שר האוצר הודיע על כוונתו לקדם חוק לתשלום ריבית על עובר ושב כחלק ממהלך כולל לעידוד התחרות בתחום הבנקאות האם אפשר לחייב את הבנקים להעניק ללקוחותיהם ריבית על יתרת זכות? התשובה חיובית בהחלט. אפשר לעשות זאת בהליך חקיקה מתואם עם בנק ישראל תוך קביעת קריטריונים.
האם המהלך הוא טוב? זאת כבר שאלה אחרת. לצד יתרונות תקשורתיים וציבוריים, המהלך יכול בסופו של דבר לפגוע בשכבות החלשות.
המהלך הזה כבר נשקל מספר פעמים בעבר על ידי ממשלות ישראל ומעולם לא יצא לפועל ההכרעה הייתה להשאיר את השוק פתוח לתחרות חופשית בין הבנקים, ללא התערבות ממשלתית.
המנגנון ליישום המהלך מדבר על שני צעדים: אחד, תשלום ריבית על יתרת זכות יומית או תקופתית בעו"ש. השני, קיזוז ימי זכות עם יממי החובה במהלך כל חודש ותשלום ריבית ללקוח או לבנק בהתאם לממוצע המשוקלל של היתרות במהלך החודש.
היתרונות לקידום המהלך:
שביעות רצון ציבורית רחבה של הלקוחות.
מגמה של הגדלת חיסכון וחינוך נכון של הציבור (במקום המצב היום שהמערכת מחנכת את הציבור לקחת הלוואות ואשראי).
גירוי המשק ליצור הכנסות מחיסכון, יכול להגביר פעילות כלכלית כלל משקית (של משקי הבית ושל חברות ותאגידים).
פיתוח מסלולי פיקדונות לטווחים קצרים, בינוניים וארוכים, מעל לרף המינימלי שהמחוקק מחייב בעו"ש.
תגובה למחאת ההייטקיסטים והמשקיעים "שמושכים את הכספים שלהם לחו"ל".
החסרונות ביישום המהלך:
התערבות ממשלתי אגרסיבית בשוק החופשי של פעילות מסחרית של הבנקים.
עלויות מוגברות של הבנקים, וירידת הרווחיות שלהם.
חקיקה מאתגרת ויישום שיוסיף עלויות על המערכת הבנקאית.
החשש העיקרי – חלק גדול ממשקי הבית חיים היום בתוך מסגרת האשראי שלהם, קרי נמצאים חלק גדול מהחודש במינוס בחשבון הבנק. החשש העיקרי הוא שעל מנת לממן את החובה החוקית לתשלום ריבית, יעלו הבנקים את הריבית על המינוס. דבר שיגרום לנזק משמעותי לשכבות החלשות וימשיך להעשיר את השכבות החזקות.
ראוי לציין שנוהג זה של ריבית על הפלוס נפוץ במדינות רבות, במיוחד באירופה ובכמה מדינות באסיה ובאמריקה הלטינית. כדוגמאות למדינות שיישמו פתרונות דומים כוללות: גֶרמָנִיָה, שוויץ, אוֹסְטְרֵיָה, בלגיה, צָרְפַת, אִיטַלִיָה, סְפָרַד, פּוֹרטוּגָל, יָוָן, יפן, אוֹסטְרַלִיָה, ניו זילנד. אך רוב המדינות נוקטות במדיניות של שוק חופשי ללא התערבות בפעילות הבנקים בנושא. חשוב לציין ששיעור הריבית, קריטריון הזכאות ותנאים והגבלות אחרים עשויים להשתנות בין המדינות ויכולים להשתנות עם הזמן.
אופיר אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ Auren ישראל