תושבים בקרית ארבע יפגינו היום (חמישי) בקרית ארבע מול ביתו של יו"ר מפלגת עוצמה יהודית השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
התושבים קראו להגיע להפגנה בעקבות גל הפיגועים, פינוי הכרם בבנימין אתמול ובעקבות הטענות לאלימות הקשה שהפעילו שוטרים נגד המוחים.
בהודעה שהופצה לתושבים נכתב: "גם תושבי קרית ארבע דורשים תגובה יהודית לכל הדם שנשפך ברחובות כמו מים. דורשים יד קשה נגד השוטרים שמכים את אחינו בלי להבחין בין אויב לאוהב. די לכל ההרס והחורבן".
"תושבי קרית ארבע מגיעים היום בשעה 16:30 הפגנה מול ביתו של השר איתמר בן גביר. אחרי ההרס והחורבן על ידי ממשלת הימין אנחנו דורשים לבנות ולנטוע בארץ ישראל ובקרית ארבע", לשון ההודעה.
כוחות גדולים של משמר הגבול והמנהל האזרחי עקרו אתמול כ-1,100 עצים במטעים בעמק שילה בבנימין. כמה עשרות פעילים נענו לקריאת בעל המטעים חן בן אליהו להגיע ולהתנגד לפינוי, חלקם התיישבו על כביש שמוביל למקום כדי למנוע את הגעת הכוחות, ופעיל אחר טיפס על אחד העצים. פעיל אחד נעצר בחשד שירה זיקוק לאוויר ועוד 24 הורחקו מהמקום. עימותים אלימים התפתחו בינם לבין כוחות הביטחון.
חברת הכנסת מעוצמה יהודית לימור סון הר מלך הגיעה למקום ושוטרי מג"ב חסמו אותה בגופם. בריאיון עם קרן נויבך בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב' סיפרה סון הר מלך כי "ברגע שניסיתי לצאת משם קרה אירוע מאוד קשה בשבילי כאישה". היא המשיכה ושחזרה כי כשהיא ניסתה להדוף את אחד השוטרים שהקיפו אותה והוסיפה: "בהגדרות שלנו קוראים לזה פגיעה מינית. הכול מותר".
ממשטרת ישראל נמסר: "בעקבות האירוע החמור הנחה מפקד מג"ב שבסיום הפעילות יבוצע תחקיר מיידי ע"י ס' מפקד מג"ב איו"ש. מפקד מג"ב רואה בחומרה את האירוע שלא משקף את ערכי החיל ומקצועיותו, והנחה בשלב הראשוני להשעות את שלושת הלוחמים המעורבים באירוע, עד שיושלם התחקיר בנושא".
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושר במשרד הביטחון, העביר מכתב "בהול" לראש הממשלה בנימין נתניהו, בו קרא לו לעצור מיידית את הפינוי והוסיף כי "שר הביטחון הפר בגסות את ההסכם הקואליציוני והפך את החלטתי". בסופו של המכתב הזהיר סמוטריץ' כי "הפרת הסכמים תקשה מאוד על התנהלות תקינה של הממשלה והקואליציה".
גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פנה לשר הביטחון ודרש לעכב עקירת המטע, אך הוא סירב. בהודעה שפרסם אתמול בנושא דרש בן גביר לבצע את העברת הסמכות על מג"ב איו"ש כבר בישיבת הממשלה הקרובה.
ההליך המשפטי בנושא הפינוי מתנהל יותר מ-20 שנים. הקרקע הזו לא רשומה על שמו של בן אליהו, למרות שסבר לפני כמה עשרות שנים שהוא רוכש אותה כחוק. תחילה הוצא צו שאוסר עליו לעבד את הקרקע, משום שהיא עובדה בעבר על ידי פלסטינים. לאחר מכן קבעה ועדת ערר שהצו הזה לא חל במקרה הספציפי הזה - ובהמשך ראש המנהל האזרחי החליט לא לקבל את מסקנת הוועדה.
לבסוף הסוגיה הגיעה לבג"ץ. בן אליהו חתם על פשרה מול המדינה, במסגרתה המטעים יועתקו לקרקע חלופית - אך בסופו של דבר הוא חזר בו מהסכמתו.