התנועה למשילות ודמוקרטיה ועו"ד יצחק נטוביץ' ארגנו כנס תמיכה ברפורמה במערכת המשפט בו השתתפו ב-150 משפטנים וחברי לשכת עורכי הדין.
בדברי הפתיחה אמר עו"ד נטוביץ': "התכנסנו לתת רוח גבית לרפורמה במערכת המשפט. הערב אורגן על ידי בכירים בלשכת עורכי הדין. לא כולם תומכים ב-100% בכל מהלכי הרפורמה, אבל מסכימים שיש מה לתקן ויש לחפש דרכים חדשות לבחור את השופטים הטובים ביותר וליצור גיוון. כל מי שמדבר על אחיזה בנשק מחזק את ידי אויבינו".
עו"ד זאב לב, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה קרא להשמיע את קולם של תומכי הרפורמה באופן פומבי. "אנחנו הרוב והרוב תומך ברפורמה".
בפאנל שהתקיים במסגרת הערב אמר השופט בדימוס משה דרורי כי לדעתו "הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים טובה ומאוזנת. לא ייגרם נזק לציבור כי בהמשך הדרך ימונו שופטים גם על ידי ממשלות שמאל".
עו"ד כנרת בראשי ציינה כי "הפוליטיקאים באים כדי לשרת מטרה ציבורית ולקדם מדיניות והם צריכים לבחור את היועץ המשפטי שיסייע להם לקדם את המדיניות. צריכה להיות פה חשיבה שמפסיקה להרשיע פוליטיקאים מראש. ודאי שאי אפשר שיועץ משפטי יעשה צ'ק ליסט לשר ויאשר כל דבר".
העיתונאי בן דרור ימיני הוסיף: "ראשוני המבקרים את מערכת המשפט היו פרופסורים למשפט שאינם אנשי ימין. לא הימין התחיל עם הביקורת".
הוא גם הביע אי שביעות רצון מחלק מסעיפי הרפורמה. "במשך שנים פרסמתי מאמרים על הצורך ברפורמה במערכת המשפט והימין לא הצטרף. אני שמח מאוד שיש שינוי ושהאסימון ירד, ורבים מבינים שיש צורך ברפורמה, אבל צריך לעשות זאת בהסכמה".
ח"כ לשעבר ניסן סלומינסקי ששימש כחבר בוועדה למינוי שופטים אמר: "כשישבתי בוועדה, השופטים תמיד הגיעו בגוש אחד והצביעו בקול אחד, בזמן שהפוליטיקאים תמיד היו מפוצלים. צריך כבר עכשיו להוסיף שני שופטים לבית המשפט העליון שימונו בשיטה החדשה. עכשיו הימין בשלטון והם ימנו שופטים, ובעתיד השמאל יהיה בשלטון וימנה שופטים והאיזון ישמר".
פרופ' נחום רקובר הצהיר כי "המכלול של סעיפי הרפורמה מחייב להגיע ליעד של פתרון למצב חולני שיש לרפא אותו. כבוד האדם הומר ב-180 מעלות מהכוונה המקורית שלו. נוצר מצב בו החוק הכתוב חל על כולם, חוץ מעל שופטי בית המשפט העליון".
בפאנל נוסף שהתקיים אמרה עו"ד ענת קאופמן, חברת מועצת לשכת עורכי הדין, כי "אנחנו בימים סוערים של הפגנות, חלקן מתוך התנגדות אוטומטית לממשלה, וחלקן מתוך חרדה אמיתית. אבל יש דברים שלא אומרים - קריאה לאלימות, קריאה לצאת ולירות, אלה דברים שאסור לומר. מותר למחות ומותר וחובה להציע תיקונים ברפורמה".
ד"ר אביעד בקשי ראש האגף המשפטי בפורום קהלת ציין כי "בעולם אף אחד לא מערער על התפקיד של נבחרי הציבור בבחירת השופטים. לא יכול להיות שמפת הערכים שמנחה את הרשות השופטת תהיה רחוקה כל כך ממפת הערכים שמנחה את הציבור. הפתק של הציבור צריך להנחות את מפת הערכים של בית המשפט".
חבר מועצת לשכת עורכי הדין, עו"ד אילן בומבך, הוסיף: "לראשונה הוקמה ממשלה שמתכוונת לקיים מה שהבטיחה והציבור לא רגיל לזה. אצה להם הדרך - כי לדעתם מה שלא יקרה בשנה הראשונה לא יקרה. אמנם אהרן ברק לא התייעץ עם אף אחד כשעשה את הרפורמה המשפטית שלו - אבל חשוב שהשינויים יתבצעו לאחר קיום הידברות כנה ואמיתית ולאחר שמיעת עמדת מערכת המשפטית בלב פתוח ובנפש חפצה. לדעתי צריכים להיות שינויים מהותיים ברפורמה. לשכת עורכי הדין צריכה להיות גשר בנושא הזה ולא להפגין נגד הממשלה. צריך לזכור שהשלום בעם הוא ערך עליון".
עו"ד יותם אייל, מנכ"ל הפורום המשפטי למען ישראל אמר: "כדי לשנות מערכת צריך להבין שאנחנו פועלים לטווח רחוק. אנחנו צריכים לפעול בסביבה שלנו ולעשות הסברה. ככה נגיע להסכמה רחבה ונעזור לרפורמה הזו לעבור".
עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, יו"ר ארגון שורת הדין, הוסיפה: "עילת הסבירות חולחלה לתוך מערכת המשפט הישראלית על ידי אהרן ברק בצורה קיצונית והחליפה את שיקול הדעת של הרשות המבצעת בשיקול הדעת של השופטים. לכן היא חייבת להתבטל כשמדובר בגורמים שלטוניים".
ד"ר ניסן שריפי, יו"ר ועדת רישוי עסקים בלשכת עו"ד, קבע: "נס קרה לנו שיריב לוין הוא שר המשפטים ושמחה רוטמן הוא יו"ר ועדת חוקה. הרפורמה מתונה מדי והיא צריכה לעבור במלואה ללא שינויים. אנשים נהרגו בגלל פסיקות של בג"ץ".
הסוציולוג ד"ר שלמה צדוק, השתתף בפאנל ואמר: "יש כאן הרס הדמוקרטיה על ידי הכנופיה המשפטית והחונטה הבירוקרטית. ישנו עיוות חמור בהיררכית השלטון בישראל וחייב להיות שינוי בטרם פורענות גדולה. הקרב הוא על שליטה תרבותית".
תנ"צ בדימוס עו"ד אורי אנגלהרד, התייחס למחאה של עובדי מגזר ההייטק ואמר: "הנזק האמיתי של מחאת ההיטק זו התעמולה נגד מדינת ישראל. אבל הם פוגעים גם בעצמם כי חברות בחו"ל שעובדות איתם לא ירצו לעבוד איתם יותר. הם גם משעבדים את העובדים לטובת האג׳נדות שלהם. הם לא מתנגדים לרפורמה הם מתנגדים לכך שהימין מוביל את הרפורמה".
עו"ד אבינעם גואלמן, יו"ר ועדת הסדרת איו"ש בלשכת עורכי הדין: "בית המשפט המציא שלושה כלים והפך את עצמו לשליט העליון. זה התחיל בפרשנותו לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בה קבע בפסק דין 'מזרחי' כי בסמכותו לפסול חוקים וכי בישראל התקיימה 'מהפכה חוקתית', זה המשיך ב׳פרשנות התכליתית' בה בית המשפט מפרש את החוק כפי שנראה לו, לפי 'עקרונות השיטה', שכמובן שופטי העליון מפרשים לפי ראות עיניים, והמשיך עם 'עילת הסבירות' בה כל החלטת ממשלה עומדת למבחן בית המשפט, למרות שאין אף סעיף בחוק שמעניק את הסמכות הזו לבית המשפט. מטרת הרפורמה היא להפסיק את שלטון הרודנות הזה ולהחזיר את בית המשפט למקומו הטבעי, באיזון בין שלוש הרשויות".
את הכנס הנחתה עו"ד יעל דולב, יו"ר פורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין ושותפה במשרד גרוס קלינגהנדלר, חודק ושות'.