כי אנשים אחים אנחנו

השנה זו שנה מיוחדת, עם קיומו של כנס ירושלים ה- 20 (!!). 20 שנים של מסורת מיוחדת בהבאת נושאים של יהדות, כלכלה, מדינה ומודרנה לקדמת השיח הציבורי באמצעות קבוצת בשבע, עם האישים הבכירים והמשפיעים במדינה, בכל תחום.

קשה להתעלם מהעובדה כי אלה ימים של מחלוקות עמוקות ושסעים גדולים בין חלקים גדולים של העם. הקיטוב בולט, דוקר ומחודד היום יותר מאי פעם.

המלחמות הפנימיות בינינו מכאיבות- בין ימין לשמאל, בין רפורמה למהפכה, בין דתיים לחילונים.

כולנו שומעים בימים האחרונים את הביטוי "שריפת אסמים" המנוכס לצד כזה או אחר, ואני רוצה להזכיר לכולנו מה היה שם, בשריפת המחסנים. חשוב שנלמד מההיסטוריה כי היא יכולה ללמד אותנו הרבה: היהודים הנצורים בירושלים כילו את כוחותיהם ומזונותיהם במלחמת אחים.זו הייתה הסיבה העיקרית לחורבןהביתהשני.

האסמים לא שייכים לצד כזה או אחר. הם שייכים לכולנו.

אני קורא לנו, לכולנו: בל נשרוף את אסמינו.

קובעי המדיניות ומשתתפי הדיונים והישיבות, משתתפי ההפגנות והשביתות ומקציני הדעה, אנא מכם אל תנהלו שיח קיצונים. אי אפשר לנהל שיח כלל כאשר כל צד חד משמעי, הכל מוחלט ואין מקום לספקות.

כשיש ברקע איומים, חרמות והשתקות, אין הקשבה, אין הכלה ואין הסכמה.

יש מקום להעמיק, יש מקום לחקור ואפשר בהחלט לדרוש הבהרות או טיעונים לדעה, ובעיקר- אפשר וחובה עלינו לנהל שיח ומותר לחלוק.

המחלוקת הינה אחת מאבני היסוד בתורה שבעל פה שלנו והיא דבר חיובי . הרי אם נעיין מעט בדפי הגמרא ובמשנה נראה את מגוון הדעות, תנא או אמורא אחד חולק על אחר, רבנים חולקים בדעותיהם, רבינא ורב אשי, אביי ורבא, בית שמאי ובית הלל, אנחנו מקבלים את כל פרוטוקול הדיון במפורט. ישנו פירוט גדול של כל הדעות שלא התקבלו- כדי ללמוד מהן להבא. אנחנו מעמיקים בכל תהליך הדיון, כי המקורות שלנו באים ללמד אותנו כי הדרך חשובה לא פחות מהמסקנה. כל אחד מביא את הטיעונים שלו ורק כך מתבררת הסוגייה ומתקבלת החלטה.

המחלוקת מלמדת אותנו שישנם צדדים נוספים שצריך לקחת בחשבון. שהמציאות היא לא חד ממדית. המציאות עמוקה יותר, מורכבת יותר ורבת רבדים. כי "כָּלמַחֲלוֹקֶתשֶׁהִיאלְשֵׁםשָׁמַיִם, סוֹפָהּלְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּלְשֵׁםשָׁמַיִם, אֵיןסוֹפָהּלהתקיים"

ומתי המחלוקת היא בעלת ערך?

כאשר לכולם ברור שבדברים העיקריים אין מחלוקת.

כנס ירושלים ה- 20 של קבוצת בשבע, נערך בשנתה ה 75 לתקומתה של מדינת ישראל, מדינה צעירה אך מאחוריה כברת דרך, והישגים למכביר. יש לנו הרבה מאוד מה להפסיד אם חס וחלילה נתמיד במחלוקות ונמעיט בשלום בתוך הבית..

יסודותיה של מדינת ישראל הונחו כבר במעמד הר סיני, המעמד המכונן בו נולדה ישראל כאומה ריבונית. שם כרתנו את הברית. לא חוזה חתמנו, אלא ברית כרתנו. בחוזה יש אינטרס אישי ויש אני ואתה, אומר הרב זקס. בברית יש אנחנו. הברית יוצרת קשרי אחריות ושותפות של חברה אחת, בה יש לאנשים שונים מאוד זה מזה יש מטרה אחת משותפת.

וכשקשרי הברית האלה מתחילים להתרופף, כשמתגלעים ספקות בדבר העיקרי שעליו לא צריכה להיות מחלוקת כלל– השותפות שלנו כאן יחד – חרדים חילונים ודתיים, ימנים ושמאלים, ליברלים ושמרנים או אז אנחנו בצרות. הטרור מרים ראשו, הפשיעה משתוללת, האיראנים מנסים לתקוף, המשילות מתפוררת... ורק הקב"ה יכול להצילנו מידם.

בכנס ירושלים הקרוב לא נחשוש להעלות לשיח ולקיים מחלוקת בריאה ובעלת ערך בנושאים הבוערים על סדר היום, כולל אלו שיש בהם דיון ער וכואב. כולם ידברו, ולא נפחד לשאול שאלות קשות. והכל מתוך מטרה לנהל שיח שנשען על אדנים של מטרה משותפת. על זה אין מחלוקת.

בכנס ירושלים ה 20 נחלק את פרס ירושלים לגופים ועמותות, נשים וגברים שאין כל מחלוקת על תרומתם העצומה במגוון תחומים לחברה הישראלית.

בואו איתנו לכנס מיוחד, ולהיות שותפים בבניית חברה המושתתת על כי אנשים אחים אנחנו.

היו ברוכים בבואכם.

***