רב פיקוד, ראש ענף כשרות וכיום ראש מחלקת הרבנות שאחראי על כל הענפים המקצועיים ברבנות הצבאית. בכל תפקיד שביצע הוא קיבל את הציונים הכי גבוהים שיש. תלמיד חכם ששומע לרבנים ומסוגל לכהן כרב מהרבנות הראשית לישראל. אגב, זו הזדמנות נעימה לציין שהיה קשור בכל מאודו לרב חיים דרוקמן זצ"ל".
בהכירו את הרבנות הצבאית, יפרח סובר שלא נכון להביא מועמד מבחוץ. "לדעתי אין שום סיבה שיביאו מועמדים מבחוץ כשיש מועמד מוערך שכזה מתוך החיל. רב צבאי ראשי, יחד עם זה שהוא רב, הוא גם מפקד חיל. הוא צריך להכיר את השטח ואת האנשים. כמו שלא מביאים קצין לוגיסטיקה ראשי מבחוץ, ואפילו אדם שיש לו פרופסורה ללוגיסטיקה. אדם שמילא את כל התפקידים האפשריים ראוי להיות הרב הראשי".
גורם נוסף המעורה בפרטים מציין כי צברי מקושר מאוד לרמטכ"ל הנוכחי הרצי הלוי. השניים הכירו מקרוב כשצברי היה רב פיקוד הדרום בזמן שהלוי כיהן כאלוף פיקוד הדרום. "קשר הדוק וטוב מאוד. נוסף לכך, תמיכת השטח בו ברבנות הצבאית חזקה מאוד".
מועמד בולט נוסף הוא אל"מ (במיל') הרב צחי פנטון. "נכון לעכשיו הרב קרים לא הודיע מתי הוא עוזב. כשהרב יודיע, וברגע שיחליטו על מועד הסיום, הרמטכ"ל יתחיל לבחון את הנושא. הרמטכ"ל יודע שאני מועמד", אומר הרב פנטון. "בינתיים אני ממתין בסבלנות, ואם המינוי יהיה בעוד שנתיים, אז שיהיה בעוד שנתיים. אני בא רק ממקום חיובי. אני מסיים השנה בעזרת ה' לימודי דיינות, ממשיך ללמד בכולל 'רצון יהודה' ועוסק לפרנסתי בסוכנות לאיסוף מידע עסקי וביטחוני. בתקופה הזו אני משרת שלושה ימים בשבוע במילואים בממוצע, במיזם מילואים שהקמתי ושעליו קיבלתי לאחרונה הצטיינות מהרמטכ"ל כמיזם מילואים מצטיין. הצוות שלי עובד מסביב לשעון. אין יום בלי פעילות".
הרב פנטון מבקש לשדר מסר של אחדות ולהתרחק מהמחלוקות שצצות מאחורי הקלעים. "אני לא איש של אף מחנה, אל תכניסו אותי לסיפורים הללו. אני לא תופס צד, אני בא עם הרבה רצון טוב", הוא מדגיש. "פנו אליי רבנים בכירים במילואים שביקשו לבוא עם רוח חדשה של עשייה ודבק של אחדות, לא מחנאות. מהותית כמה אלופים תומכים בי ורוצים מאוד לראות אותי רב צבאי ראשי. צמחתי בשירות הקרבי ובתפקידי פיקוד בשטח, קראו לי לדגל לתפקיד הרבצ"ר והסכמתי".
אם תיבחר, כיצד תתמודד עם שאלות הלכתיות כבדות משקל?
"הגישה שלי היא שבהכרעות יומיומיות צבאיות הרבנות הצבאית הראשית מכריעה עם צוות פוסקים מנוסה במטה הרבנות", אומר פנטון. "לרוב השאלות יש כבר תשובות מסודרות, נדיר שיגיע מקרה שלא חשבו עליו מעולם, החל מכשרות בצוללת וכלה בחזרה מפעילות מבצעית בשבת מאחורי קווי האויב. בסוגיות שנוגעות לכלל ישראל תכריע הרבנות הצבאית יד ביד עם הרבנות הראשית לישראל, בהיותן הגופים שאמונים על ההלכה הממלכתית. כמובן הכול בתיאום עם הצבא, בסופו של דבר אנחנו גוף צבאי".
"מעמד הרבנות הצבאית בשפל"
שמות נוספים שעולים הם של הרב אליעזר שנוולד (63), ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' במודיעין, ושל הרב אוהד תירוש (60), ראש הישיבה לבוגרי צבא בעלי; אך כפי הנראה, ואף ששמם עולה בכמה פורומים, הם מעוניינים להישאר במפעל חייהם - הישיבות. "לא השתנה כלום מבחינת הרב שנוולד, כששואלים אותו הוא אומר שהוא לא בכיוון והוא משקיע את כוחו בישיבה, בפרט ברוך ה' השנה, שישיבת מודיעין פורחת הרבה יותר מהרגיל", אומר אחד ממקורביו. גם המקורבים לרב תירוש אומרים דברים דומים. "בכל פעם השם שלו עולה, אבל לא נראה לי שהוא רוצה. בזמנו היה דיבור כזה, כי הוא שירת יחד עם כוכבי", אומר אחד מהאנשים הקרובים לרב תירוש.
עוד שותף מרכזי לחוק הרבצ"ר הוא ארגון 'תורת לחימה'. "מעמד הרבצ"ר נמצא בשפל, ובפער הן מול מסירות הנפש של הרבנים הצבאיים בשטח והן מול הצורך האדיר במלאכת הקודש שלהם בשטח תחת התקפות ולחצים משמאל", אומר הרב אביעד גדות, מנכ"ל הארגון. "כפתרון למצב עלה רעיון 'חוק הרבצ"ר' שניסח וקידם לפני ארבע שנים השר בצלאל סמוטריץ', ומטרתו ביסוס העצמאות ההלכתית של הרבנות הצבאית, ומניעת מצב של 'פסיקות מטעם' ואמירת אמן אחר כל אג'נדה שמחלחלת לצבא. באותה מידה בדיוק, ובלי קשר לחוק, יצטרך רב צבאי ראשי חדש לבסס גישה של אחריות מקצועית והלכתית וחיבור לשטח ולחיילים, לעומת הרפיסות שאנו רואים בשנים האחרונות בחיל, שמתבטאת בהפקרת השטח והשארת חיילים רבים במצוקה. בלי זקיפות קומה תורנית, מוסרית ומקצועית, החוק לא ימלא את מטרתו. זו אחריות חברי הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל החדש, רא"ל הרצי הלוי".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לכתבה: "הליך השיבוץ בצה"ל מתבצע באופן ענייני ומקצועי. ההחלטות בנושא מתקבלות לגופן, לאור מאפייני התפקיד וצורכי הצבא".