דוד הדרי למד בישיבת בני עקיבא 'נתיב מאיר', בישיבת ההסדר מעלה אדומים, שירת בשריון, באוניברסיטה העברית בירושלים תואר ראשון ושני במנהל עסקים עם התמחות בניהול אסטרטגי, שימש כסגן ראש עיריית ירושלים עיר הולדתו בה הוא גר עד היום, והחזיק בתיקים חשובים כמו הכספים, הקליטה, חברה ונוער, שימש כסמנכ"ל מוסדות 'אור תורה סטון' וכדירקטור במוזיאון מגדל דוד.
אבל כשהוא מדבר על תפקידו זה 17 שנה, כמנכ"ל תנועה 'אמונה', הברק בעיניו מופיע ולגמרי נראה שהוא בשליחותו האמיתית. "יש בתפקיד הזה את מה שמאז ומתמיד אהבתי לשלב- הצד העסקי, הכלכלי, הארגוני עם הפעילות למען הנשמה, הרוח, הציונות, ההשפעה החברתית והחינוך ואני מודה לליאורה מינקה היו"ר הפורשת על הזכות הזו שנתנה לי להצטרף למשפחה המפוארת הזו".
כמנכ”ל התנועה, הדרי אחראי על התפקוד היום יומי של התנועה, בפרטים הקטנים כגדולים. "התנועה תמיד ידעה עליות ומורדות וברוך ה' שהיה לי את הכוח, התבונה והסיוע מצד הגופים וההנהלה להצליח בתפקיד וכך הבאנו אותה לאן שהיא היום- תנועה חזקה ומבוססת. זהו תאגיד בגודל של משרד ממשלתי- הן מבחינת התקציב והן מבחינת ההשפעה. לא אגזים אם אומר שהיא התנועה הכי משמעותית וגדולה בציונות הדתית".
הדרי מרגיש שלא כולם מכירים את תנועת 'אמונה' על שלל פעילויותיה. "וזה דווקא מה שמדגיש את הגודל ואת העוצמה של התנועה. כל אחד מכיר את המעונות ובתי הילדים – 'יש לי שם ילד', ',יש לי שם נכד', 'עשיתי שם שירות', 'התנדבתי'. לא כולם יודעים שיש עוד פעילויות ענפות לתנועה ולכן אני גם אומר שיש לי את הזכות לתעל את הידע והיכולות שלי בניהול ובתקציב כך שבסוף זה ייגע בנפשם של ילדי ישראל, משפחות במצוקה, ילדים בסיכון וחשוב לא פחות בקידומן של נשים בציונות הדתית ובמדינת ישראל".
כדי להמחיש את דבריו, הדרי מספק נתונים מרשימים במיוחד. "אני זה שחותם מדי חודש על תשלום משכורות של כ-3,000 עובדים ועובדות בכל רחבי הארץ. זה לגמרי עוצמתי ומסביר את סדרי הגודל עליהם מדובר. אני לא ישן בלילה כי צריך שהמשכורת תגיע אל כל אחת ואחד מהם וזוהי אחריות עצומה. כל המאזנים שלנו מפורסמים בשקיפות והמספרים ידועים. מדי חודש, בממוצע, המשכורות מסתכמות בכ-20 מיליון שקלים. זה יוצא בערך 240 מיליון שקלים בשנה שזה בהחלט משמעותי וזוהי זכות גדולה ואחריות גדולה".
הרבה יותר מבייביסיטר
קשה לפספס את נתח הפעילות העיקרי של 'אמונה', המפעילה 110 מעונות יום בכל רחבי המדינה. "אנחנו הגוף השלישי בגודלו במדינה שמפעיל מעונות יום לילדים מגיל 3 חודשים עד גיל 3 וזה לא כמו שזה נשמע. זה לא מתחיל ונגמר כבייביסיטר. לא כך אנחנו רואים את תפקידנו ולא כך רואות את תפקידן 2,000 עובדות שנמצאות שם. למרות שהגילאים רכים, תפקידנו הוא לחנך, לאהוב, לטפל, לחבק, לחייך. אנחנו מעודדים אותם לברך, להגיד שמע ישראל, מוחאים להם כפיים".
"צריך המון סבלנות ועבודה סיזיפית", היא מפרגן למטפלות המסורות. "ילד צריך להרגיש שהוא מגיע לבית, למשפחה, לחיוך של מטפלת ולא אל מקום מנוכר. המטפלת עובדת עם שישה תינוקות רכים ובו בזמן צריכה להעניק הכל לכולם. זוהי שליחות לחנך את ילדי העתיד וזה הגיל הקריטי שבו מלמדים את ילדינו את כל הבסיס. וכאן מדובר רק בנדבך קטן. לא הרבה יודעים שיש לאמונה גם 8 מעונות רב תכליתיים. מעון שכזה פועל משבע בבוקר עד שבע בערב. מדובר במסגרות לפעוטות בגיל שנתיים, שבגלל הסיכון בבתיהם, אם היו גדולים יותר, בוודאי היו נשלחים למשפחות אומנה או למסגרות של ילדים בסיכון או פתרונות אחרים של הרווחה. אבל בגלל גילם הרך המדינה משאירה אותם עדיין בבית ונותנים להם מענה לכל שעות הערות".
מי שמכיר את הדרי ואת הפעילות שלו ביום יום, יודע שהוא משלב באופן מופלא בין העשייה האישית שלו- כמחנך, כמטפל, כגזבר ותקציבן וגם מנהל – על כל המשתמע מכך. ייחודו הוא ביכולת המרשימה שלו ללהטט בין כל המשימות. "אנחנו משתדלים לפחות פעם בשבוע לצאת לשטח, להגיע לכל מקום ולראות מקרוב. העבודה שלי טומנת בחובה גם הרבה שתדלנות מול הרשויות שעוזרות לנו. אני מול משרד הרווחה, החינוך, הכלכלה, אני מגיע לא מעט לכנסת כדי לפעול בעד הצעות חוק שמבקשות לשפר את מצבם של ילדים בסיכון, של ילדי הגיל הרך, של נשים במצוקה- עוד לא אמרנו מילה על המקלט שלנו לנשים".
הדרי מציין את הגיבוי שהוא מקבל בבית, מאשתו תמי, חמשת הילדים והנכדים "לפעמים אני עושה 'פיילוטים' על הנכדים", הוא צוחק. "למשל- מקריא להם סיפורים כדי להחליט איזה ספר ייכנס לספריית פיג'מה. ברור שיש מנהלות ומפקחות שמחליטות אבל אני גם אוהב לשלב חוות דעת. יש תקופות שבהן נכדים שלי נמצאים במעונות של אמונה. כיום, למשל, אחד הנכדים שלי לומד במעון אמונה באפרת".
מימדים עצומים של אמונה
אמונה מפעילה בארץ כ 175 מבנים שמתנוסס עליהם דגל אמונה. "כשמסתכלים על הפריסה והמגוון של פעילות אמונה- מעבר למעונות, הרי שהממדים עצומים. יש לאמונה מכללה אקדמית, בתי ספר, בתי ילדים, סניפים בעולם, מכינה ומדרשות לבנות לפני שירות, שירות לאומי, אין עוד ארגון כל כך גדול, מגוון ופרוש על פני כל המדינה. יש עוד ארגונים גדולים אבל הם מתמקדים בתחום אחד בלבד".
התנועה הפועלת כבר כמעט 90 שנה, זכתה בפרס ישראל ובהכרה לאומית. עם כל ההכרה, המדינה תומכת כלכלית בפעילות שלכם?
"מחצית מהתקציב משולמת על ידי המדינה שזה 200 מיליון שקל בשנה אבל הם ניתנים כסבסוד למשפחות צעירות ולמשפחות במצוקה. אמונה עושה הרבה מעבר לתקן ומעבר למתבקש על ידי המדינה. לדוגמא: בתי הילדים של אמונה- מוגדרים על ידי משרד הרווחה כבית לילדים בסיכון אשר לפעמים בסיכון שלפעמים אין להם הורים ומשפחה מורחבת. בית הילדים זה חוף המבטחים שלהם. אנחנו מלווים אותם עד הצבא ומבחינת המדינה, בשלב הזה נגמר 'המנדט' שלנו. ואין עוד תקצוב מעבר לגיל 18. אבל אין מצב שאנחנו נתנתק מהילד. אנחנו המשפחה שלו. אנחנו תומכים בו בצבא, אנחנו מבקרים אותו, אנחנו הגוף הזה שנמצא שם בשבילו, אז איך נתנתק? גם אחרי הצבא- כשהוא רוצה ללמוד, כמו הורה טוב, אנחנו רוצים לעזור לו לממן את הלימודים כי אין מישהו אחר שידאג לו. אמונה לא מקבלת את התקציבים לזה והצ'קים שאני הכי אוהב לחתום עליהם אלו מלגות של ילדים שלנו שצמחו אצלנו בבתי הילדים. וכשהילדים מתחתנים לעיתים- אנחנו משפחת החתן או הכלה".
"מעבר לתקציב המועבר מהמדינה אנו מקבלים עוד כ 160 מיליון שמשולמים על ידי המשתתפות בפעילות השוטפת ומההורים ונשאר לנו לגייס עוד 40 מיליון שח לשנה שזה לא סכום של מה בכך כדי לדאוג לתוספות ולפעילויות אשר אינן מתוקצבות על ידי המדינה- כדוגמת רישיון הנהיגה לילדי בתי הילדים, לטיפולי אורתודנטיה, לשיפוץ מבנים, לדאוג לבוגרים אחרי הצבא. לאקסטרות הללו אין תקציב מהמדינה".
איך אתם מגייסים את הסכום הזה?
"אנחנו אכן הופכים עולמות כדי שזה יקרה ומכתתים רגליים ברחבי הארץ והעולם. יש לנו סניפים בארצות הברית, בקנדה, באנגליה, בברזיל, באוסטרליה, בשוויץ ועוד ועוד. הם מגייסים עבורנו כספים בעיקר עבור אותם ילדים בסיכון ושיפור המסגרות שלהם".
לפני כמה שנים, הגיעה צוללת מגרמניה לארץ והתקבלה בטקס מכובד ומתוקשר. אחד מהקצינים שעמדו למעלה על הסיפון, התחיל את דרכו כילד בסיכון באחד מבתי הילדים של 'אמונה'. "אנשי העמותה שהיו בקהל, הזילו דמעות. מדובר בילד שגדל אצלנו מגיל 9, עשה את כל המסלול בליווי של העמותה, יצא לצבא, קיבל לאורך כל הדרך את התמיכה, הקים משפחה וסגר עוד מעגל כשבתו הבכורה החליטה ממש לאחרונה לעשות אצלנו את השירות הלאומי שלה באחד מבתי הילדים".
הדרי מצטנע ולא לוקח לעצמו את הקרדיט על הנעשה בעמותה. "אילולא העשייה של כל אחת מהנשים ב'אמונה', עד אחרונת העובדות, כל הפעילות של כולנו היתה יורדת לטמיון. אני מלא הערכה והוקרה לפעילות של מנהלות ומנהלי המוסדות שלנו, לכל המדריכים והמדריכות והעו"סיות בבתי הילדים, למורים והמורות בבתי הספר, המפקחות, המנהלות המבשלות והמטפלות במעונות ובמרכזי הייעוץ למשפחה, מנהלות הסניפים בנות השירות הלאומי ורכזותיהן. כל אחד מהם בטוח שהוא 'אמונה'. 'אמונה' זה כולם ביחד ובזה העוצמה שלנו".
***