שינוי הרכב הועדה בחירת שופטים הוא אחד הסעיפים הדרמטיים הכלולים בתכנית הסדרת מערכת המשפט שמקדם השר יריב לוין. חברת הכנסת וחברת הוועדה לבחירת שופטים לשעבר, נורית קורן, מספרת לערוץ 7 על ההתנהלות שמאחורי הדלתיים הסגורות של הוועדה וקובעת כי המהלך שמקדם השר לוין נחוצה והכרחית.
לטעמה של קורן השינוי בהרכב הועדה לבחירת שופטים אינו מצריך בהכרח הידברות שכן אין מדובר במהלך דרמטי כל כך על אף חשיבותו. בהמשך הדברים היא מספרת על היחס אותו קיבלה משותפיה לחברותה בוועדה.
"בימים הראשונים שהגעתי לוועדה היחס אלי היה 'מי את בכלל? מה את מבינה? אז מה אם את חברת כנסת חברה בוועדה'. הרגשתי מוקצה מחמת מיאוס שאפשר לעבור לי מעל הראש. הם לא ידעו שאני עורכת דין ושבתקופת גלעד ארדן עבדנו יחד וראיתי את היחס שהוא קיבל, שאני יודעת איך התהליך צריך להתנהל. ראיתי שאין הידברות כלשהי, שוועדת השתיים מחליטה על מועמדים שהן לא מתאימים, הבנתי את המקום שלי".
קורן מציינת כי כחלוף הזמן גם נשיאות בית המשפט העליון הבינו שפעילותה לא נועדה להתנגח ולפרק את המערכת אלא כדי לתקן את הדרוש תיקון. "משום כך מדובר ברפורמה נחוצה, וכמו בכל רפורמה הצד שהפסיד בבחירות חושב שאפשר לקפוץ על כל הזדמנות ולקרוא למרי אזרחי".
על האופן בו אמורה הוועדה להתנהל מבהירה קורן כי נוכחות השוטים נשארת בוועדה וקולם נשמע, אך כנציגי העם יינתן לנבחרים כוח רב יותר בבחירה. עוד היא מציינת את תהליך מיון המועמדים לשיפוט הטעון תיקון ושינוי בהול, ומדובר במהלכים שכלל אינם ידועים לציבור. היא עצמה לא ידעה על המתכונת אותה עוברים המועמדים לשיפוט.
"ידעתי רק שיש השתלמות, אבל לא המתכונת, מה עושים שם ובאיזו מתכונת. רק לקראת סוף הקדנציה שלי הרשו לי ללכת ולראות מה קורה שם ורק אחרי שמחיתי כל כך הרבה הסכימו שאגיע עם נציג של הלשכה. אמרתי להם שדרוש שיהיה שם נציג ציבור ניטראלי שיראה מה קורה שם. כחברה בוועדה קיבלתי מסמך שבו כתוב על המועמד לשיפוט שאחרי המכון להשתלמות שופטים מתאים או לא מתאי לשיפוט, ולא אומרים איך בדקו ועל סמך מה קובעים שהוא לא מתאים. שאלתי אמרו לי שזו צנעת הפרט. אמרתי שאני צריכה לדעת כדי לוודא שהלכתם בדרך הישר והוא אכן נכשל במשהו מהותי. לאט לאט הדברים התחילו להשתפר והתחלנו לקבל המלצות של ממש מהשופטים ולא רק משפט או שניים שקיבלנו בהתחלה".
"בתוך הנהלת בתי המשפט וגם הנשיאות הבינו שאני צודקת ולא סתם אני צועקת", אומרת קורן הקובעת כי הרפורמה נחוצה ומהווה גורם משמעותי עבור האזרח הקטן שכן הוועדה בוחרת גם שופטי שלום ושופטי מחוזי ולא רק שופטי עליון. "הדיון בוועדת החוקה מתמקד בשופטי העליון, אבל צריך לזכור שהדברים מתחילים מלמטה ובבית המשפט השלום נמצאים מרבית השופטים. מעטים מגיעים לעליון".
על מארג השיפוט בעליון מזכירה קורן כי שם ניתן למצוא ערבי אחד, דתי אחד וכל השאר מגיעים מאותו מילייה, והדבר מעיד גם הוא על הצורך לעצב את הרכב השופטים אחרת על מנת לתת ייצוג הולם לחברה הישראלית כולה. לדבריה הפגיעה העיקרית היא במזרחיים בעוד לציבור הערבי השופטים מעניקים יתרון מובנה בפסיקותיהם והכרעותיהם.
עוד מספרת קורן על פסילה שיטתית של שופטים דתיים במסגרת המכון להשתלמות שופטים, השלב המקדים לפני הוועדה לבחירת שופטים, וזאת רק בשל אמונתם, וכך גם תושבי יהודה ושומרון שנשאלו כיצד יוכלו להגיע לבתי המשפט בתל אביב, וגם זאת על מנת להוסיף עילה לפסילתם. "הפסיכולוג היה שואל אותם כמה ילדים יש להם ואם יש להם הרבה ילדים איך הם יסתדרו, במיוחד כשמדובר היה בנשים. בעיניי שאלות כאלה, כמו שאלות אם אדם דתי או לא, הן חמורות מאוד".