אש בקצה המחנה

השיח הציבורי סביב הרפורמה במערכת המשפט מחריף יחד עם צעדי המחאה נגדה, ולאחרונה נשמעים ביטויים קשים מאוד מצד המוחים, כמו "מלחמת אחים", "מרי אזרחי", "חורבן הבית השלישי", "קץ מדינת ישראל" ו"סופו של העם".

למרות ניסיונות לצייר תמונת מצב כאילו התבטאויות דומות מגיעות מצד תומכי הרפורמה, האמת היא שלהוציא את השיח המתלהם בכנסת דבר יום ביומו, מרבית ההתבטאויות המאיימות, הכוללות נבואות זעם במקרה הטוב או קריאה למלחמת אחים במקרה הפחות טוב, אינן מגיעות מקרב המחנה התומך בה. למרבה הצער לא חסרות התבטאויות כאלה. ההתבטאות יוצאת הדופן הראשונה שזכתה להד תקשורתי הייתה של עורך הדין דוד חודק, במהלך הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין.

"אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה ולא תהיה לי ברירה – לא אהסס להשתמש באש חיה. אני נמנה עם דור מלחמת יום ‏הכיפורים, ושאלתי את עצמי מה היו אומרים אלו שמסרו את נפשם במלחמות על ‏התפנית המזעזעת הזו. אני רואה במה שקורה בגידה בלאום היהודי ובבית היהודי", אמר עורך הדין ואף זכה באותם רגעים למחיאות כפיים מחלק מהקהל. אחר כך פרסם הבהרה, וטענת המגינים עליו הייתה שהוא בעל עיטור העוז ממלחמת יום הכיפורים.

אחריו הגיעה התבטאותו של אל"מ (במיל') זאב רז, מפקד בית הספר לטיסה של חיל האוויר לשעבר, שהייתה חריפה עוד יותר. "מפליאה אותי מתינות הניסוח של חודק. רק התגוננות בנשק? פסיבית? כוסות רוח למת. אם יקום ראש ממשלה וייטול לעצמו סמכויות דיקטטוריות, ראש הממשלה הזה הוא בן מוות, פשוט כך, יחד עם שריו ועושי דברו. גם לנו צריך להיות דין רודף. דין הרודף שלי אומר: אם על ארצי השתלט אדם, זר או ישראלי, ומנהיג אותה באופן לא דמוקרטי - חובה להרוג אותו. לא מנומס, מעורר חלחלה, אבל הברירה היא הרבה מתים חפים מפשע, ומוטב להרוג קודם את הפושעים".

אחר כך גם הוא חזר בו וכתב: "הפוסט שהעליתי כאן עם המילים 'דין רודף' היה ציטטה של אדם שחזר בו, ומחקתי אותו. אינני מזדהה עם פוסט זה ועם רוח הדברים".

שתי ההתבטאויות הללו עוד ספגו גינויים מהמנהיגות הפוליטית של מתנגדי הרפורמה – כולל ראשי המחנה הממלכתי, יושב ראש מפלגת יש עתיד וחלק ממארגני המחאה ובהם השר לשעבר משה יעלון. השניים הללו גם נחקרו במשטרה בחשד להסתה.

שורה של התבטאויות אחרות, לעומת זאת, לא זכתה לגינויים נרחבים (למעט חברי מפלגת המחנה הממלכתי). כך לדוגמה אמר הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ בריאיון ל'חדשות 12', כשנשאל על נטישת הצבא אם תחוקק הרפורמה: "השתמטות בדמוקרטיה זה דבר אחד, והשתמטות בדיקטטורה זה דבר אחר. אני חושב שחיילים וקצינים שיזהו שיש כאן דיקטטורה – הם לא באו להיות שכירי חרב של דיקטטור".

יושב ראש התנועה לאיכות השלטון, עורך הדין אליעד שרגא, הגדיר את הרפורמה כ"חורבן הבית" – לא פחות. "רכבת החורבן של הבית השלישי יצאה זה מכבר לדרכה, והיא שועטת בקצף שצף אל עברו של המבצר. ברגעים אלה ממש, רכבת החורבן של הבית השלישי מרסקת ביסודיות וביעילות את החומה ההיקפית הראשונה שמקיפה את המבצר".

השבוע היו אלה ראש עיריית תל אביב רון חולדאי וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. חולדאי אמר בריאיון ל'חדשות 13': "אני אומר את הדבר הבא: מדינות דמוקרטיות יכולות להיות דיקטטוריות כמו אצלנו, אבל דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים. זאת ההיסטוריה של האנושות".

אחר כך ניסה להמעיט בערך דבריו וטען כי "יש מי שמסלפים אותם במכוון לתועלת אישית. בריאיון דיברתי על אמת היסטורית כואבת. האחריות למניעת שפיכות דמים היא על אלו שמחליטים בכנסת והופכים את ישראל לדיקטטורה. עליהם החובה להפסיק את תהליך החקיקה, להגיע להידברות ולמנוע זאת". בעקבות התבטאותו השנויה במחלוקת, מפלגת הליכוד הגישה נגד חולדאי תלונה במשטרה, בטענה כי "הסית לאלימות ולמרד אזרחי".

אלא שאין זו ההתבטאות הראשונה של חולדאי בנושא. באחת מהפגנות המחאה הגדולות אמר: "אני רוצה להזהיר. ככל שתקצינו אתם עלולים לגרום לתגובות נגד קיצוניות שמסכנות את היחד שבנינו כולנו בעמל רב. זו הזדמנות להגיע להסכמות רחבות, ואם ייגמרו המילים יתחילו המעשים. לא נעצור בכיכרות, לא נהיה אדישים, לא נגיב בהשלמה".

ראש הממשלה לשעבר אולמרט הלך צעד אחד קדימה, בריאיון שהעניק לערוץ 'דמוקרט TV'. "טוב לראות מאה אלף אנשים, אבל זה לא מה שיוביל את המאבק האמיתי. המאבק האמיתי יפרוץ את הגדרות האלה, וייכנס למלחמה אמיתית. אנחנו עומדים לפני מלחמה אמיתית. האירועים הללו, ההפגנות שאני הולך לכולן, במוצאי השבת וההפגנה של היום, הן שלב ההקדמה לפני תחילת המחאה האמיתית שבסופו של דבר תפרוץ בכוח איתנים שירמוס את הגדרות ששמים לו היום, ויגיע לעיקר, וזה צריך להיות מובן".

לדבריו, "מה שצריך זה לעבור לשלב הבא, שלב המלחמה, ומלחמה לא מנהלים בנאומים. מלחמה מנהלים בקרב פנים אל פנים, ראש בראש ויד ביד, וזה מה שיהיה כאן".

"אין כאן סימטריה"

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה יעלון, ממובילי המחאה, הוא אחד המתנגדים החריפים ביותר והנשמעים ביותר של הרפורמה בכלל ושל הממשלה בפרט. באחד הפוסטים שלו בשבוע שעבר הוא התייחס לטענות מימין שלפיהן ההתבטאויות של מתנגדי הרפורמה חוצות גבולות מסוכנים וכתב: "הנאשם, שריו ושופריו מדברים על הסתה - שיא הציניות. מי הסית לפני רצח רבין? מי תלש את הסמל ממכוניתו? מי מסית נגד השופטים, הפרקליטים והשוטרים? מי מכנה את מתנגדיו 'סמולנים בוגדים'? מי מתחבק עם מפעילי הטרור הפוליטי? אתם מטיפים מוסר? נתניהו, אם ישראל עדיין חשובה לך - שחרר אותנו מהטירוף".

לדעתו, מרבית ההתבטאויות הנשמעות מהמחנה המתנגד לרפורמה לגיטימיות, ואין שום פרופורציה בין תומכי הרפורמה למתנגדיה.

"יש פה חששות כבדים מאוד", אומר יעלון ל'בשבע'. "אני שומע התבטאויות מהצד שרואה בחקיקה הפיכה משטרית, והוא לא מכריז על מלחמת אחים ולא קורא לשפיכות דמים. שמעתי מה רון חולדאי אמר ומה אולמרט אמר, וזו לא קריאה לשפיכות דמים. כל המחאות, מבלפור ועד היום, לא היו אלימות. הציבור לא תקף שוטרים או מפגינים, ומנגד ספג בשקט מחאות נעימות פחות. לצערי, אלה שתקפו מפגינים הם אנשים שמי שמחבק אותם זה נתניהו בעצמו – אורלי לב, זרקא, בן יהודה. חוץ מזה, הפעילו טרור פוליטי נגד חברי כנסת מהממשלה הקודמת, קראו להם שמאלנים בוגדים, וגם לי קוראים כך וטוענים שאני אנרכיסט. גם בעבר היו אירועים אלימים ורציחות מהצד הזה. לכן אין כאן עכשיו סימטריה. הניסיון לסובב את זה הוא עקום ומקומם".

אתה לא מקבל את העובדה שבדיוק כפי שאתה מרגיש, יש ציבור אחר ששומע מילים כמו "מרי אזרחי", "מלחמת אחים" ו"סוף המדינה" וזה נשמע לו מוגזם?

"הסיפור כאן הוא באמת קשה. מציגים הפיכה משטרית באופן מובהק כאיזושהי רפורמה משפטית. אני אישית תמכתי בשיפורים במערכת המשפט בעבר, אבל פה מדובר בדריסת המערכת המשפטית ובהפיכת המשטר לעריץ. מנסים לקדם חקיקה שהיא בלתי חוקית לפי כל הגדרה. גם נתניהו דיבר על עליונות שלטון החוק ועל עצמאות בית המשפט בעבר, אבל קו פרשת המים היה כתבי האישום נגדו. אז בשביל זה שורפים מדינה והופכים אותה לדיקטטורה? למה מתפלאים שיש פה אנשים שיוצאים לרחוב והם לא אלימים ולא יורים?"

אז כל ההתבטאויות כשרות במאבק הזה?

"חודק ורז התבטאו בחוסר אחריות והתנצלו. אף אחד מהמחנה שלהם לא תמך בהם, בניגוד מוחלט למה שקורה בצד השני. צריך לזכור שאין פה סימטריה. יש פה צד דורס וצד נדרס. בצד הדורס נמצאים הפוליטיקאים שרוצים להפוך אותנו לדיקטטורה. אנחנו במשבר חריף בגלל איש אחד שהסתבך בפלילים והוא מוריד איתו למטה את כל המדינה. יחד איתו נמצאים החרדים שלא רוצים שיתערבו להם, וסמוטריץ' ובן גביר שרוצים מדינת הלכה. ואגב, אני לא מאשים אף אחד שהצביע להם.

"אני ער למה קורה בציונות הדתית ובמקומות שונים. שמעתי את סמוטריץ' שואל את מנהלי הבנקים איפה הם היו בהתנתקות. אבל מי גרם להתנתקות? מנהלי הבנקים? הרי פוליטיקאי מושחת שנאמר עליו 'כעומק החקירה כך עומק העקירה' עשה את זה, והוא בכלל היה מהליכוד. יש כאן תפיסה מסוכנת מאוד למדינת ישראל".

אולי תעשו מצידכם מחווה של רצון טוב ותעצרו את המחאות, וזה יסייע לקואליציה לעשות את הצעד שלה לקראת פשרה?

"הנשיא פנה אלינו לפני שהוא נשא את נאומו השבוע ושאל: 'אם אני אצליח לעצור את החקיקה ל־45 יום, אתם תעצרו את המחאה?' התשובה הייתה מיד כן, כי המחאה נובעת מהחקיקה. תעצרו ויהיה על מה לדבר. אבל זה לא רלוונטי, הם לא עצרו לדקה".

"הרפורמה – עובדה מוגמרת"

יושב ראש סיעת המחנה הממלכתי, חבר הכנסת זאב אלקין, מודה כי הוא לא תומך כלל בחלק מההתבטאויות שנשמעות מצד מתנגדי הרפורמה. "שמענו כמה ביטויים קשים שאין להם מקום בשיח וגינינו אותם לאורך כל הדרך, כי זו לא הגישה שלנו. מצד שני גם אין מקום לאמירות ומתקפות כמו ששמענו מפי דודי אמסלם בכנסת, שאנשי המחאה הם בעלי רולקסים ומרצדסים. ראינו יותר ממאה אלף ישראלים שלוקחים חופש על חשבונם ועולים לירושלים כי הנושא חשוב מאוד עבורם, ואסור לזלזל בהם. בהקשר הזה דווקא התשובה של בצלאל סמוטריץ', שאמר שהוא מבין ללב המוחים, הייתה נכונה יותר.

"רובם המוחלט של המשתתפים במחאה הם אנשים מודאגים וכואבים. יש כל מיני אנשים שמנסים לתפוס על זה טרמפ בהתבטאויות כאלה ואחרות - וזה ראוי לכל גינוי, אבל הייתי ממליץ לממשלה לא להתעלם מהקולות המודאגים", הוא מוסיף.

השבוע, כשלרגע אחד היה נדמה שהחקיקה בנושא הרפורמה נעצרת, מיד הגיב יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד בציוץ הבא: "כל אדם שיצא מהבית להפגין עם דגל ושלט יכול להגיד היום לעצמו – נלחמנו ביחד והצלחנו לעכב את חוקי דריסת הדמוקרטיה שלא יעלו היום להצבעה במליאת הכנסת". ההתנהגות הזו מעלה נקודה חשובה שאנחנו מבקשים להפנות לאלקין.

יש שיח סביב אפשרות של פשרה, אבל עולה החשש שהשיח המפלג יישמר, ובמקרה של פשרה יקום פוליטיקאי שיאמר 'הנה ניצחנו אותם והכנענו אותם'.

"כל העיסוק בסוגיה של 'ניצחנו' לא רלוונטי כאן. בסוף יש כאן צד עם כוח - הממשלה יכולה להעביר מה שהיא רוצה בכנסת, גם אם יכול להיות שהיא תתקשה להגן על כך בבית המשפט. לכן אין כאן שאלה למי יש כוח. יש תוצאות בחירות, אנחנו מכבדים אותן והן ברורות מאוד, ויש כאן צד חזק וצד חלש.

"זה נכון שכל מיני צדדים טיפסו על העץ, אבל בדיוק לשם כך הגיע נשיא המדינה, אחרי שהוא דיבר יותר מפעם אחת עם כל הגורמים המעורבים, והוא הציע מתווה שלדעתו יכול להיות הבסיס לשיח. חמש דקות לאחר שהנשיא הציע מתווה, גדעון סער ובני גנץ כבר הודיעו שאנחנו מקבלים את מתווה הנשיא. זו טעות גדולה מאוד של לוין ורוטמן שהם לא מוכנים לעצור לשבוע-שבועיים כדי לדבר".

אולי היה נכון להציע במקביל להפסיק את המחאה, כמחווה של רצון טוב?

"המחאה לא מנוהלת על ידי המפלגות, ואני אומר את זה כנציג של הסיעה השנייה בגודלה באופוזיציה. המחאה התחילה בלעדינו, וברוב המוקדים לא נותנים לפוליטיקאים לדבר. אני מניח שאם הייתה נפתחת הידברות, עוצמת המחאה הייתה פוחתת. הרי המחאה לא מאיימת כרגע על שום דבר. היא לרוב בהתאם לחוק. גם אם מיעוט שבמיעוט נוקט אמירות קיצוניות, בלב המחאה יש אנשים שכואב להם באמת, וזה מה שמנחה את המחאה.

"צריך להגיע לקונצנזוס סביב הרפורמה", מוסיף אלקין. "הייתי מהראשונים שדחפו לזה כשזה היה לא פופולרי בליכוד ונתניהו דיבר נגד זה. אני חרד שאנחנו מפספסים הזדמנות היסטורית לרפורמה אמיתית. אפשר לגבש רפורמה שתהיה מוסכמת על הקואליציה ועל חלקים נרחבים באופוזיציה וזה יישאר לדורות, במקום שתהיה כאן בכייה לדורות".

חבר הכנסת מתן כהנא מהמחנה הממלכתי מזהה עליית מדרגה קשה במיוחד בשיח סביב הרפורמה המשפטית, שלדבריו צריכה להדיר שינה מעיני הציבור כולו. הוא מזדעזע מחלק מההתבטאויות ששמע ממתנגדי הרפורמה. "אני מסכים לחלוטין שהטרמינולוגיה פסולה ומסוכנת. אסור לנו להשתמש בטרמינולוגיה הזו כשאנחנו מדברים על אנשי עמנו. צריך להתרחק מכל ההתבטאויות שמשתמע מהן שמצבים כאלה יכולים בכלל לקרות. אסור לדבר על 'מלחמה', 'הכרעה' או 'ניצחון'; אנחנו צריכים למצוא את הדרך לעשות את הדברים האלה ביחד. הטרמינולוגיה הזו של 'מלחמה' נשמרת לאויבים ולא לאחים.

"לכן בכל הזדמנות שהייתה לי להביע את דעתי אמרתי שכל הקריאות למרי אזרחי פסולות, הקריאות להוציא כסף מהמדינה פסולות, כל האיומים של חברות שיפסיקו לעבוד פה פסולים בעיניי. אלה דברים לא לגיטימיים לדעתי, ולא אמורים להיות חלק מהמשחק הפוליטי", מצהיר כהנא.

אילו התבטאויות כן צריכות להיות לדעתך מהצד המתנגד לרפורמה?

"צריך להצביע על הבעיות שיש ברפורמה ועל הנקודות הקשות. בתור מי שתומך ברפורמה שצריכה להיות במערכת המשפט, אני יכול לומר שההצעה של רוטמן ולוין מרחיקת לכת. היא אומנם נוגעת בנקודות נכונות, אבל לכל אחת מהן השלכות נרחבות. לוין לקח את הכול לקצה, והתמונה הכוללת עוד יותר קיצונית. הדיאגנוזה שניתנה למצבו של החולה הייתה נכונה – אבל הטיפול המוצע הוא מרחיק לכת מאוד, ולכן פה צריכים לפעול יותר בשום שכל.

"אומרים לי שהתבטאתי אחרת לפני כמה שנים – אבל זה היה לפני ארבע שנים וחמש מערכות בחירות. אנחנו חייבים למצוא דרך לא להכריע ולא להילחם ולא לנצח אחד את השני, אלא לעשות הכול יחד בהבנות, וזה אפשרי. לשם צריך לחתור".

וממי אתה מצפה לעשות את הצעד הראשון? ממארגני המחאה? מהממשלה?

"הייתי מצפה מראש הממשלה לאיזו אבירות של מנצחים. לדעתי זה גם נכון טקטית ואסטרטגית, כי המחיר של דחיית הרפורמה בשבועיים הוא לא גבוה. הרי הכוח אצלם, והם רק ירוויחו אם הם יראו לאומה שהם מוכנים ללכת להידברות בתום לב ולעשות את הדברים ביחד. במקרה הגרוע זה לא יצליח והם ימשיכו בחקיקה.

"הרי את הרפורמה ככלל אי אפשר לעצור. לאופוזיציה יש 56 מנדטים שאינם בנויים כמקשה אחת, בעיקר כי יש מפלגות ערביות. לכן הרפורמה בעיניי היא עובדה מוגמרת", אומר כהנא. "השאלה היא אם זו תהיה רפורמה שהעם מקבל בהסכמות רחבות או כזו שמפצלת את העם. אני מצפה לבגרות, בעיקר מהצד המנצח, וגם מהאופוזיציה, שיבינו שבסוף צריכה להיות רפורמה שחשובה למדינת ישראל".

***