לאחר שבועות שבהם הדיונים בוועדת החוקה התנהלו במשך שעות ארוכות ובטונים גבוהים, ולצד הפגנות ענק ברחבי הארץ ואיומים בהשבתות במשק ובהוצאת השקעות וחברות מישראל, הרפורמה במערכת המשפט עוברת לשלב הבא, שבו היא תובא להצבעה ראשונה בכנסת. את המהלך מוביל יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן, וזהו הצעד המעשי הראשון בתהליכים הנדרשים להעברת הרפורמה.
אלא שלא מדובר בתהליך פשוט. כבר בשבוע שעבר החליט רוטמן להוציא מהרפורמה בשלב זה את חוק היועמ"שים, ולדון בו בנפרד בהמשך הדרך. לפי רוטמן, הסיבה לכך היא הטענות שעלו בוועדה על כך שצריך לבצע שינויים בהצעה שהגיש, טענות שהגיעו הן מהשופט יצחק זמיר והן מהפרופסור דניאל פרידמן.
השבוע חלה התפתחות נוספת כאשר החליטו רוטמן ושר המשפטים יריב לוין כי ההצבעות על פרקי הרפורמה יפוצלו לשלבים. בשלב הראשון יובאו להצבעה סעיפי הרפורמה העוסקים בוועדה לבחירת שופטים והתיקון שלפיו בית המשפט לא יוכל לדון בתוקפם של חוקי יסוד. בשלב הבא של ההצבעות יובאו פסקת ההתגברות וביטול עילת הסבירות. במערכת הפוליטית עלו הערכות כי הפיצול בהצבעה מרמז על הורדת פרקים ברפורמה, לקראת ניסיון הגעה לפשרה בין הקואליציה לאופוזיציה בנושא, אלא שבסביבתו של שר המשפטים דוחים זאת מכול וכול.
"המטרה בדיוק הפוכה", אומר גורם המקורב לשר לוין. "לא דחינו חלקים ברפורמה להמשך הדרך, אלא הקדמנו את מה שאפשר לקדם כבר כעת. אנחנו רוצים לקדם כמה שיותר דברים עוד במושב הזה, ולכן החלטנו לפצל את ההצבעה לפי מה שכבר נידון ופשוט יותר להעבירו כעת, לעומת מה שצריך להשקיע בו עוד זמן. מדובר בהליך טכני שנועד לעזור לקדם את הרפורמה מהר יותר".
לפי זה, מתי אמורים שאר החלקים להגיע לקריאה ראשונה?
"התכנון שלנו הוא להביא אותם לקריאה ראשונה שבועיים אחר כך לכל היותר. אנחנו מודעים לזה שאנשים מנסים לומר שקיבלנו הוראות מלמעלה כדי לעכב את הקידום, אבל זה ממש לא ככה. אני אומר שוב, המהלך הזה נועד לקדם מהר יותר את הרפורמה".
יש דרישות של נתניהו לעכב את קידום הרפורמה?
"לא משהו שהגיע אלינו. לנו לא ניתנה הוראה או אמירה אחרת לעצור את הרפורמה או להאט את הקצב שלה".
אז האמירות של נתניהו לנשיא מקרון ולמזכיר המדינה האמריקני בלינקן שיהיו שינויים ברפורמה הן חסרות בסיס במציאות?
"תראה, מהיום הראשון גם אנחנו טענו שלא כל האמת נמצאת אצלנו, ולכן אנחנו קשובים לדעות השונות ומוכנים לבצע שינויים. לכן ברור שיהיו שינויים, אבל צריך לדון מה הם יהיו. אני יכול להגיד לך מה לא ניתן שיקרה: לא נאפשר מסמוס של הרפורמה או פשרה שתעשה יותר נזק מתועלת".
הטענות בדבר הוראות מצד נתניהו להאט את הקצב אינן מנותקות מהמציאות. רק ביום שלישי, שעות ספורות לאחר שהכריז השר קרעי כי בכוונתו להציג את הרפורמה שלו בשוק התקשורת - קרי סגירת תאגיד השידור הציבורי - הוא הודיע על ביטול מסיבת העיתונאים שבה תכנן לעשות זאת. הסיבה לביטול הייתה דרישה מפורשת של נתניהו להוריד את הנושא מסדר היום, כך שניתן להצביע על מגמת הרגעה של ראש הממשלה. גם המסרים של נתניהו למנהיגים הזרים שהביעו חשש מקידומה של הרפורמה הובילו לתחושה כי הוא צפוי להתערב ולהורות על צמצומה.
גם בשורות האופוזיציה תולים תקוות בכך שנתניהו יפעל לעצור את קידומה של הרפורמה ברגע האמת. "זה לא סוד גדול שמאז ומעולם הוא האמין שמערכת המשפט צריכה כוח רב", אומר גורם באופוזיציה, ומוסיף: "השאלה היא מתי הוא יחליט לעשות את זה, ומה יקרה עד אז".
סכנת הנעלבים
תקוות האופוזיציה שנתניהו יעצור את קידום החקיקה מסבירה במידה רבה את התנהלותה בכל הקשור לדיוני הוועדה. עד כה באופוזיציה מסרבים לכל שיח בנושא, וגם הצעתו של נשיא המדינה - הקפאה בת 14 יום בחקיקה שבמהלכה ישבו הצדדים לדיונים - נענתה בשלילה מצד רוב סיעות האופוזיציה. התומכת המובהקת היחידה במהלך היא המחנה הממלכתי של בני גנץ. יש לציין שגם השר לוין וגם יושב ראש ועדת החוקה רוטמן מתנגדים נחרצות להקפאת הליכי החקיקה.
הניסיונות של האופוזיציה בשלב זה מתמקדים בעיכוב הליכי החקיקה באמצעות דיונים מתמשכים. "אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים לנצח בהצבעות בכנסת. יש להם רוב יציב מדי בשביל זה", אומר גורם בכיר באופוזיציה. "מה שאנחנו כן יכולים לעשות הוא לעכב את הדיונים. לכן אנחנו עושים פיליבסטרים ארוכים, והשאיפה שלנו היא לעשות זאת עד 11 בבוקר, כך שדיוני הוועדה לא יוכלו להתחדש".
מה המטרה של זה? הרי בסוף החוקים הללו יעברו. אם אתם לא מתכננים לדון בנושא, מה אתם מרוויחים ממריחת הזמן?
"קודם כול, ודאי שזה עוזר. בכל פעם שהדיונים מתעכבים זה יוצר פקק בחקיקה. הפקק הזה קריטי", מסביר הגורם, "יש שורה ארוכה של חוקים שצריכים לעבור עד סוף המושב הנוכחי, וכל חוק כזה לוקח הרבה זמן להעביר. יש חוקים שתוקפם עומד לפקוע בקרוב, חלקם בתוך שבוע־שבועיים, והקואליציה חייבת להעביר אותם. חוק הגיוס הוא דוגמה טובה לכך. הרי אף אחד בקואליציה לא יכול להרשות לעצמו שהחוק יפקע, ולכן הם חייבים להעביר אותו בקדימות לחוקים אחרים. אז אם אנחנו מעכבים את הליכי החקיקה של המהפכה המשפטית, נכנסים ללו"ז חוקים כמו חוק הגיוס, שמקבלים קדימות. כל דבר כזה דוחה עוד ועוד את הרפורמה".
ומה התכלית של הדחייה אם בסוף זה יעבור?
"כרגע אנחנו מנסים קודם כול לדחות את זה למושב הבא. אנחנו מעריכים שאם החוקים לא יתחילו לעבור כבר במושב הזה, זה יוביל לרתיחה פנימית בקואליציה. האמת היא שאנחנו מאוד מעודדים מאיך שהיא מתנהלת. בליל הבחירות היינו בטוחים שזאת תהיה ממשלה סופר הומוגנית, שלא נוכל להעביר בה מחט. מהר מאוד התברר לנו שזה לא המצב. אפילו בתוך הליכוד זה לא המצב, כמו שהתוכניות של קרעי הוכיחו. כל המשקעים האלה, שחלקם נוצרו במשא ומתן, חלקם אחרי הדחת דרעי וחלקם עדיין בתהליכי התבשלות אם התחייבויות מההסכמים הקואליציוניים לא ימומשו, יהיו מאוד משמעותיים אם נצליח לדחות את קידום הרפורמה למושב הבא".
המחלוקות בתוך הקואליציה נפרשות על שלל תחומים - החל מסמכויותיו של השר סמוטריץ' במשרד הביטחון ועד לדרך שבה יקודם הפתרון שישיב את דרעי לשולחן הממשלה, ואינן פוסחות על הרפורמה במערכת המשפט.
כבר לפני שבועות אחדים אמרו חברי הכנסת יולי אדלשטיין ודוד ביטן כי לא יתמכו ברפורמה אם היא לא תושג במסגרת הסכמה רחבה בין הקואליציה לאופוזיציה, הסכמה שכרגע לא נמצאת על השולחן. גורמים בקואליציה טוענים כי התנגדותם של השניים אינה נובעת מסיבות ענייניות, אלא מכך שהם נותרו מתוסכלים מהתפקידים שקיבלו במסגרת המשא ומתן להרכבת הממשלה. אדלשטיין ציפה לשבת סביב שולחן הממשלה - הייתה לו הבטחה עוד מלפני הבחירות כי ימונה לשר הקליטה, תפקיד שהלך בסוף למפלגת הציונות הדתית; ביטן, בשל תיקיו הפליליים, לא יכול להתמנות לשר, אך הוא שילב כוחות עם חבר הכנסת אמסלם על מנת שהאחרון יקבל תפקיד שר. בלילה שבין שלישי לרביעי השבוע הסתיימה הסאגה סביב תפקידו של אמסלם בקואליציה, כשמונה לשר במשרד המשפטים, לשר לשיתוף פעולה אזורי ולשר המקשר בין הממשלה לכנסת. נכון לכתיבת שורות אלה טרם ברור מה יהיו סמכויותיו של אמסלם במשרד המשפטים. עוד יש לציין כי בתחילת המשא ומתן הוצעו לאמסלם תפקידים בכירים יותר סביב שולחן הממשלה, אך הוא דחה אותם.
בקואליציה ישנם חששות גם לגבי ש"ס. אף שברמת הרעיון המפלגה תומכת מאוד ברפורמה, היא עלולה לעורר קשיים ברגע האמת. הסיבה לכך היא העובדה שפסילת דרעי בבית המשפט נעשתה בצורה כזו שהרפורמה הנוכחית לא מספיקה על מנת להכשיר אותו לכהן כשר. החוקים שהוצעו כדי לפתור את הבעיה הזו, ובראשם החוק שקובע שאין לבית המשפט סמכות לבצע ביקורת שיפוטית על מינויי שרים, זוכה להתנגדות מוחלטת הן מצד הציונות הדתית והן מצד בכירים בליכוד. הטיעון שהם משמיעים הוא שחוק כזה יצבע את כל הרפורמה בצבעים אישיים, ובכך יערער את הלגיטימיות שלה אף בקרב התומכים בה. יש לציין שבסביבת השר לוין פוסלים לחלוטין את החשש שמא חברי הכנסת בליכוד או בש"ס יערימו קשיים בהעברת הרפורמה.
"האמת, אנחנו מאושרים מהחוקים הפרסונליים שמנסים לדחוף עכשיו, כי זה פוגע ברפורמה ובלגיטימיות שלה. ככה הרבה יותר קל לנו להוציא עוד המוני מפגינים. אני באמת חושב שהם לא מבינים את עוצמת ההתנגדות הציבורית שיש לרפורמה. הם מתנהלים כמו פיל בחנות חרסינה", אומר בכיר באופוזיציה.
האם לכם עצמכם אין חלק בכך, לאור העובדה שאתם מתנגדים לנהל כל שיח על הרפורמה?
"איזה שיח אפשר לנהל כשבאים לפגוע בדמוקרטיה? אבל אני אגיד לך דבר נוסף. אם הם היו הולכים רק על עשרים אחוז ממה שהם מתכננים, היו להם תשעים או מאה אצבעות בכנסת. כי מערכת המשפט לא מושלמת, וצריך לתקן בה דברים. אבל זה לא מה שהם עושים".
"להסכים על עשרים אחוז זה כבר התקדמות, כי היום הם לא מוכנים לכלום", מגיבים בכירים בקואליציה, "אבל בפועל אין לזה שום משמעות כשזה נאמר רק בחדרים סגורים. הם לא אומרים בפומבי שהם מבינים שצריך לתקן דברים במערכת. אין הסכמה על הבסיס, אז איך אפשר בכלל לדון על הפרטים?"
הצבעה במליאה תחילה
בינתיים מי שנמצא בחזית האירוע הוא חבר הכנסת רוטמן, שפרט לאיומים שהוא מקבל כבר תקופה ארוכה, בדומה לאיומים שמקבל השר לוין, מקבל גם תלונות רבות על ניהול ועדת החוקה. העובדה שהוא מרבה להוציא חברי כנסת מהאופוזיציה במהלך הדיונים, לאחר שהאחרונים מפריעים שוב ושוב לניהול הדיון בוועדה ומתפרצים לדברי הדוברים השונים, עוררה ביקורת בקרב האופוזיציה. הדברים הגיעו לידי כך שבאופוזיציה מתכננים להגיש נגד רוטמן תלונה לוועדת האתיקה שזה עתה קמה.
רוטמן, מצידו, אינו מתרגש מהמהלכים הללו. "רצינו להביא את שני החלקים הראשונים להצבעה כבר ביום שני הקרוב, אבל זה כנראה ייאלץ להידחות ביום אחד", הוא אומר ל'בשבע'. "המטרה שלנו היא שכבר ביום שני הבא הדיונים בוועדה יהיו על הצעות החוק בחוק יסוד: השפיטה, שלפחות רובם עברו קריאה ראשונה או טרומית. בתיקון עילת הסבירות באמת עוד לא התחלנו לדון לעומק, ולכן הוא גם לא יעלה להצבעה במליאה בשלב הזה".
האם, כמו שאומרים בסביבת לוין, אתם חותרים להצבעה כעת כדי לזרז את קידום הרפורמה, או שיש סיבה מהותית יותר מאחורי המהלך?
"תראה, נשמעו הרבה מאוד טענות שהיו חסרות כל בסיס, אבל אחת הטענות הנכונות הייתה שאנחנו מנהלים דיונים בוועדה על חוקים שכלל לא עברו בכנסת בקריאה ראשונה. זה בעצם דיון בהצעת חוק יסוד שאני בדיתי מראשי. זה לא שיש בעיה פרוצדורלית בנושא, אבל כן יש מקום שבסוגיות כאלה המליאה תגיד את דברה. לכן ההתגברות תעלה ביום רביעי בקריאה טרומית, ופסילת חוקי יסוד ושינוי הוועדה לבחירת שופטים עוד לפני".
השבוע הפצת נוסח חדש לחוק הוועדה לבחירת שופטים, והוספת שם שימוע פומבי לשופטים, אבל את הבחירה בהם השארת לוועדה לבחירת שופטים, שלפי התיקון תהיה לקואליציה שליטה בה. זה נשמע קצת כמו הצגה לציבור.
"זאת טענה משונה. תפקיד השימוע הפומבי הוא לאפשר לציבור לפקח על הליך הבחירה ועל הגוף הממנה. זה כמו לומר שאין שום טעם בדיון בוועדת החוקה בנוגע להאזנות הסתר של המשטרה, הרי מי שנותן את האישור הוא בית המשפט, אז בשביל מה לנהל דיון בוועדה?"
אי אפשר להשוות, כי אם הוועדה היא זאת שמצביעה על בחירת השופטים, ולא חברי הכנסת, אין לחברי הכנסת שום משמעות בפועל בהליך. זה סתם הליך ראווה, וזה לא דומה לדיון אחר בוועדה.
"אני חולק על זה מכול וכול. השימוע הפומבי מאפשר לציבור לראות מי המועמדים, ולחברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה לשאול אותם שאלות. זה הליך שיכול לשמש כמסננת טובה לגורמים מסוימים שיש להם שלדים בארון, ויהיו כאלה שאפילו יגיעו לשימוע ואז יתברר שהם פשוט לא מתאימים לתפקיד. אם ימנו אחר כך אנשים כאלה, זה יגרור ביקורת ציבורית רחבה מאוד. יש לזה דוגמאות דומות ברחבי העולם".
בסופו של דבר לחברי הכנסת תהיה השפעה כלשהי על ההליך?
"כיום הם לא יכולים להשפיע ולא יכולים לעשות כלום. כרגע בנוסח החוק שמונח להצבעה כתוב שסדרי הדיון ייקבעו בתקנון, ואנחנו לא קובעים אותם בחוק. מי שיקבע אותם יהיו חברי ועדת הכנסת. מה שכן, את החוק הזה, כמו את שאר חוקי הרפורמה, העתקתי מהצעת חוק דומה שהציעו בעבר חברי הכנסת יריב לוין וזאב אלקין. בהצעה המקורית שלהם הופיע סעיף של הצבעה בוועדה, רק שלא ברור מה תוקף ההצבעה הזאת ועל מה היא בדיוק. כרגע סעיף ההצבעה לא מופיע בהצעה, אבל אולי הוא יחזור בהמשך".
אחד האירועים שהעיבו השבוע על ציון יום הקמת הכנסת בט"ו בשבט היה היעדרותה של נשיאת העליון אסתר חיות מישיבת סמלי השלטון המסורתית המתקיימת בלשכת יושב ראש הכנסת ביום זה. ההיעדרות נעשתה על רקע הרפורמה המשפטית כמובן. רוטמן, כמו חברי קואליציה רבים, סבור כי חיות גורמת נזק לבית המשפט בהתנהלותה. "היא פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט. כל הציבור מבין שצריך שינוי, והיא מתבצרת בעמדתה. אני לא מצליח להבין למה היא החליטה שלא להגיע לישיבת סמלי השלטון".
****