"ציבור שומרי השבת בישראל לא יופלו במשמרת שלי". שר התרבות מיקי זוהר
"ציבור שומרי השבת בישראל לא יופלו במשמרת שלי". שר התרבות מיקי זוהרצילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

כאילו לא די בחמץ ובשבת, בסעיף הנכד ובגיוס, הצליח לאחרונה שר התרבות מיקי זוהר להצית מלחמת דת חדשה מכיוון לא צפוי. זוהר הודיע כי 'שבת ישראלית', המיזם של קודמו בתפקיד, חילי טרופר, שבמסגרתו פועלים בסופי שבוע עשרות אתרי מורשת ומוזיאונים במתכונת שומרת שבת ופתוחים ללא תשלום, יופסק משיקולים דתיים - ועורר מהומה. פחות מחצי יממה לאחר מכן השר אומנם חזר/הוחזר בו, ובהמשך התברר כי התחום כלל אינו נמצא תחת אחריותו, אבל היה זה מאוחר מדי, הרבה אחרי שהסוסים ברחו מן האורווה. התוצאה: פרויקט קונצנזואלי לכאורה שביקש להנגיש ולהתאים תיירות חינוכית לקהל הרחב הפך לעוד מכל דלק במדורה הבוערת ממילא ביחסים שבין דתיים לחילונים ובין הדת למדינה.

במהלך המשא ומתן הקואליציוני להקמת הממשלה הנוכחית הפכו המפלגות הדתיות והחרדיות כל אבן במטרה למקסם את הישגיהן בכל הנוגע לחיזוק זהותה היהודית של המדינה ולמען רווחת מצביעיהן. אנשי "המחנה האמוני", מאבי מעוז ועד משה גפני, דאגו לפתוח מול נתניהו שלל נושאים דתיים רגישים, כולל כמה אזוטריים במיוחד שציבור שולחיהם כלל לא ידע על קיומם, והתעקשו לרדת לפרטי הפרטים כדי להשיג בהם כמה שיותר. ואף על פי כן - לטיפול ב'שבת ישראלית' הם לא הגיעו. גם בזמן אמת, כשהמיזם יצא לדרך, לא נשמעו זעקות געוואלד על חורבן הדת כפי שעוררו מהלכים אחרים של ממשלת בנט-לפיד. עד לרגע זה קשה להבין מה ראה לנכון דווקא מיקי זוהר, איש מפלגת השלטון החילונית, לקפוץ כך בראש, לעקוף מימין פוליטיקאים כמו גולדקנופף ואייכלר, ועל הדרך גם לסבך את ראש הממשלה, שהוא ממקורביו, בתקרית נוספת המצטיירת ככפייה דתית.

טרמפ על השבת

הכול החל בציוץ שפרסמה בטוויטר לשכת שר התרבות והספורט לפני כמעט שלושה שבועות, ובו הודיעה כי השר הנחה את צוות משרדו לבחון את המשך קיום הפרויקט, שפעל בשנתיים האחרונות, בטענה לאפליה. בהודעה הוסבר כי החלטת הממשלה הקודמת לגבי פעילות יזומה בשבת אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות של זוהר, ובסיומה הוצהר: "ציבור שומרי השבת בישראל לא יופלו במשמרת שלי".

לו היה הצייצן מוחה נגד חילולי השבת בחסות המדינה ובמימונה - היה מקום לדיון: מצד אחד, המיזם בוודאי מצמצם את החילול, שהרי בזכותו המוסדות המשתתפים, שעד אז היו פתוחים כרגיל בסופי שבוע, פועלים במתכונת שומרת שבת ובהתאמות ההלכתיות הנדרשות. מצד שני, אולי הכניסה החופשית, שנועדה למנוע תשלום אסור, תגרום בעקיפין להגברת חילול השבת, למשל בגידול במספר המבקרים החילונים המגיעים לאתרים ברכבם. ועוד לא הזכרנו שיקולים אחרים הנוגעים לצביונו של היום הקדוש, שאותם אי אפשר לפתור בפטנטים טכנולוגיים־הלכתיים. למשל: אם "נגייר" את משחקי הכדורגל בשבת כך שהכניסה אליהם תהיה חופשית, השופט גוי ולוח התוצאות עובד על גרמא דגרמא - האם נצמצם בכך את חילולי השבת או נעצים אותם?

אבל האיש שמאחורי המקלדת בחשבון הטוויטר של השר זוהר לא טען לרמיסת הדת כי אם להדרת דתיים - והטעה את עוקביו. על העובדות אין מחלוקת: מיזם 'שבת ישראלית' פועל גם בימי שישי, כדי שגם מי שאינו נוהג לבקר במוזיאונים ובאתרי מורשת בשבת עצמה, למרות ההתאמות ההלכתיות, יוכל ליהנות ממנו.

ואכן, יודעי דבר מספרים כי בדיוק כמו שזה נראה – מיקי זוהר באמת קפץ בראש. שר התרבות ביקש בסך הכול להודיע על הקפאה ובחינה מחדש של מורשת קודמו בתפקיד, כנהוג בפוליטיקה הישראלית - לא רק של הפרויקט המדובר ובלי קשר לחילול השבת או להדרת שומריה. מאן דהוא רמז לו שהוא יכול בהזדמנות זו לתפוס טרמפ גם על ההיבט האידיאולוגי ולשמח את האגף האמוני בבייס – והוא זרם עם העניין בלי לחשוב פעמיים.

את מחיר הפזיזות והחפיפניקיות שילם זוהר בתוך שעות אחדות בתוספת ריבית והצמדה: את הקרן - כאשר נתניהו, שנבהל מהסערה התקשורתית סביב העניין, זימן אותו אליו לפגישה שבסיומה השפיל אותו בהצהרה "מוסכמת" כי הממשלה תמשיך לממן את פעילות האתרים בסופי השבוע; את הריבית - כאשר התברר, כאמור, כי האחריות על מיזם 'שבת ישראלית' ועל תקצובו אינה בידיו עוד, וממילא אין בסמכותו להמשיכו או לסיימו; את ההצמדה – כאשר נחשף סרטון תדמית שבו מצהיר זוהר רק ארבעה חודשים קודם לכן כי הוא תומך בפרויקט ו"רתום למשימה", ומוסיף תפילה ש"בעזרת ה' נעשה ונצליח".

שוב אנחנו והם

אך למרות ההתקפלות והמבוכה, את מלחמת הדת שהצית שר התרבות היה מאוחר מדי לכבות, והלפיד עבר אל שר המורשת עמיחי אליהו, שבהתאם להסכמים הקואליציוניים קיבל לידיו בשבוע שעבר את האחריות על אתרי המורשת ועל המיזם השנוי במחלוקת. בשבת האחרונה, שהייתה הראשונה תחת שרביטו של אליהו, פעלו קרוב למאה המוסדות שהשתתפו בו במתכונת רגילה ובתשלום מלא, לאחר שהשר ביקש לבחון מחדש את חידוש המימון הציבורי וסירב לאשרו באופן אוטומטי, כצוואת מיקי זוהר. אם לפני שבועיים יכול היה ראש הממשלה לקרוא את שר התרבות לסדר ו"ליישר" אותו, הרי שאליהו, איש עוצמה יהודית, עצמאי יותר ומתעקש להיות הריבון במשרדו.

בחוכמתו, ואולי כלקח מהטעויות שעשה קודמו, הוא אינו נחפז לצאת בהצהרות בעניין, הן על מנת ללמוד תחילה את הנושא באופן יסודי והן כדי שלא ללבות מלחמת דת שתשחק לידי הצד השני, ואולם ההערכה היא כי באווירה הציבורית שנוצרה, שר המורשת, בן למשפחת רבנים מפוארת (ורב בעצמו) שנשלח לכנסת בין היתר כדי לייצג בה ציבור דתי שמרני מובהק, לא יוכל להצטייר כפשרן יותר משר חילוני בליכוד, ומן הסתם לא ימשיך לתמוך במיזם במתכונתו הנוכחית. מי שנחלצו בינתיים להעניק עזרה ראשונה לפרויקט המושהה הם מפעל הפיס ומרכז השלטון המקומי, שהודיעו על העברת סיוע מיידי בסכום של מיליון שקלים על מנת להבטיח את המשך הפעילות בשבת במהלך החודש הקרוב.

וכך, מה שהתחיל כיוזמה של רצון טוב מצד העמותה האזרחית 'פנימה' לחיבור בין דתיים לחילונים ובין יהדות לישראליות ואומץ על ידי הממשלה (אגב, בראשות נתניהו) שלקחה עליה חסות, הפך לעוד סעיף בסכסוך בין הדת למדינה, ציר נוסף לחלוקת החברה הישראלית ל"אנחנו" ו"הם" – כאילו חסרים לנו כאלה. אנחנו נקפיא - הם יממנו. הם יחזרו לבלות במוזיאונים בשבת פרשת יתרו - אנחנו נקרא בבית הכנסת "זכור את יום השבת לקדשו".

הכותב הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet וידיעות אחרונות

לתגובות: [email protected]

***