רבים מתומכיה של החקיקה לתיקון מערכת המשפט סבורים שהממשלה יצאה לדרך ללא מבצע הסברה מקדים ומתחייב, מה שהוביל לבלבול גם בקרב תומכיה. על הדרך הנכונה להסביר ציבורית מהלכים בסדר גודל שכזה שוחחנו עם האסטרטג רוני רימון.
כבר בפתח דבריו דוחה רימון את הטענה ואומר כי אכן "יש תפיסה שרוב האנשים מאמינים בה, שניתן להסביר כל דבר ובלבד שתהיה אפקטיבי בקטע של ההסברה, וכולם יהיו בעדך, אבל לתפיסתי יש מצבים שמילים הן לא הפתרון בהם אלא בשילוב מעשים.
רימון קובע כי הדרך הנכונה היא לשקול מבעוד מועד את האסטרטגיה הנכונה להעברת המהלכים ולאחר מכן לשלב במהלכים את מילות ההסברה הנכונות. "במקרה הזה לא חשבו אסטרטגית שרוצים להעביר מספר מהלכים ולא העריכו את ההתנגדות. הדרך שננקטה לא הייתה נכונה, כי כשאתה מפיל על עם ישראל פצצות בסדרה של חקיקות כשנוספות לכך הצעות חוק פרטיות ומתווספים מינויים כמו של אבי מעוז, מהלכים שמפחידים חלק מהציבור, אין הסברה שתוכל להסביר את זה. צריך לפעול אחרת".
דוגמא לדבריו מוצא רימון בכוונותיו שלשר התקשורת, שלמה קרעי, באשר לעתיד תאגיד כאן. חקיקות שכאלה, הוא אומר "נותנות ביחד לציבורים רחבים תחושה שהולכים לעשות כאן זעזוע משטרי לכל הפחות".
רימון סבור כי במציאות סדורה של ממשלה שבראשה עומד מי ששולט על השרים ועל מהלכיהם, נכון לפרק את המהלכים לשלבים ולפני כל שלב וכל צעד להסביר לציבור מה לא מתפקד כראוי במציאות הנוכחית, כיצד מתכוונים לתקן, ולבחור לשם התחלה את הצעדים הצפויים להתקבל כהגיוניים, כאשר לפני כל צעד שכזה ניתן להציג לציבור סרטונים בהם צולמו חברי אופוזיציה המביעים עמדות תומכות במהלכים שכאלה ומוחים על הכוח הרב שנטלו לידיהם שופטי בג"ץ והיועמ"שים, כפי שהתבטאו בעבר יאיר פיד, מתן כהנא, גדעון סער ואחרים.
רימון מציין שאת ההבנה שיש לקדם את המהלכים המתקבלים יותר הבין באחרונה חבר הכנסת רוטמן כאשר בחר לסגת מהצעתו לפיה רק הרכב של 15 שופטי בג"ץ, כלומר הרכב מלא, יוכל לבטל חוק בהסכמה של פה אחד, ונאות לקבל את הצעת השר לוין לפיה די יהיה בהסכמה של 12 שופטים. עם זאת בהמשך דבריו טען רימון כי דווקא בצעד זה נקט רוטמן בטעות שכן בכך הוא ויתר שלא במהלך מו"מ אלא באופן עצמאי וללא תמורה, מה שהוביל לזלזול בו ובמהלכיו. ויתור שכזה, סבור רימון, צריך היה להתבצע רק בתום מו"מ ולאחר שהצד שמנגד היה מתקרב במידה מסוימת לעמדת רוטמן.
לשאלתנו אם לא ניתן לשער שכל מהלך בו היה נוקט נתניהו, גם אם מדורג וגם אם בשלבים, היה מביא עליו את המתקפות הנובעות משנאת נתניהו עצמו וללא שיקול ענייני, משיב רימון בשלילה ואומר כי הוא "מסכים לתזה שאומרת שנתניהו אינו אהוד בלשון המעטה, בעיקר על אנשי המרכז שמאל, אבל עדיין, אם לא היו הכרזות אלא הצעת חוק אחת מידתית והגיונית ואחריה עוד הצעת חוק וכו' זה היה מתקבל".
"לממשלה הזו יש יכולת להחזיק מעמד את כל אורך הקדנציה, למרות מה שנראה בעקבות האירועים האחרונים, נראה שאין לאף אחד מהם לאן לערוק. אהרון ברק עשה את הדברים ב-11 שנים, אי אפשר לחכות 11 חודשים?".
גם בטענה לפיה רוטמן ולוין נערכו לאורך שנים לקראת החקיקה המדוברת לא די, לתפיסת רימון. "אני מכיר את השקפת העולם של לוין ורוטמן והם אומרים את האמת כשהם מבהירים שהם חושבים כך, אבל יש הבדל בין זה לבין להגיד שיש לי משנה סדורה ועכשיו באבחת חרב אני מתקן את כל העוולות באופן משמעותי ומוקצן כדי להחזיר את הגלגל אחורה שלושים שנה. זה נשמע מאיים ומפחיד. לא מספיק שאתה צודק. אתה צריך להיות נבון. צריך להעביר את זה בצורה קלה לעיכול, בצורה מדורגת".
הזכרנו את דבריו של חבר הכנסת רוטמן לחבר הכנסת כהנא ולפיהם הוא מוכן לקבל חקיקה התואמת במדויק את מה שכהנא עצמו אמר בעבר, אמירה שהוגדרה בפיו של כהנא כפופוליסטית, ורימון אומר כי אמנם הדברים נאמרו אך שאלת העיתוי היא קריטית בהקשר זה, וכאשר הדברים נאמרים אחרי שהמהומה כבר קיימת ואחרי שמכריזים על רצון להשיב את בית המשפט שלושים שנה לאחור, הדברים אינם מתקבלים.