מנתונים שנאספו במאגר המידע של "מדד המשפט העברי" במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" עולה כי נמשכת מגמת הירידה המתמשכת בשימוש במקורות המשפט העברי פסיקת בית המשפט העליון. מגמה זו התגברה במיוחד לאחר פרישתו של המשנה לנשיאה, השופט ניל הנדל.
המדד בוחן באופן שיטתי ועקבי את השימוש במקורות המשפט העברי בפסיקת בית המשפט העליון משנת 1948 ועד היום, ותוצאותיו מתפרסמות אחת לשנה, בסמוך לפרשת משפטים הנקראת בתורה בדרך כלל לאחר ט"ו בשבט.
מדידת אזכורי המשפט העברי נעשית הן באמצעות מחקר כמותני והן באמצעות מחקר איכותני.
המדד בוחן את אזכורי המשפט העברי לפי פרמטרים שונים, וביניהם תכיפות השימוש במקורותיו השונים של המשפט העברי (תנ"ך, משנה, תלמוד, ספרות פרשנית, ספרות הפוסקים, שו"ת-שאלות ותשובות, ספרים, מאמרים, דברי הגות יהודית), תוך חלוקה לסוג ההליך (פלילי, אזרחי, מנהלי), נושא ההליך, סוג ההחלטה השיפוטית (פסק דין, החלטה), מיהות השופט היושב בדין, סוג האזכור (מקרא, משנה וכיוצ"ב); אורך פסק הדין הכולל; שיעור הדיון במשפט העברי מתוך פסק הדין כולו; ועוד.
כמו כן ניתנת במחקר שמשמש מסד למדד שימת לבגם גם ל"פוטנציאל השימוש" במשפט העברי באותם פסקי דין שבהם לא ניתן לו מקום בפועל, אך היה ניתן לעשות כן.
מרכז המחקר, פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" אומר בתגובה לממצאים: "לצערנו הרב, מדובר במגמה מתמשכת ורבת שנים. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מנחם אלון – שהשבוע ימלאו עשור שנים לפטירתו – היה השופט האחרון שפרשֹ באופן עקבי, שיטתי ונרחב יריעות רחבות של דיון במשפט עברי ושיבצן בפסיקתו. עם פרישתו מבית המשפט העליון, לפני כשלושים שנה, חל שינוי משמעותי בנושא זה.
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, הזכיר את המשפט העברי במאות רבות של פסקי דין, יותר מכל שופט אחר שכיהן בערכאה העליונה, אך בשונה מהשופט אֵלון, בדרך כלל היו אלה פסקאות קצרות שהפנו לשלל מקורות בנושא הנדון, ולא כללו דיון נרחב בהן. עם פרישתו, לפני כחמש שנים, חלה ירידה משמעותית ביותר בשימוש במשפט עברי.
כך, למשל, בשנת תשפ"א אוזכרו מקורות המשפט העברי בכ-50 פסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון (מתוך כ-10,000 פסקי דין והחלטות). בשנת תשפ"ב ירד מספר זה בכחמישים אחוז. יתר על כן: רבים מבין פסקי הדין שיש בהם דיון ממשי במשפט עברי ניתנו בשנים האחרונות על ידי השופט ניל הנדל. בשנת תשפ"ב פרש השופט הנדל לגמלאות, וקודם פרישתו הסופית ניתנו על ידו פסקי דין במספר רב מאד של תיקים, שבחלקם הוזכרו גם מקורות המשפט העברי. מאז פרישתו הלך וקטן מספר האזכורים והדיונים המהותיים במשפט עברי עוד יותר וכיום הזה כמעט שאינו מורגש.
מגמת ירידה הולכת ונמשכת זו מועצמת לנוכח העובדה שבשנים האחרונות, ביוזמת הנשיאה אסתר חיות, פועלת בבית המשפט העליון יועצת מיוחדת ובת סמכא במשפט עברי שמסייעת לשופטים לאתר חומר רלוונטי במקורות המשפט העברי.
הירידה בשימוש במקורות המשפט העברי בשנים האחרונות בולטת גם לאור העובדה שבשנים אלה נידונו בבית המשפט העליון סוגיות חדשות שונות, הרבה מהן חוקתיות, שיש לגביהן לאקונה-חסר (דוגמת ממשלת החילופים, כשירות ראש ממשלה החשוד בפלילים או שר שהורשע וריצה כבר את עונשו להתמודד בבחירות ולכהן בתפקידו; שינוי מדיניות "מהיום להיום"; ניתוק אדם משירותים חיוניים; ועוד) "שאין להן תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בהיקש" ולפי חוק יסודות המשפט היה חייב בית המשפט להידרש בהן ל"מקורות המשפט העברי ומורשת ישראל" (המונח "משפט עברי" הוסף לחקיקה הישראלית ראשונה לפני מספר שנים ומעתה נזכר בו מפורשות).
מהמחקר עולה כי יעוט השימוש במקורות המשפט העברי מתבטא לא רק בהיעדר שימוש במקורות מורכבים וסבוכים, שאינם ידועים או נהירים לרבים מן היושבים בדין (כגון סוגיות תלמודיות קשות, קטעי שו"ת או דיונים מורכבים בנושאי הכלים של השולחן ערוך), אלא גם לפסוקי תנ"ך, שזמינים ומובנים לכל, ובעבר הלא רחוק השימוש שנעשה בהם בפסיקה היה רווח הרבה יותר.