ביטחון אנרגטי גלובלי בעידן של מודעות אקלימית

שנת 2022 צפויה להיות שנה של שיאים. שיא חשוב נרשם בשימוש העולמי באנרגיה מתחדשת, זה נהדר. אך לעומתו נרשם גם שיא חדש ומדאיג בפליטות גזי החממה בעולם. איך זה יתכן? ובכן, קיים שיא נוסף שעומד להישבר – שיא עולמי היסטורי בשימוש בפחם.

קצת היסטוריה:

בשנת 1965 היו המדינות המפותחות אחראיות ל- 71% מפליטת גזי החממה בעולם, שנפלטים כתוצאה מצריכת אנרגיה. מאז ועד היום שיעור פליטות גזי החממה הנפלטים כתוצאה מצריכת אנרגיה במדינות ה- OECD עלה בקרוב ל- 50%. זהו שיעור ניכר כמובן, אבל הנתון המעניין והחשוב יותר, מגיע דווקא מהמדינות המתפתחות, אלו שאינן חברות ב- OECD.

בשנת 1965 היקף פליטות גזי החממה כתוצאה משימוש באנרגיה במדינות ה- Non-OECD עמד על קרוב ל- 3.5 מיליארד טון של פחמן דו חמצני (פד"ח). מאז זינקו פליטות הפד"ח במדינות אלו פי 6.5 והן מהוות כיום שני שליש מפליטות גזי החממה מייצור חשמל בעולם. למעשה התמונה התהפכה לחלוטין – אם בשנת 1965 היקף הפליטות במדינות ה- Non-OECD היה קצת פחות ממחצית הפליטות במדינות ה- OECD, כיום היקף הפליטות במדינות אלו הוא כפול מהיקף הפליטות במדינות ה- OECD.

המאמצים לצמצום פליטות גזי החממה במדינות ה- OECD הביאו לכך שמאז השיא בהיקף פליטות גזי החממה משימוש באנרגיה במדינות ה- OECD בשנת 2007, צומצמו הפליטות במדינות אלו ב- 17%. אך מצד שני, במדינות ה- Non-OECD זינקו פליטות גזי החממה ב- 38%. במילים אחרות, מאז שנת 2007 על כל טון פד"ח שצומצם במדינות ה- OECD נוספו 2.6 טון פד"ח במדינות ה- Non- OECD. וזאת למרות חדירה משמעותית של שימוש באנרגיות מתחדשות במדינות ה- Non OECD בשנים האחרונות. למשל, ב- 5 השנים האחרונות היקף ייצור החשמל הסולארי בסין היה כמעט כפול מהיקף ייצור החשמל הסולארי באירופה והיקף ייצור החשמל מרוח היה גבוה ב- 23% יותר מאשר באירופה. על אף שבשנת 2021 היקף ייצור החשמל הסולארי בסין כבר עקף את זה שבאירופה וארה"ב יחד, ולמרות שסין מתקרבת במהירות להגעה להישג דומה גם בייצור חשמל מאנרגיית רוח שצפוי שיתרחש בשנתיים הקרובות – בשנת 2021 הפערים בין פליטות גזי החממה בין שני גושים אלו הגיעו לשיא כל הזמנים.

למה זה קורה?

משום שהצורך בהגדלת מקורות האנרגיה במדינות המפותחות הוא עצום. אי-השיוון האנרגטי הוא ברור. למרות הגידול העצום בצריכת האנרגיה במדינות ה- Non-OECD ההבדלים הם ענקיים, כאשר צריכת האנרגיה לנפש במדינות ה- OECD גדולה פי 3 (!) לעומת מדינות ה- Non-OECD, או למשל, צריכת האנרגיה לנפש בגרמניה גדולה פי 6 (!) מאשר בהודו. הגידול העצום בביקוש לאנרגיה, והצורך במקורות אנרגיה זולים ואמינים הביא לגידול כמעט דמיוני בצריכת הפחם בסין, שם משאב זה קיים בשפע. מאז שנת 2010 סין הגדילה בכל שנה בממוצע את צריכת הפחם בהיקף השווה ערך לפי 2.5 מכלל צריכת האנרגיה של ישראל (פחם, נפט, גז טבעי ומתחדשות) וכיום היקף צריכת הפחם בסין כמעט שווה לכלל צריכת האנרגיה בארה"ב.

מכיוון שייקח עוד שנים רבות עד שמשקי אנרגיה יוכלו להתבסס על אנרגיה מתחדשת בלבד, העולם חייב להגדיל באופן משמעותי את המאמצים להגדלת תשתיות הפקת הגז הטבעי. גז טבעי קיים בשפע בעולם, אך נדרשות תשתיות על מנת להפיק ולשנע אותו. גז טבעי איננו מתחרה בשימוש באנרגיות מתחדשות, הוא מתחרה בפחם. במילים אחרות, גידול בשימוש בגז טבעי הוא על חשבון שימוש בפחם, לא באנרגיות מתחדשות.

ממחקר מקיף שפורסם על ידי ה- UNECE(The United Nations Economic Commission for Europe) שבחן את פליטות גזי החממה לאורך כל שרשרת הערך בין מקורות אנרגיה שונים (כולל שלב ההפקה וההולכה של מקורות האנרגיה), עולה כי ייצור חשמל מגז טבעי מפחית בלמעלה ממחצית את פליטות גזי החממה לעומת הפחם.

רק שילוב של פיתוח תשתיות ויכולות הפקה נוספות של גז טבעי, לצד המשך פיתוח האנרגיות המתחדשות יכול לזרז ואף להביא לתוצאות חיוביות בהפחתת פליטות גזי החממה. לא רק בעולם המפותח והעשיר, אלא גם במדינות שאינן חברות ב- OECD. כל עוד מקבלי החלטות במדינות ה- OECD לא יבינו זאת, רובה המוחלט של אוכלוסיית העולם – 82% מהאנושות, יישאר למעשה מחוץ למאמצי הפחתת הפליטות.

המשך פיתוח מאגרי הגז הישראליים, וגילוי מאגרים נוספים, הם הצעדים המשמעותיים ביותר שישראל יכולה לעשות כחלק מהמאמץ העולמי להפחתת פליטות גזי החממה.

אמיר פוסטר

מנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה של איגוד הגז העולמי‏

***