אין שום ספק כי מי שהיה רואה את המצרים טובעים בים ולא היה זוכר את כל הארוע מתחילתו ועד סופו היה מתמלא עליהם רחמים גדולים ומנסה להציל אותם מהטביעה.
אבל בני ישראל אמרו שירה כי הם הכירו את המצרים והבינו כי הטובעים הללו רצו להרוג את חלקם ולהמשיך לשעבד לעבדים את השאר.
הם אמרו שירה כי הם הבינו שיש פה צדק אלוקי שנועד לשלם למצרים שהטביעו את הילדים של עם ישראל ביאור, שכל הרשעים בעולם יראו וייראו. הם הבינו שיש כאן תיקון עולם מהעריצות של המצרים שחשבו כי העבריים צריכים להיות עבדים שלהם לעולם, שימשיכו לעבוד להם בפרך עוד מאות שנים. כיון שזה הסיפור השלם, אמרו ישראל באותה שעה שירה גדולה. שירה שהביאה עליהם את רוח הקודש וזיכתה אותם לנבואה מרוממת.
מדינת ישראל נמצאת בתוך ארוע שמתמשך לפחות עשרים שנה. ארוע שמדבר עליו הנביא יחזקאל ואומר כי אחרי קיבוץ הגלויות תבוא נקמה בכל העמים מסביבנו שהרעו לנו ולא הפסיקו. "כֹּה אָמַר ה' אלוקים בְּקַבְּצִי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וכו' וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם וכו' וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם". (יחזקאל כח כה).
אלוקים עושה דין בכל העמים סביבנו שרצו כמה וכמה פעמים לפלוש לארצינו ולזרוק אותנו לים. מדובר בסוריה שהתעללה מאות שנים בתושביה היהודים בעלילות דם של דמשק ואחרות. שפלשה לישראל שלוש פעמים בכדי להשמיד להרוג ולאבד. שירתה במשך שנים על החקלאים שגרו למרגלות רמת הגולן. שהתעללה בשבויים, שתלתה את אלי כהן הי"ד.
אנחנו מסתכלים על לבנון שמשלמת היום מחיר כבד מאוד על כל חוליות המחבלים שנכנסו לישראל ורצחו נשים וילדים, במיוחד בצפת אנחנו זוכרים את החוליה שבאה מלבנון ורצחה 22 תלמידי בית ספר מצפת שהיו בטיול במעלות. לבנון ירתה עלינו אלפי טילים במלחמת לבנון השניה. ומכינה כעת מאות אלפי טילים אחרים לירות על נשינו וילדינו בלי הבחנה. אין ספק שהמדינה שהייתה "שוויץ של המזרח התיכון" הפכה לגיהנום עלי אדמות, ודברים כאלה לא מתרחשים במקרה.
איננו יודעים מהם חשבונות שמים עם טורקיה שהשמיצה אותנו בכל זירה אפשרית. אבל אם אלוקים מגלה לנו ואומר לנו שהוא הולך לעשות בהם שפטים בכל אויבינו, אנחנו רק צריכים להסתכל ולהבין מה קורר סביבנו. אם ה' אומר "וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ". (דברים פרק ל ז) אנחנו צריכים להבין שזה לטובתינו. אם הוא אמר "לָכֵן כָּל אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז". (ירמיה פרק ל טז). נדע שכל מה שמתרחש הוא כדי לנקות את העולם ולעשות אותו יותר טוב.
נכון שכתוב כי המלאכים לא אמרו שירה כשמעשה ידיו של ה' טבעו בים. והגמרא בברכות גם אומרת כי רעידת אדמה היא ביטוי לדמעות של הקב"ה על עם ישראל שעדיין נמצא בגלות. אבל אנחנו לא מלאכים, ועד היום אומרים את שירת הים בכל תפילה ותפילה בבתי הכנסת. זה לא שאנחנו אטומים לצער הבריות. ממש לא. אבל אם חלילה לא נאמר תודה לה' ששומר עלינו - זו כפיות טובה. אם נחשוב שזה מקרה - זו אטימות לב. אם נחשוב שאנחנו יותר רחמנים ממנו – זו רשעות וטיפשות.
שירת הים מכוונת אותנו לדעת שה' הוא יותר רחמן מכולם. להבין שטביעת המצרים בים סוף היא הצלת העולם מהרוע והצלת העולם ממשטרי עריצות של נצלנים שלא יודעים שבעה. הצלת העולם מאלילות של אלה שהמציאו את מט שערי הטומאה.
על כן נאמר בפה מלא את המילים מתפילת ערבית "הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. הַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ: הַשָּם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ. הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ. וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שֹוֹנְאֵינוּ". נודה בנשמת כל חי על כל הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִֹיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ. נודה במנחה של שבת ונאמר "צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת".
באדיבות ״עולם קטן״