"כל העולם מסתכל על משק המים של ישראל"

רעידת האדמה שפקדה לפני כמה ימים את מדינת ישראל גילתה לנו תופעה מדהימה: במקומות שונים בישראל, מקומות נורמטיביים שבהם גרים מיטב החברים ובני המשפחה שלנו, התבקשו התושבים להרתיח את מי השתייה. הסיבה: המקומות הללו נסמכים רק על קידוחים מקומיים אשר נתונים לסיכון במקרה של רעידות אדמה. גם ברעידת האדמה הנוכחית שהייתה בישראל, אשר נחשבת קלה יחסית, עדיין הדבר משפיע על איכות המים.

"בשונה מכל מדינת ישראל שמחוברת למערכת המים הארצית ויש גיבוי לאספקת המים, המקומות שבהם יש רק קידוחים מקומיים נתונים בסיכון במצב של רעידת אדמה ולו הקלה ביותר אשר משביתה את הקידוחים, דבר המשפיע על איכות המים באופן מיידי ללא גיבוי ממערכת המים הארצית", אומרת חנה זיכל, היועצת המשפטית ומנהלת הרגולציה בחברת מקורות. "המציאות הזאת, שבה תקלה במים יוצרת מחסור וממילא אין אספקת מים למקום בהיעדר גיבוי, במקרה שלנו בשל רעידת אדמה, היא מציאות שמקורות מתריעה עליה כבר שנים. לצערי התושבים במקומות הללו צריכים להרתיח מים ואין להם חלופה".

בדיוק מהסיבה הזאת, חנכה חברת המים הלאומית 'מקורות' לפני כשנתיים קו מים חדש שמחבר את אזור יהודה ושומרון למערכת המים הארצית. הקו החדש יוצא מאלפי מנשה ומגיע עד אזור אלקנה. בנוסף לכך חנכה החברה באזור התעשייה ברקן תחנת שאיבה חדשה ומשוכללת, אשר תוכל להעביר את כמויות המים מזרחה ליישובי חוצה שומרון המזרחי ויישובי גב ההר. הקו והתחנה מוסיפים 6,000 מטר קוב מים ביום ממערכת המים הארצית לתושבים ולחקלאות לאורך ציר חוצה שומרון וגב ההר.

גם בערבה חל שינוי דרמטי בימים אלו. "ברגע שרשות המים, הרגולטור של חברת מקורות, מאפשרת לנו לפתח ולהוסיף קווים, המקום כבר לא מהווה אזור מנותק. כך למשל בערבה תוכנית הפיתוח לקווים ולמתקנים כבר אושרה ונמצאת בביצוע מואץ".

אך לא כולם עשו את השינוי. לדברי זיכל, תושבת היישוב אלעזר שבגוש עציון, אזורים שלמים בהתיישבות כמו רמת הגולן, בקעת הירדן ועמק המעיינות טרם חוברו למערכת המים הארצית והם עדיין תלויים במקורות מים מקומיים שמתדלדלים והולכים כגון קידוחים, חרף החלטת ממשלה עקרונית בעניינם. "יש החלטת ממשלה לחיבור האזורים המנותקים על מנת שתושבי הבקעה ורמת הגולן יזכו לאספקת מים סדירה ומובטחת בכל עת ככל תושבי ישראל. אך לצערי אין אישור אפילו להתחיל לתכנן. צריך להבין, אם אין חיבור למערכת הארצית הדבר עוצר את הפיתוח וההתיישבות, כי אי אפשר להרחיב בלי שיש לך תשתית מים תומכת לצורכי בית, תעשייה וחקלאות, וכידוע להקים מערכת מים לוקח שנים של תכנון וביצוע", מדגישה זיכל.

זיכל מדגישה כי מקורות שואפת לקדם פיתוח מהיר ויעיל אשר יביא לחסכון בעלויות באופן שיפחית את תעריפי המים לציבור. "ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הביעו את רצונם כבר בתחילת כהונתם להפחית את תעריפי המים לציבור, אך איך עושים זאת בפועל? ככל שחברת מקורות, אשר מבצעת את עיקר פיתוח משק המים בישראל, תוכל לפעול להקמת תשתית לאומית במהירות תוך הסרת חסמים וקבלת סמכויות לכניסה למקרקעין ופיתוח מהיר במחצית הזמן, המדינה תוכל לשלוט בתשתית שלה ולהפחית את עלויות הפיתוח והתחזוקה ובכך את תעריף המים לציבור. יחד עם רשות המים פועלת מקורות לקידום תיקוני חקיקה בחוק ההסדרים על מנת להסיר חסמים ביורוקרטיים ולאפשר כניסה למקרקעין להקמת תשתית מים חיונית בלי להתעכב או להיעצר על ידי בעלי מקרקעין פרטיים, בעיקר בנגב ובגליל. בנוסף לכך ביקשנו להכניס את בקעת הירדן, רמת הגולן ועמק המעיינות, ואת התוכנית לפיתוח אזור בית שמש, לכיש, גוש עציון, דרום הר חברון ועוד לתוך התוכניות שבפיתוח מואץ עם סמכויות נרחבות. אומנם בנוגע לבקעת הירדן ורמת הגולן יש החלטת ממשלה, אך היא עד היום לא יושמה כי מנהל רשות המים עד לאחרונה, גיורא שחם, התנגד ועצר את התוכניות. כיום מנהל רשות המים חזי ליפשיץ מכיר בחשיבות חיבור האזורים המנותקים וקידום ההתיישבות, ומנסה למצוא פתרון שמקצועית הוא נכון".

"מתן סמכויות למקורות להסרת חסמים בתכנון, רישוי וביצוע במקרקעין הפרטיים בנגב ובגליל הוא פתרון שחוסך שנים של התרוצצות בין ועדות והתנגדויות של בעלים פרטיים שלא נותנים לנו להיכנס ולהעביר קווים ולתחזק אותם. בנוסף לכך אין למדינה זכויות במקרקעין של תשתיותיה החיוניים", אומרת זיכל. "לכן חשוב מאוד שיהיו לנו הסמכויות, וממילא בכך נפחית בעשרות ואף במאות מיליוני שקלים את עלויות הפיתוח ובכך גם את תעריף המים המבוסס על העלויות הללו. כך מפחיתים את יוקר המחיה".

צולחים את משבר האקלים

דוגמה זו היא רק טעימה קטנה מהיקף העשייה של מקורות, חברת המים הלאומית של ישראל. "חברה מאה אחוז ממשלתית, שעוד לפני קום המדינה נתנו בידיים שלה את כל הנושא של פיתוח משק המים. מיום הקמתה ישראל נתנה לנושא המים את העדיפות הגבוהה ביותר, עוד בימי לוי אשכול כשהקימו את המוביל הארצי, ולא בכדי. בלי מים אין התיישבות או מדינה, בוודאי בזמנים של בצורת תמידית או מחסור, אז המצב מחריף שבעתיים", אומרת זיכל ועוברת לדבר על חשיבה ארוכת טווח כמתכון להצלחה בעידן המודרני. "כיום, כל העולם מסתכל על ישראל, ובמיוחד לאור משבר האקלים. אנחנו מדינה שבה יש מים בכל מקום, דבר לא מובן מאליו, שהרי יש לנו רק את הכנרת, שכבודה במקומה מונח אך היא קטנה מאוד בהשוואה למדינות אחרות. לנוכח משבר האקלים כיום במקומות רבים, אפילו במרכז ארצות הברית, לא תמיד יש אספקה סדירה טובה ונקייה בכל שעה ביום, ואילו אצלנו בישראל המים הזמינים בכל מקום, בכל כמות ובל זמן הם מובן מאליו. זאת בשל האסטרטגיה שישראל נקטה כלפי המים כאחד הנושאים הלאומים החשובים ביותר בתכנון חכם ארוך טווח. אגב, זו אחת הסיבות שאף פעם לא דיברו על הפרטה של מקורות - המים הם נושא לאומי חיוני קריטי במדינת ישראל".

הנושא של אספקה סדירה של מים בכל מדינות העולם קשור במישרים ובעקיפין למשבר האקלים. "המשבר האקלימי הוא באמת נושא אקוטי בעולם. הוא מדובר באופן חזק, כי יש נבואות של רעידות אדמה וצונאמי לצד סיטואציות לא צפויות עקב הבצורות שמטרידות מאוד את העולם ופוגעות בכלכלה העולמית, כמו הסיפור עם הדנובה. כזכור, בשל ההתייבשות של נהר הדנובה ספינות נעצרו מלהביא את התובלה לחוף, מה שגרם לפגיעה כלכלית במרכז אירופה בשנת 2022. לכן כשצריך פתרונות כולם באים לישראל ללמוד. אגב, גם בישראל אנחנו תמיד ערוכים לכל תרחיש. נערכים לבצורות, לשמירה על ביטחון המים ולמתקפות סייבר על משק המים. אנחנו כל הזמן על הקצה, אף אחד לא נרדם ולא שוקט על השמרים. אנחנו מתכננים קדימה ופנינו לעתיד".

מים בינלאומיים

מקורות היא אומנם חברה ממשלתית, אך היא מושקעת במדינות רבות בעולם, בהן מרוקו, בחריין ואזרבייג'ן. "בבחריין נושא המים מאוד מעסיק אותם בגלל העובדה שמדובר במדינה יבשה ומדברית. אחרי שהסתובבו בכנסים וראו מה שקורה בעולם, הם הבינו שבישראל יש חדשנות בנושא המים, ובפרט בנושאי חקלאות מדברית ופיתוח משק המים במדינה מדברית. לבסוף סגרנו איתם כמה הסכמים למתן שירותי תכנון וייעוץ, ויותר מכך, ברגע שהתחלנו כמה פרויקטים הם ביקשו להרחיב עוד".

מציאות זו של פעילות עסקית במדינות שונות בעולם הייתה בעבר זרה לחברת מקורות. "עד לפני כמה שנים הממשלה לא אישרה לנו לעבוד בחו"ל, אבל אז הם ראו שיש פה חומה סינית. קרי, הפעילות הזאת לא באה על חשבון העבודה בארץ. מקורות היא חברה עסקית לכל דבר, ויותר מכך, חלק מהרווחים מועבר לתעריף, כלומר מפחית את תעריף המים לציבור. כל רווח שאנחנו עושים מפעילות עסקית - אם זה מסיבים אופטיים שאנחנו משתמשים בהם למשק מים חדשני ומשכירים לחברות תקשורת, או ייעוץ בינלאומי - מכניס כסף למשק המים הישראלי".

תחום חוץ־ישראלי נוסף שעליו אמונה מקורות הוא אספקת המים לירדן. "אנחנו אמונים על זה", אומרת זיכל. "חלק נכבד מתוכניות הפיתוח החדשות נועד להביא להם תוספת מים מהתפלה וכך לא לייבש את הכנרת. מדובר בפרויקט חדש ויפה. מצד אחד מכפילים את הכמות ומקימים תשתית חדשה, ולעומת שנים עברו שבהן המים מהירדנים היו משולמים בהנחה, עכשיו כשביקשו כמות משמעותית הרבה יותר, הם ישלמו מחיר מלא, דבר שהוא טוב כלכלית לישראל יחד עם הפן המדיני".

כדי להביא את ישראל למקסימום הצלחה, חברת מקורות חושבת באופן יצירתי והיא מושקעת במגוון סטארטאפים. "כחברת המים הלאומית תפסנו את הנושא של חדשנות ישראלית בכל אספקט. ישראל היא הסטארט אפ ניישן, ובשל כך הקמנו והשקענו בשמונה חברות סטארט אפ. גם את הדברים הללו אנחנו מביאים לעולם כחלק מהשירות שאנחנו נותנים בייעוץ וייבוא החדשנות בתחום המים. ההשקעה כבעל מניות בחברות חדשנות סייבר וסטרטאפים שקשורים לתחומי המים והאנרגיה מסייעת לנו. כך למשל, לא רבים יודעים אבל צרכן האנרגיה הכי גדול במדינת ישראל הוא חברת מקורות, שיש לה תחנות כוח ומשאבות, ובשל הרצון להתייעלות אנרגטית אנחנו משתמשים בכל מיני סטארטאפים של בינה מלאכותית מתוחכמת ובאלגוריתמים שמתזמנים שעות ולחצים ובכך חוסכים הרבה כסף ואנרגיה". אגב, זיכל מציינת כי גם רווחים מתחום הסטרטאפים משמשים להפחתת עלות המים בישראל. "אנחנו לא קבלני ביצוע של המדינה בתקצוב ממשלתי כמו תשתיות אחרות, אלא מבצעים פעילות עסקית שרווחיה מסייעים להפחתת תעריפי המים. הצלחתנו בפעילות העסקית ובפעילות הבינלאומית היא win-win לכולם".

ככל שהשיחה נמשכת אני נפעם מהחשיבה היצרתית ומהפתרונות המוצעים על ידי מקורות לכל בעיה. אם עד היום הכנרת הובילה מים לכל הארץ באמצעות המוביל הארצי, כעת עם סכנת ההתייבשות שלה ייצרה מקורות את המוביל ההפוך - מים מותפלים שמועלים צפונה ומוזרמים גם לכנרת ולנחלים. "לפני כמה שבועות חנכנו בטקס מרגש בשיתוף רשות המים את הפרויקט של נחל צלמון מההתפלה לכנרת, פרויקט הנדסי יפהפה ובעיקר ציוני שמחייה נחלים חרבים, מחזיר את הזרימה לטבע וגם כמובן מזרים מים לכנרת, כך שלא יהיה חשש יותר לירידה מתחת לקו האדום או השחור. אגב ציונות, בנושא של סיבים אופטיים שנכנסו, מקורות עשתה ציונות. למה? עד לפני כמה שנים חברות התקשורת לא רצו להשקיע באזורים בפריפריה - בדרום, בצפון או בבקעה. ואילו מקורות, אשר קוויה פרושים בכל פינה בארץ, ממילא מתקינה סיבים אופטיים בטכנולוגיה שנועדה ליצור בקרה על המים. כך תרמנו את חלקנו גם בנושא הזה המאפשר שימוש בסיבים שלנו לתקשורת באזורים נידחים. מקורות לא מפסיקה לחתור לרעיונות חדשניים ולייעול הטכנולוגיה כדי לסייע לכל תושבי המדינה".

***