צה"ל נמצא בימים אלה בתהליך אותו אפשר לכנות, ללא הפרזה, כרעידת אדמה שלא היתה כמוה- אולי מאז הקמת צה"ל. השינויים מרחיקי הלכת במבנה הצבא, הנובעים מהקיצוץ התקציבי שצה"ל נתבע לבצע, יכללו פירוק מפקדות ויחידות
בכל הרמות, הורדת מאות טנקים מסדר הכוחות, פירוק טייסות בחיל האוויר ופיטורי אלפי אנשי קבע בשנים הקרובות.
בראש ובראשונה נעשים השינויים מרחיקי הלכת בצה"ל בניסיון להקל על המצב הכלכלי הקשה, לו נתבע צה"ל לתת את חלקו. בתוכנית העבודה הרב שנתית של צה"ל, "קלע", גלום קיצוץ של 15 מיליארד ₪ בתקציב הביטחון. ההערכה בצה"ל היא, כי משרד האוצר יירצה לקצץ בסופו של דבר פי שניים מזה.
ואולם, גם שיקולים אזוריים- אסטרטגיים מהווים חלון הזדמנויות, או השקטה של המצפון, בדרך לקיצוץ חסר תקדים בתקציב הביטחון, כפי שבא לידי ביטוי בתוכנית הרב שנתית של צה"ל.
בראש ובראשונה, מעניקים בישראל חשיבות עליונה לכיבוש עיראק ע"י ארה"ב, שמשמעותו, יחד עם הבעיות הכלכליות הקשות בסוריה והחלשות צבאה המיושן וחסר הגיבוי הסובייטי, היא "התמוטטות החזית המזרחית". ההערכה הנובעת מתהליך זה היא כי פחת מאוד האיום של פלישה קרקעית לשטח ישראל, כפי שהיה במלחמת יום הכיפורים.
אלמנט משמעותי נוסף בתוכנית העבודה הרב שנתית של צה"ל היא ההערכה כי איום הטרור הערבי והבינ"ל והאיום הגרעיני העתידי מאיראן, הנלקח בחשבון לראשונה בתוכנית רב שנתית של צה"ל, הם שני האיומים הרלוונטיים ביותר העומדים בפני ישראל בשנים הקרובות. משמעות שתי ההערכות הללו פשוטה: פחות מפקדות של עוצבות ויותר חי"ר- במיוחד להתמודדות עם הערבים ביש"ע- ומשאבים למודיעין ולחיל האוויר להתמודדות עם איומים רחוקים.
לפיכך, במרכז הטלטלה שצה"ל עובר עומד פירוק של מפקדות בכל הרמות. עפ"י דו"ח המכון למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת ת"א משנת 2002, לישראל 3 מפקדות גייס ובהן 12 אוגדות משוריינות- בסדיר ובמילואים. כמה מאלה ייאלץ צה"ל לצמצם,בהיקף שלא היה כמוהו.
עפ"י דו"ח המכון למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת ת"א, יש כיום לצה"ל כ-2600 טנקי מרכבה ומג"ח (פאטון) לסוגיהם. הקיצוץ בתקציב הביטחון ייפגע ממשית במצבת הטנקים שיעמדו לרשות הצבא מעתה ואילך.
גם הצבא הסדיר יסבול מתהליך הצמצום, שמשמעותו כי הכוח הסדיר של צה"ל יתבסס מעתה יותר על טנקי מרכבה לסוגיה, ובעיקר על טנקי מרכבה 2 ו-3, והחל מהשנה הקרובה גם על טנקי מרכבה 4. ואולם, כתוצאה מהתהליך כולו יגדל מאוד, כאמור, מערך החי"ר בצה"ל ביחס למערך השריון. כמעט 30 שנה אחרי קרב השריון מהגדולים בהיסטוריה, ב-14 באוקטובר 1973 בסיני, שהוביל לצליחת התעלה, צה"ל לא מאמין יותר בצורך להתכונן לקרבות שריון גדולים.
הערכה זו של צה"ל מתבססת על שתי "רגליים". ראשית, מאמינים בצבא כי איכות טנקי מרכבה 3 ובמיוחד מרכבה 4, יעמידו את צה"ל במצב בו יוכל לנהל קרבות שריון בפחות טנקים ובלא פחות הצלחה. בנוסף, מערכות נשק מדויק מתוחכמות נקלטו בצבא בשנים האחרונות. גורם זה נותן בצה"ל את התחושה כי ניתן לעמוד בקיצוץ משמעותי בסה"כ הטנקים, שנחשבו עד לשנים האחרונות לאמצעי היחיד להשמדת אויב קרקעי, לבד מחיל האוויר.
בצד הקמת יחידות חי"ר "קלות" חדשות, להתמודדות עם פעילות בטחון שוטף בשטחי יש"ע, ישקיע צה"ל גם במערך החיר"ם (חטיבות חי"ר מעולה- גולני, צנחנים, נח"ל וגבעתי). ההשקעה כוללת בעיקר רכישת נגמ"ש חי"ר מתקדם למערך, בהיקף של 750 מיליון ₪, שתכליתו לסייע לחי"ר בקרב המשולב מבחינת מיגון והניידות, הנחותים כיום ביותר במערך החי"ר ביחס למערך המשוריין המצויד בטנקי מרכבה.
כאמור, לקיצוץ התקציבי המשמעותי, על נגזרותיו כפי שפורטו להלן, יש גם משמעות אנושית- פיטורי אלפי אנשי קבע מהמערך הטכני והאדמיניסטרטיבי, שרבים מהם שרתו ביחידות מחסני החירום (ימ"חים) של יחידות שיפורקו וגם קצינים בכירים להם לא יימצא תפקיד בשל פירוק המפקדות ברמות השונות. הדבר גם יצר מאוד את צוואר הבקבוק בתפקידי אל"מ ותא"ל, בעיקר בחיל השיריון. עפ"י הערכת סגן הרמטכ"ל, האלוף גבי אשכנזי, בראיון השבוע, יפוטרו כ-6000 אנשי קבע מצה"ל בשנים הקרובות.
גם על חיל האוויר לא יפסחו הצעדים. החיל ייאלץ, ערב בחירת מפקד חדש, לקצץ אופן ניכר בשעות טיסה ובתנאי שירות.מקור בחיל אמר לכתבינו עוזי ברוך כי השינויים בחיל החלו כבר לפני מספר חודשים והם באים לידי ביטוי בצמצום והעברת אנשי קבע למחלקות ולבסיסים שונים.
מוזר, כי שינוי המבנה וסדר הכוחות בצה"ל לא זוכה לדיון ציבורי הולם. בחודשים האחרונים עושה הצבא הכל, באמצעות הצנזורה הצבאית, כדי לחסום מידע מהציבור הישראלי בנושא החשוב והעקרוני. שלושה עשורים אחרי מלחמת יום הכיפורים יש עדיין מי שחושבים שהסתרה, ולא פרסום, הם ההולמים את התהליך החשוב שעוברת ישראל בימים אלה.
(א"ב)
בכל הרמות, הורדת מאות טנקים מסדר הכוחות, פירוק טייסות בחיל האוויר ופיטורי אלפי אנשי קבע בשנים הקרובות.
בראש ובראשונה נעשים השינויים מרחיקי הלכת בצה"ל בניסיון להקל על המצב הכלכלי הקשה, לו נתבע צה"ל לתת את חלקו. בתוכנית העבודה הרב שנתית של צה"ל, "קלע", גלום קיצוץ של 15 מיליארד ₪ בתקציב הביטחון. ההערכה בצה"ל היא, כי משרד האוצר יירצה לקצץ בסופו של דבר פי שניים מזה.
ואולם, גם שיקולים אזוריים- אסטרטגיים מהווים חלון הזדמנויות, או השקטה של המצפון, בדרך לקיצוץ חסר תקדים בתקציב הביטחון, כפי שבא לידי ביטוי בתוכנית הרב שנתית של צה"ל.
בראש ובראשונה, מעניקים בישראל חשיבות עליונה לכיבוש עיראק ע"י ארה"ב, שמשמעותו, יחד עם הבעיות הכלכליות הקשות בסוריה והחלשות צבאה המיושן וחסר הגיבוי הסובייטי, היא "התמוטטות החזית המזרחית". ההערכה הנובעת מתהליך זה היא כי פחת מאוד האיום של פלישה קרקעית לשטח ישראל, כפי שהיה במלחמת יום הכיפורים.
אלמנט משמעותי נוסף בתוכנית העבודה הרב שנתית של צה"ל היא ההערכה כי איום הטרור הערבי והבינ"ל והאיום הגרעיני העתידי מאיראן, הנלקח בחשבון לראשונה בתוכנית רב שנתית של צה"ל, הם שני האיומים הרלוונטיים ביותר העומדים בפני ישראל בשנים הקרובות. משמעות שתי ההערכות הללו פשוטה: פחות מפקדות של עוצבות ויותר חי"ר- במיוחד להתמודדות עם הערבים ביש"ע- ומשאבים למודיעין ולחיל האוויר להתמודדות עם איומים רחוקים.
לפיכך, במרכז הטלטלה שצה"ל עובר עומד פירוק של מפקדות בכל הרמות. עפ"י דו"ח המכון למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת ת"א משנת 2002, לישראל 3 מפקדות גייס ובהן 12 אוגדות משוריינות- בסדיר ובמילואים. כמה מאלה ייאלץ צה"ל לצמצם,בהיקף שלא היה כמוהו.
עפ"י דו"ח המכון למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת ת"א, יש כיום לצה"ל כ-2600 טנקי מרכבה ומג"ח (פאטון) לסוגיהם. הקיצוץ בתקציב הביטחון ייפגע ממשית במצבת הטנקים שיעמדו לרשות הצבא מעתה ואילך.
גם הצבא הסדיר יסבול מתהליך הצמצום, שמשמעותו כי הכוח הסדיר של צה"ל יתבסס מעתה יותר על טנקי מרכבה לסוגיה, ובעיקר על טנקי מרכבה 2 ו-3, והחל מהשנה הקרובה גם על טנקי מרכבה 4. ואולם, כתוצאה מהתהליך כולו יגדל מאוד, כאמור, מערך החי"ר בצה"ל ביחס למערך השריון. כמעט 30 שנה אחרי קרב השריון מהגדולים בהיסטוריה, ב-14 באוקטובר 1973 בסיני, שהוביל לצליחת התעלה, צה"ל לא מאמין יותר בצורך להתכונן לקרבות שריון גדולים.
הערכה זו של צה"ל מתבססת על שתי "רגליים". ראשית, מאמינים בצבא כי איכות טנקי מרכבה 3 ובמיוחד מרכבה 4, יעמידו את צה"ל במצב בו יוכל לנהל קרבות שריון בפחות טנקים ובלא פחות הצלחה. בנוסף, מערכות נשק מדויק מתוחכמות נקלטו בצבא בשנים האחרונות. גורם זה נותן בצה"ל את התחושה כי ניתן לעמוד בקיצוץ משמעותי בסה"כ הטנקים, שנחשבו עד לשנים האחרונות לאמצעי היחיד להשמדת אויב קרקעי, לבד מחיל האוויר.
בצד הקמת יחידות חי"ר "קלות" חדשות, להתמודדות עם פעילות בטחון שוטף בשטחי יש"ע, ישקיע צה"ל גם במערך החיר"ם (חטיבות חי"ר מעולה- גולני, צנחנים, נח"ל וגבעתי). ההשקעה כוללת בעיקר רכישת נגמ"ש חי"ר מתקדם למערך, בהיקף של 750 מיליון ₪, שתכליתו לסייע לחי"ר בקרב המשולב מבחינת מיגון והניידות, הנחותים כיום ביותר במערך החי"ר ביחס למערך המשוריין המצויד בטנקי מרכבה.
כאמור, לקיצוץ התקציבי המשמעותי, על נגזרותיו כפי שפורטו להלן, יש גם משמעות אנושית- פיטורי אלפי אנשי קבע מהמערך הטכני והאדמיניסטרטיבי, שרבים מהם שרתו ביחידות מחסני החירום (ימ"חים) של יחידות שיפורקו וגם קצינים בכירים להם לא יימצא תפקיד בשל פירוק המפקדות ברמות השונות. הדבר גם יצר מאוד את צוואר הבקבוק בתפקידי אל"מ ותא"ל, בעיקר בחיל השיריון. עפ"י הערכת סגן הרמטכ"ל, האלוף גבי אשכנזי, בראיון השבוע, יפוטרו כ-6000 אנשי קבע מצה"ל בשנים הקרובות.
גם על חיל האוויר לא יפסחו הצעדים. החיל ייאלץ, ערב בחירת מפקד חדש, לקצץ אופן ניכר בשעות טיסה ובתנאי שירות.מקור בחיל אמר לכתבינו עוזי ברוך כי השינויים בחיל החלו כבר לפני מספר חודשים והם באים לידי ביטוי בצמצום והעברת אנשי קבע למחלקות ולבסיסים שונים.
מוזר, כי שינוי המבנה וסדר הכוחות בצה"ל לא זוכה לדיון ציבורי הולם. בחודשים האחרונים עושה הצבא הכל, באמצעות הצנזורה הצבאית, כדי לחסום מידע מהציבור הישראלי בנושא החשוב והעקרוני. שלושה עשורים אחרי מלחמת יום הכיפורים יש עדיין מי שחושבים שהסתרה, ולא פרסום, הם ההולמים את התהליך החשוב שעוברת ישראל בימים אלה.
(א"ב)