בעוד הפוליטיקאים מזה והמפגינים מזה עוסקים בכותרות שסביב מהלכי תיקון מערכת המשפט, יש מי שפוגש את הצורך בתיקונים הללו באולמות בית המשפט. אחת מהם היא עורכת הדין נעמה סלע, המספרת על המחיר שמשלם כל מי שנצרך לניסוח חוזה על עיוותי מערכת המשפט.
"כמעט כל אדם נתקל בצורך לעשות חוזה, אם לצורך רכישת דירה, מימון כלשהו או לפרויקטים מורכבים יותר", אומרת עו"ד סלע ומדגישה כי "חוזה אמור להביא לידי ביטוי את ההסכמות שבין הצדדים". על מנת שזה יקרה, במציאות המשפטית הנוכחית בישראל, על עורך הדין להפיק מידיו חוזה ארוך גדוש פרטים סעיפים ופרקים שיחזו תקלות ואפשרויות עתידיות, גם מופרכות ורחוקות, על מנת למנוע פרשנות משבשת מצידו של השופט, במידה והסוגיה תבוא לפתחו. ועם כל זאת דברים משתבשים ואג'נדות חברתיות של שופט מביאות אותו לפרש את הכתוב באופן מנותק מכוונותיהם של הצדדים החתומים כאשר נכתב החוזה.
על הסיבה שמובילה לצורך באותם ספרי חוזים מורכבים ומסובכים אומרת עו"ד סלע כי "כשמביאים סכסוך משפטי לבית המשפט בעקבות אי הבנה בין הלקוח לצד שמנגד, מתחילה סאגה ארוכה ומתישה שכוללת גם פרוצדורות מכבידות ויקרות וגם תוצאה בלתי צפויה לחלוטין, שהיא הדבר הגרוע ביותר. שופט אמור לקיים את מה שאומר החוזה, אבל אנחנו נתקלים במקרים ששופטים לא מוציאים לפועל את מה שכתוב בחוזה, אלא מחפשים כוונות נסתרות של הצדדים ואת זה הם עושים דרך העיניים שלהם".
כך קורה שמשפטים ברורים שנכתבים בחוזה מקבלים פרשנות שונה ולעיתים הפוכה לחלוטין, שמקורה בתפיסת עולמו של השופט. "ההשלכות המיידיות של הדבר הזה הן שכשלקוח מגיע לעורך דין לכתיבת חוזה, במקום שלושה עמודים הוא יקבל ספר כדי לסגור את כל הפינות, ולמרות כל זאת עדיין עמדת השופט היא זו שעומדת מעל מה שכתוב".
"זה פוגש אותנו מדי יום בפרשנות של חוקים. שופטים מכניסים את העמדות החברתיות שלהם לחוקים ברורים לחלוטין", אומרת סלע ומציגה דוגמא אחת מיני רבות שאותן היא רואה בכל יום באולמות בית המשפט: "יש בחוק המקרקעין איסור על דיירים לעשות שימוש ברכוש משותף. אחד השופטים במובלע בתוך ההחלטות שלו הכניס החלטות שלפיהן אמהות חד הוריות שעושות שימוש במקלט משותף, זה לא דבר שהוא בלתי הגיוני. מה קשור היגיון לחוק? מה הקשר בין החמלה על אותה אם לבין חוק המקרקעין? אין קשר, ובכל זאת זה הופיע בפסק דין. החלטה שכזו לא ניתנת לצפייה מראש", אומרת סלע וקובעת כי כך מערכת המשפט הופכת להיות ממשנה סדורה ומוגדרת לאוסף אפיזודות משתנה.
הדברים באים לידי ביטוי גם בעתירותיהם של גופים שאין להם עניין בנושא מסוים, אך בשל נרטיב זר לנושא הדיון המשפטי הם ניגשים ועותרים על מנת לייצר שינוי חברתי שזוכה לקבל גיבוי מהשופטים שהאג'נדה שלהם הופכת למשמעותית ביותר בקביעת תוצאות ההליך המשפטי. "זה אירוע של ניסיון לכפות עמדות חברתיות על מערכת המשפט", היא אומרת.
דוגמא מובילה לכך היא בג"ץ המטכ"ליסטיות ש"התחיל בהרכב של שלושה שופטים ששניים מהם התבטאו בצורה מאוד מאופקת כלפי העתירה והסבירו לבאי כוח העותרות שקיימת בעייתיות רבה בעתירה, בין אם בגלל שהיא לא מתייחסת לשיקולים של המדינה אלא רק לשיקולי העותרות ורצונן להתקדם בצבא, ובין אם שהענות לעתירה תהווה התערבות בלתי ראויה בשיקול דעת הרמטכ"ל. לעומת השניים הללו שופטת אחת הייתה בעד העתירה. מה שקרה הוא ששופט אחד פרש והוא וחברו לעמדה הוחלפו, כך ששלוש השופטות בעתירה היו בעלי עמדה אחת התומכת בעתירה וברוח זו הן תקפו מתקפה חסרת רסן את הפרקליטות המייצגת את הצבא".
סלע מבהירה כי לא מדובר באירועים שאותם היא חשה בבית המשפט מדי יום, אלא באירועים שאותם היא רואה לנגד עיניה מדי יום.