זירת הפיגוע בבני ברק
זירת הפיגוע בבני ברקצילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

ליל שבת פרשת בא, לפני כמעט שלושה שבועות. מחבל תושב א־טור שבמזרח ירושלים יוצא למסע הרג בשכונת נווה יעקב ורוצח שישה יהודים, מנער ועד זקן, ועובדת זרה מאוקראינה.

פחות מ־15 שעות לאחר מכן, בבוקר יום השבת, בן 13 מסילוואן פותח באש לעבר אב ובנו בעיר דוד הסמוכה - ומנוטרל לפני שהספיק לקפח חיים. את ההבדל העצום בין תוצאת הפיגוע בצפון העיר, שהיה מהקשים והקטלניים ביותר בעשרים השנים האחרונות, ובין המחיר הקל יחסית שגבה הטרור במזרחה - שני פצועים קשה - עשתה מהירות התגובה.

בנווה יעקב לחץ המחבל על ההדק לראשונה בשעה 20:13, ורק חמש דקות לאחר מכן, ב־20:18, הגיעו אליו שוטרים והחלו את המרדף שהסתיים בחיסולו. בחמש הדקות הללו, רגעים ספורים שנראו כמו נצח, הספיק לטבוח בעוברי אורח מטווח קצר, לחזור למכוניתו שהחנה בקרבת מקום, להימלט, לצאת שוב מהרכב, לירות אל עבר ניידת משטרה ולברוח רגלית מהכוחות שהחלו לדלוק אחריו – עד שלבסוף נכנע.

בעיר דוד, לעומת זאת, אחד הפצועים, קצין צה"ל, הגיב לאירוע באופן מיידי, ובתוך שניות שלף את נשקו, נטרל את המפגע והציל חיים – שלו עצמו, של אביו ושל אחרים שהיו בטווח האש. פער של עשרות שניות בסך הכול, שעלה בחייהם של שבעה בני אדם.

לפני תשעה חודשים, לאחר הפיגועים הקשים בבני ברק ובאלעד, הערנו כאן בקצרה כי כל אירוע כזה מזכיר שהריכוזים החרדיים הם הבטן הרכה של החברה הישראלית, אזורים פגיעים במיוחד לטרור, משום שאין בהם די נושאי נשק, חיילים או אזרחים, שיכולים להגיב במהירות ולנטרל את המפגעים עד להגעת כוחות הביטחון. באלעד, למשל, נמשך מסע ההרג במוצאי יום העצמאות האחרון שעה ארוכה, שבמהלכה המחבלים צעדו מאות מטרים כשגרזינים שלופים בידיהם, הכו בכל מי שנקרה בדרכם באין מפריע, רצחו ארבעה והצליחו להימלט. הם נתפסו רק כעבור שלושה ימים של מצוד.

בבני ברק החל המפגע לפעול ב־19:58 וחוסל ב־20:05, ובזמן הזה עבר בזירות רבות בכמה רחובות שונים וקטל חמישה אנשים. בפיגוע הדריסה שאירע בשבוע שעבר בשכונת רמות בירושלים תגובה מיידית אומנם לא הייתה מצילה את חייהם של האחים יעקב ואושי פלאי ושל אלתר שלמה לדרמן, משום שהם נהרגו במכה הראשונה, אבל נווה יעקב המתחרדת תוכיח שאירועי בני ברק ואלעד לא היו תופעה חולפת.

מנדי ריזל, הכתב לענייני צבא וביטחון של תחנת הרדיו החרדית 'קול ברמה', הסביר ל'בשבע' כי בשב"כ, בצה"ל ובמשטרה עדיין לא יכולים לקבוע שהמחבלים מכוונים את פעולותיהם דווקא נגד מטרות חרדיות, הנוחות להם, או בריכוזי המגזר, שכן את אירועי הטרור האחרונים ביצעו מפגעים בודדים ועצמאיים, שברובם גם חוסלו, ולכן אי אפשר לחקור אותם. עם זאת, מערכת הביטחון בהחלט מזהה את העניין כנקודת תורפה. "אין ספק שהציבור החרדי הוא עקב אכילס", הסביר ריזל. "מחבל יודע שאם הוא מגיע לתל אביב או למרכז ירושלים, הסיכוי שיחסלו אותו בתוך זמן קצר גבוה הרבה יותר מאשר במקומות כמו נווה יעקב, אלעד או בני ברק, וכך הוא יכול להמשיך ולפגוע זמן ממושך - לפחות עד שהמשטרה תגיע".

עוד מציין הפרשן החרדי כי נוסף על שיעור נושאי הנשק הנמוך יחסית בריכוזים אלה, החרדים נחשבים מטרה נוחה יותר גם מסיבות אחרות. ראשית, יש להם חזות יהודית מובהקת המסייעת למחבלים להימנע מ"טעות בזיהוי" שתגרום להריגת ערבים או תיירים בשגגה. שנית, במקרים רבים הם חיים בשכנות לאויב וקל להם להגיע אליו, ובמיוחד בגל הטרור הנוכחי, שבסיסו במזרח ירושלים. "אם יש איזה מפגע בודד בעיר העתיקה שקם על צד שמאל והחליט לרצוח יהודי – הראשונים שהוא ייתקל בהם יהיו כנראה חרדים שגרים בקרבת מקום ועוברים שם", אמר ריזל.

הוא הוסיף כי הסכנה גדולה גם בריכוזי המגזר בלב הארץ, הרחוקים מאזורי התפר, בגלל ריבוי השוהים הבלתי חוקיים מהרשות הפלשתינית דווקא שם. "לחרדים יש אמון באנשים האלה, וכשהם מעוניינים לחסוך כסף - לא תהיה להם בעיה לקחת אותם", הסביר. "כך קורה שבתוך הבית שלך או במוסדות של הקהילה אתה מעסיק פועלים שאתה לא יודע עליהם כלום, ואלה מתגלים כמחבלים פוטנציאליים, ובמקרים רבים מנצלים את ההזדמנות כדי לערוך תצפיות על תלמודי תורה, לאסוף מודיעין ולסייע לטרור".

אפקט הטיקטוק

אבל לא רק במערכת הביטחון מסמנים את החברה החרדית כנקודת תורפה - גם האויב זיהה זאת. אליאור לוי, ראש תחום פלשתינים ב'כאן חדשות', מספר כי החרדים הפכו למטרה מועדפת בעיני ארגוני הטרור והמפגעים הבודדים - ולאו דווקא בגלל מספר נושאי הנשק המצומצם. "המחבלים רוצים להגיע לכל ישראלי כמובן, אבל לחרדי יש תדמית של אדם חלש יותר וקצת מסכן, שלא יכול להגן על עצמו, ולכן הוא נחשב לטרף קל ביחס לישראלים אחרים", הסביר לוי. "גם ברשתות החברתיות אנחנו רואים סרטונים רבים של פלשתינים שמתעללים בחרדים בעיר העתיקה, והמותקפים חסרי אונים. התיעודים האלה הופכים מהר מאוד לוויראליים במיוחד, והם רק מחזקים את התדמית הזו ומזמינים את האירוע הבא.

"באופן כללי, התעמולה הפלשתינית מתמקדת בעיקר בשתי דמויות כסמל לכיבוש – החרדי והמתנחל, והחרדי מובלט יותר מהמתנחל", מוסיף לוי. "הם יציגו ישראלים בדרך כלל או בקריקטורה של חרדי עם כל הסממנים האנטישמיים הקלישאתיים - זקן, פאות, חליפה, מגבעת ו'אף יהודי', או כחייל צמא דם עם קסדה ומבט מרושע. ואם הם שוטפים לציבור שלהם את המוח עם הדמות הזאת – מה הפלא שהמחבל הפוטנציאלי יחפש בדיוק אותה? הרי מדובר בדרך כלל במפגעים בודדים, לעיתים נערים צעירים, שלא מכירים לעומק את החברה החרדית ואת ההבדלים בין הקבוצות השונות בה, ולא תכננו יותר מדי את מי הם רוצים להרוג – אז הם נצמדים למה שהם מזהים מהתעמולה. מבחינתם זה גם מונע טעויות, כי אלה בטוח יהודים, כך שהנראות מושכת הרבה תשומת לב ומשחקת תפקיד מכריע. גם ברמה הפרטית החרדים הם טרף קל יותר. הרבה פעמים אנחנו רואים אותם צועדים לבד בלילה בשער שכם, כולל בתקופות המתוחות ביותר, בלי אבטחה ובלי נשק – והמחבלים נתקלים בהם בקלות".

לוחמים לנצח

הריכוזים החרדיים, אם כן, פגיעים יותר לטרור, ונוסף על כך לתושביהם אין אפשרות לתת מענה מהיר בזמן אמת ולהגן על עצמם. לשם כך נוסד לפני כמה חודשים ארגון 'מגן', ובשיתוף עם הממשלה ומערכת הביטחון הוא מוביל פרויקט לאומי להגדלת מספר נושאי הנשקים בערי המגזר ובשכונותיו ולהקמת כיתות כוננות שיפעלו בהן. "המוטו שלנו הוא חמוש בכל בית כנסת וכוח כוננים בכל ריכוז חרדי", הגדיר מייסד הארגון, רס"ן (במיל') יוסי לוי, את היעד. "תיערך חלוקת עבודה ותכנון של התנדבויות כדי להשלים את הפער הנדרש למתן מענה לטרור".

לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה וקצין לוחם בנח"ל החרדי בעברו, יזם את המהלך לאחר שני הפיגועים שאירעו בשנה שעברה בערים החרדיות. "באלעד יש בערך ארבע מאות בוגרי הגדוד, אבל רק חמישים מהם חמושים", אמר. "אני בטוח שאם היו שם יותר נושאי נשק – ומדובר באנשים שחוו אירועי טרור ויודעים איך להתמודד איתם – התוצאה של הפיגוע במוצאי יום העצמאות הייתה אחרת". בהמשך הצליח לוי לרתום אליו את רשויות המדינה, זרועות הביטחון וההנהגה החרדית, וכיום פועל 'מגן' תחת משטרת ישראל – ובאישור הרבנים.

"לצייד אזרחים 'רגילים' בנשק ולחלק אותו כמו לחמניות זה דבר מסוכן", הסביר לוי את הדילמה שעמדה בפניו כשיצא לדרך. "אם תתחיל לחמש אוכלוסייה חרדית שמעולם לא שירתה בצה"ל והידע שלה מול טרור הוא אפסי - כמות הירי הדו־צדדי באירוע אמת תהיה מטורפת. לא משנה כמה תאמן אותו - אתה לא יכול להביא אדם מאפס למאה בתחום הזה בתוך זמן קצר. רק השבוע היה לנו הרוג במחסום שועפאט מאש כוחותינו – ושם זה היה מאבטח שאמור להיות מיומן. גם בפיגוע ברמות היו יותר מדי אזרחים עם כלי נשק, ואם הם היו מפעילים אותם זה היה עלול להיגמר לא טוב. לכן חלוקת נשקים לא תפתור את הבעיה אלא רק תיצור סיכון גדול מאוד. מצד שני, ככל שיש יותר חמושים, כך המענה זמין ומהיר יותר".

בסופו של דבר הבינו ב'מגן' שיוצאי נצח יהודה והמסלולים החרדיים בצבא הם הפתרון. "בהתחלה חימשנו מאתיים בוגרים שלנו", סיפר לוי. "בהמשך, כדי שלא יקרה שהם ישמעו על האירועים בסביבתם רק בדיעבד ויגיעו אחרי השוטרים, ציידנו אותם בכלים שיאפשרו להם להתעדכן בזמן אמת ולהגיב מיד. אם הטווח שלי מהזירה יכול להיות חצי דקה – למה הוא צריך להיות עשרים דקות? בנווה יעקב, למשל, יש לנו כבר שלושים מתנדבים, והסיבה שהם לא קפצו בפיגוע היא שהם עוד לא סיימו את ההכשרה המשטרתית – ואת התוצאה הקשה כולנו ראינו. זו אולי ההזדמנות שלנו לקרוא לממשלה להזדרז ולפתוח יותר קורסים". בשבוע שעבר בשכונת רמות, לעומת זאת, כבר ראה רס"ן לוי פירות ראשונים לעמלו: "הראשון להגיע למקום היה מתנדב של 'מגן', שניהל את הזירה עד שהגיעה המשטרה, והוא עשה שם עבודה מצוינת".

הכותב הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet וידיעות אחרונות

לתגובות: [email protected]

***