הרפורמה במערכת המשפט הופכת מיום ליום מוויכוח לגיטימי לגל של השמצה והסתה. אם בתחילה היה נראה שהביקורת מופנית לאפיק המשפטי, בשבועיים האחרונים מתמקד חלק נרחב מההתנגדות בנזק הכלכלי שתגרום הרפורמה, לכאורה, למדינת ישראל. מי שמוביל את הקו ואת הטענות הוא יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד. הוא מציג כראיה מכתבים ששלחו כלכלנים מהבכירים במשק ועשרות מנכ"לי משרדים ממשלתיים לשעבר, שהזהירו מפני פגיעה בכלכלה אם הרפורמה תאושר.
"בכירי ההייטק אומרים שהמשקיעים הזרים מתחילים להיעלם. שחברות מעבירות את הפעילות שלהן לארצות אחרות. הייטק זה לא רק הקטר של המשק, לא רק מנוע הצמיחה הגדול ביותר שלנו, זה גם הנתח הכי משמעותי של כספי המיסים. בכירי הבנקאים בישראל אומרים שהם מזהים בריחה של פיקדונות. אנשים מתחילים להוציא את הכסף שלהם מישראל. בשבוע האחרון הבורסות בעולם עלו, ורק הבורסה הישראלית בירידות חדות. אין אף איש מקצוע רציני שחושב אחרת. כל מי שבודק את הנתונים, את מה שאומרים האנליסטים של החברות הגדולות, יודע שתהיה פגיעה חמורה בכלכלה, פגיעה חמורה בפרנסה של כל אזרח בישראל, פגיעה בצמיחה ובשגשוג שהביאה הממשלה שהייתה לי הזכות לעמוד בראשה", טען לפיד.
"גם מי שתומך בחקיקה הזו צריך לדעת - יש לה מחיר. היא תפגע לכולנו בפרנסה. היא תעלה את יוקר המחיה. היא תהפוך את ישראל לכלכלה תחרותית פחות ויעילה פחות. זה המחיר. כל מי שטוען אחרת – פשוט משקר", הצהיר יושב ראש האופוזיציה, שממשיך בכל הזדמנות לנגן על המיתר הזה שתופס תאוצה גם בחלק מכלי התקשורת.
מנגד טוען ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הרפורמה דווקא תקדם את הכלכלה הישראלית. בשיחה עם אנשי עסקים מבכירי המשק אמר כי "ההצלחה הגדולה של כלכלת ישראל היא לא בגלל המשפטיזציה אלא למרות המשפטיזציה. זה שהכול שפיט זה חסם לעסקים שלא קיים בשום מקום בעולם המערבי. כל מי שמשקיע בישראל אומר את זה, ויש אלפי משקיעים שלא הגיעו לישראל בדיוק בגלל זה. אתם גם יודעים עד כמה המשפטיזציה מעכבת את העסקים שלכם. לכן הרפורמה המשפטית רק תסייע לכלכלת ישראל ולעסקים בישראל".
"תהליכים משפטיים בישראל לוקחים כפול זמן ממקומות אחרים, כי הכוח הוא בלתי מוגבל. הרפורמה של השר לוין תתקן את זה ותסייע לכלכלה. היא תביא את ישראל למקום טוב מאוד בין רוב מוחלט של הדמוקרטיות בעולם. עצמאות בית המשפט תישמר במערכת של איזונים ובלמים שקיימים בכל המדינות. לא רק שהרפורמה לא תפגע בכלכלה, היא תזניק אותה", מצהיר נתניהו.
המתנגדים לא מסתפקים רק בהצהרות ובמסע הפחדה בתקשורת הבין־לאומית, אלא פועלים גם בישראל בצעדים שנראים הופכיים לדאגה לכלכלה. כך לדוגמה מארגני המחאה קראו לשביתה נרחבת במגזר העסקי ביום שני הקרוב, שבו אמורות להתקיים בכנסת הצבעות על השלב הראשון ברפורמה.
השר לשעבר משה יעלון, ממובילי המחאה, קרא להשבתת המשק כולו במסיבת עיתונאים שקיימו ארגוני המחאה ואמר: "בשבועות האחרונים הממשלה הזו הפכה לממשלה עבריינית ולא חוקית. דגל שחור מתנוסס מעליה. ביום בו החוק הראשון מובא לכנסת, נשבית את המשק ונעלה לירושלים תחת הקריאה 'לעצור את הדיקטטורה'". הוא אף הפציר במעסיקים לוותר על שירותי המועסקים ביום הזה למען "המטרה הנעלה", כלשונו.
"אין מזרחיים עם מזג שיפוטי?"
אבל האם באמת יש קשר בין הרפורמה במערכת המשפט לכלכלת ישראל? פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו, מתייחס לטענות מתנגדי הרפורמה, שמזהירים מפני השפעה כלכלית על ישראל, ומפריך אותן אחת לאחת.
"הטענות האלה הלכו והתפתחו בזמן האחרון, וכל פעם הוסיפו טיעון חדש. הטיעון הראשון שהעלו היה שדירוג האשראי של ישראל ייפגע. זה עורבא פרח, כי החוב של הממשלה קטן מאוד במונחים מערביים, התקציב מאוזן ואחראי, ואני שומע שכך יהיה גם התקציב החדש. המאזן והחשבון השוטף של ישראל נמצא בעודף יציב כבר כמה שנים ללא סיכון משמעותי, וגם הרכב החוב של הממשלה נוח מאוד. הסיכון לפירעון החוב קלוש, ואני לא רואה שום סיבה מקצועית לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל", הוא מסביר.
גם הטיעון שהרפורמה תפגע ביכולת הצמיחה מגוחך בעיני פרופ' זליכה. "הטיעון הבא שהועלה היה מתוחכם יותר. לפי הפגיעה במוסדות של מדינת ישראל – כשהכוונה היא לרשות השופטת – תיפגע כלכלת ישראל או הצמיחה שלה. כאן נשענים הטוענים על הספרות הכלכלית שמראה באופן חד־משמעי שאכן פגיעה ביכולת הפעולה של המוסדות המדינתיים תפגע בצמיחה של המשק לטווח הארוך. מה שכחו לציין? שכבר היום יש חוליים קשים בתפקוד של הרשות השופטת בהקשר של צמיחה כלכלית, שפוגעים קשות ביכולת הצמיחה של המשק הישראלי".
איפה מרגישים את הפגיעה הזאת?
"הנקודה הראשונה היא תחרותיות ויוקר המחיה. החוקים במדינת ישראל מתקדמים מאוד ומגינים על העסק הקטן ועל הצרכנים בצורה יוצאת מן הכלל, אך למרבה הצער החוקים הללו מרוקנים מכל תוכן בבתי המשפט. בתי המשפט הפכו להיות עיר המקלט של מונופולים, יבואנים בלעדיים ובנקים שעושקים אותנו יום אחרי יום בחסות בתי המשפט.
"התחום השני הוא הדרה. החוקים נגד הדרה של דת, גזע ומין מפורטים ומתקדמים מאוד, כיאה למתקדמות במדינות העולם. אבל הפלא ופלא, אנחנו המדינה הכי נדירה בעולם המערבי. הרשות השופטת בכלל והסגל השיפוטי הבכיר בפרט מציגים זאת לנגד עינינו יום אחרי יום. איך יכול להיות שמרבית השופטים העליונים הם אשכנזים? רק בקרב עדות אשכנז יש אנשי מקצוע מעולים עם מזג שיפוטי? אז מה המשמעות של הוועדה לבחירת שופטים שמצאה לנכון למנות רק אשכנזים?
"התחום השלישי הוא אכיפת חוזים. אם אתה תשובה או לבייב, אין לך מה לדאוג, אבל אם אתה עסק קטן או אזרח קטן שהפרו לו חוזה, תעבור שבעה מדורי גיהינום עד שתקבל צדק בבית משפט, ואם תקבל – זה ייקח שנים ארוכות. כאשר מדברים על תפקוד של המוסדות לצמיחה – צריך לדבר קודם כול על הנקודות האלה. מי שטוען שפגיעה במערכת השיפוטית תפגע בכלכלת ישראל – צריך לשאול לפני שממציאים פגיעות חדשות איך הם מתכוונים לטפל בפגיעות הקיימות".
ומה לגבי החששות שבעקבות הרפורמה משקיעים יעזבו את ישראל?
"בשבועיים האחרונים נפוץ טיעון חדש: משקיעים עוזבים את ישראל. כשהייתי החשב הכללי באוצר איים עליי איש עסקים בכיר במשק שיעביר את עסקיו מישראל ויעבור למדינה אחרת. אמרתי לו שעם כל הכבוד, אני לא משרד העלייה והקליטה, ואני לא אבכה על כך, כי כלום לא יקרה לכלכלת ישראל, אם כבר – להפך. אז יש כמה בעלי הון שצברו את הונם בהייטק הישראלי שמבוסס כולו על ההון האנושי של עם ישראל וחושבים שהם יקבעו למדינה שלמה. אני אומר בנימוס: הם יכולים ללכת ולא לחזור לעולם, ושום דבר לא יקרה למדינת ישראל. מי שרוצה לאיים ולהסית כלכלית או פוליטית, שילך לכל הרוחות".
אבל אי אפשר להתעלם מהאזהרות שכן נשמעו מהבנקים להשקעות.
"אכן, צריך להתייחס למה שאומרים לנו הבנקים להשקעות. הם אומרים שאם יהיה כאן מרי אזרחי, אז בוודאי שכלכלת ישראל תיפגע. לכן הממשלה צריכה להקפיד שלא לעשות רפורמה לא מאוזנת, שבה הרשות המחוקקת שולטת ברשות השופטת".
לפרופ' זליכה יש הצעת פשרה משלו לחלק מענפי הרפורמה, והוא אף הציג אותה בוועדת החוקה. "אני הצעתי איזון – שלא רשות אחת גוברת על השנייה, אלא היא מתחרה על הרוב. אם בית המשפט ירצה לפסול חוק של הכנסת, הוא יוכל לעשות זאת רק בהרכב מלא וברוב שבאחוזים יהיה רוב גבוה יותר מזה שבו חוקק החוק. אם החוק חוקק ברוב של 55 אחוזים מהח"כים, בית המשפט יוכל ברוב של 56 אחוזים לבטל את החוק. הכנסת תוכל לבטל אותו מחדש אם תגבש רוב גדול יותר, וכן על זו הדרך, עד שיושג הרוב הגדול ביותר, וזו הרשות שתכריע. זה איזון, והוא לא יעביר אותנו ממצב שבו צד א' מכריע על צד ב', מכיוון שזה לא איזון בין רשויות והפרדת רשויות.
"בנוסף לכך, את הוועדה למינוי שופטים צריך להרחיב בצורה דרמטית, להקטין את מספר השופטים ועורכי הדין למינימום ולהרחיב אותה מאוד בנציגי ציבור מהאופוזיציה ומהקואליציה, כדי שהוועדה תייצג את כל שכבות העם. כך גם המינויים לשופטים יקיפו את כל שכבות העם, ונגלה שיש ספרדים עם מזג שיפוטי שמתאימים לעליון ולא בעיקר אשכנזים. דתיים ולא בעיקר חילונים, ימנים ולא בעיקר שמאלנים. בית המשפט צריך לייצג את כל שכבות העם, מכיוון שרק אם יעשה זאת יוכל להיות רגיש למצוקות של כל שכבות העם. למשל יכול בהחלט להיות שבעיית יוקר המחיה מאוד לא מטרידה את שופטי העליון. יכול להיות שאם הרכב השופטים ישקף בצורה טובה יותר את שכבות העם, הם יגלו יותר הבנה באכיפת חוקי התחרות ולא בריקונם מתוכן", הוא מסכם.
חרדים מהדמוקרטיה
ארז צדוק, מנכ"ל אביב בית השקעות, גורס גם הוא שהרפורמה המשפטית אינה זו שמאיימת על הכלכלה אלא דווקא ההתנגדות לה. "גם הדוחות של ג'יי פי מורגן וגם של בנק ברקליס, שעסקו בחשש מפגיעה בכלכלה, לא דיברו על הרפורמה עצמה. אף משקיע זר לא מתעניין בהרכב הוועדה לבחירת שופטים או בפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. זה מצחיק אפילו להגיד את זה.
"מה שמעניין אותם הוא אם אפשר לעשות כאן כסף או לא. כשהם רואים את כל ההפגנות בארץ, והם רואים איומים של אנשי הייטק ישראלים להוציא כסף מפה ואולי לרדת מהארץ ולהשבית את המשק, וכשהם שומעים על איומים בנשק חם מפי 'בכירים' בישראל, זה מלחיץ אותם. הרפורמה לא פוגעת במשק, ולכל היותר היא יכולה להועיל למשק. מה שפוגע במשק היא ההתנהגות הלא אחראית של חלקים מהנהגת השמאל", קובע צדוק.
מה שאתה בעצם אומר זה שכל הטענות לפגיעה בכלכלה הן לצרכים פוליטיים בלבד?
"לטעמי זה הכול פוליטיקה. יכול להיות שחלק מאנשי השמאל שמפגינים השתכנעו, כתוצאה משטיפת המוח, שזה קשור איכשהו לכלכלה ולדמוקרטיה, אבל בעיניי מי שמנהיג את המחאות וההפגנות יודע היטב שבסופו של דבר אנחנו רוצים לחזק את הדמוקרטיה, ובכל הליך דמוקרטי הימין כרגע חזק וממשיך להתחזק. מזה הנהגת השמאל שמובילה את המחאות מפחדת. היא חוששת לאבד את השלטון לדמוקרטיה.
"בסופו של דבר הימין גדול יותר מהשמאל במדינת ישראל, והמגמה הזאת רק הולכת ומתחזקת. מי שמנהיג את המחאות הללו מבין את זה, ומבין גם שהדרך האחרונה שלו אולי לשלוט היא באמצעות בג"ץ ומערכת משפט שהיא יותר חזקה מהכנסת, מהממשלה ומההליך הדמוקרטי, ושם הכול כשר, כולל איומים ברצח ראש הממשלה וכולל איומים בפגיעה בכלכלת ישראל".
האם לדעתך בנקי ההשקעות שהתייחסו בדוחות שלהם להשפעות על ישראל עלולים להיות מושפעים מהאזהרות החוזרות ונשנות של גורמים פוליטיים ואחרים בישראל מפני פגיעה בכלכלה?
"אין לי ספק שיש השפעה פוליטית גם על בנקי השקעות זרים, אבל אחרי כל ההשפעה הזאת, כשהם מתבטאים בעיתונות, אז ההשפעה הזאת באה לידי ביטוי. כשהם שולחים הערכות ללקוחות הם מחויבים להם, לכלכלה ולשווקים, ואני לא חושב שיש השפעה פוליטית בהוראות ללקוחות או בסקירות מקצועיות שהם מוציאים ללקוחות. אם משהו מטריד אותם זו המחאה נגד הרפורמה וההתנהגות הלא אחראית של חלקים בשמאל".
עלתה גם טענה שמשקיעים יעזבו את הארץ בעקבות קידום הרפורמה, וראינו השבוע כמה חברות הייטק גדולות שהודיעו כי הן מוציאות את הכספים מישראל.
"מערכת המשפט היא זו שמרחיקה היום משקיעים זרים מהארץ. ראשית כי ישראל מדורגת במקום ה־85 בעולם במדד אכיפת חוזים – כשהממוצע במדינות המפותחות הוא 46. זה אחד ממדדי היעילות של מערכת המשפט. נוסף לכך, בהלכת אפרופים קבע אהרן ברק קביעה שאני לא יודע אם יש לה אח ורע בעולם. החוק אומר מלכתחילה שברגע שיש מחלוקת לגבי חוזה מסוים, קודם כול הולכים למה שיש בחוזה ולמה שכתוב בו, ובית המשפט צריך לפרש לפי זה. אם החוזה לא נותן פתרון למחלוקת, רק אז בית המשפט יפרש את כוונת הצדדים. אהרן ברק אמר שבית המשפט יכול לפרש את כוונת הצדדים גם בניגוד למה שכתוב בחוזה. זה דבר שאין לו שום דוגמה דומה בעולם.
"כך, כשמשקיע זר בא למדינת ישראל ובודק לאיזה בית משפט יגיע אם יש מחלוקת, הוא יעדיף שלא להגיע לבית המשפט הישראלי. גם כי מדובר במערכת לא יעילה, וגם מהחשש שבית המשפט יפרש את החוזה אחרת ממה שכתוב בו".
לדבריך בעצם המשקיע הזר דווקא צריך להיות מעוניין ברפורמה.
"הלכת אפרופים היא חלק ממגמה שהתחיל בה אהרן ברק שנותנת לשופטים כוח בלתי מוגבל, לא הגיוני ולא רציונלי לעשות הכול. זה גם מול המגזר העסקי וגם מול הממשלה. הרפורמה שמחזירה את מערכת המשפט לפרופורציות האמיתיות והראויות שלה אמורה להיות חיובית למשקיעים הזרים.
"בסופו של דבר כשמסתכלים על מה שקורה בעולם ועל מה שקורה בישראל, האינטרס של המשקיעים הזרים הוא שהרפורמה תעבור. בתקשורת האמריקנית, נניח, יש דעות לכאן ולכאן וזה בסדר גמור, אבל מה שהם שומעים בארץ מרוב כלי התקשורת זה אך ורק דברים שליליים ואמירות נגד. הדבר הבעייתי הוא מה שהם שומעים מסביב ולא הרפורמה עצמה".
הופתעת מהאיומים של כמה מאנשי העסקים הישראלים להוציא את פעילותם העסקית מישראל בגלל החוקים המקודמים?
"האיומים להוציא את הכספים מהארץ, אם הם רק ברמת האיום, מהווים שימוש בכלי פסול כדי להשיג הישגים פוליטיים. רואים גם שאותם אנשים שמאיימים שיוציאו כסף, נתקלים בעיתונאים חרוצים שמפשפשים בעברם ומגלים שהם איימו להוציא כסף גם בעבר ואיימו לרדת מהארץ ולהעביר את הפעילות לחו"ל בעבר. אין כאן כל חדש, אלה אנשים שעושים שימוש בדברים האלה לצרכים שלהם. אלה שהיום מאיימים לא עזבו בעבר, ואני מקווה מאוד שלא יעזבו בעתיד. אני מקווה מאוד שאלו רק איומים ומאמין שברוב גדול של המקרים זה המצב – אבל אין ספק שהם מזיקים לסנטימנט.
"בטווח הארוך אף אחד לא ינצח את הכלכלה שלנו, כי היא חזקה מאוד. בטווח הקצר זה מזיק לסנטימנט".
בשורה התחתונה, מתנגדי הרפורמה מזהירים מפני צונאמי כלכלי, כשנראה שהעמדה שממנה הם מונעים ופועלים – גם אם מדובר בכלכלנים –פוליטית בעיקרה. לכך מתגייסים גם חלק מגופי התקשורת, שמקדמים ומבליטים אמירות ומאמרים מסוימים ומעדיפים שלא לעשות זאת מול דעות הפוכות, כמו אלה של פרופ' ירון זליכה וארז צדוק, שאינם נמצאים לבד. לרפורמה במערכת המשפט יש התנגדות לגיטימית ביותר, אבל נראה שכללי המשחק להבעת המחאה שונים לגמרי, ונקבעים על פי הצד שמוביל את המהלך, שנהג לבקר את הימין כשהוביל התנגדויות ולא טורח להתבונן כעת בגיבנת שלו עצמו.
***