מאז נאום נשיא המדינה שהציב באומץ רב בעיות מהותיות בקרב ציבורים גדולים בחברה הישראלית ביחס לבית המשפט העליון ובאותו אומץ גם הציב תוכנית לגיבוש רפורמה בהידברות נראה שראשי האופוזיציה מתקשים להיכנס למשא ומתן למרות הצהרות ברורות מצד שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת חוקה רוטמן.
בנקודת הזמן הזו נדמה שלראשי האופוזיציה אין מנדט לפשרה כיוון שאת המחאה מובילים אנשים לעומתיים. כדי לאפשר לראשי האופוזיציה להתפשר יש לייצר שיח עם שופטי העליון בעבר ואף בהווה ויש לקרוא את הלעומתיים לסדר. רק כך תוויצר ההזדמנות לייצר הסכמות.
"זה טוב לראות 100 אלף אנשים, אבל זה לא מה שיוביל את המאבק האמיתי. המאבק האמיתי יפרוץ את הגדרות האלה וייכנס למלחמה אמיתית שלא מנהלים בנאומים, אלא בקרב פנים אל פנים, ראש בראש, יד ביד. זה מה שיהיה כאן", אמר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט במהלך ריאיון לערוץ דמוקרטtv השבוע והדגיש כי "אנחנו עומדים לפני מלחמה. ההפגנות הללו הן שלב ההקדמה לפני תחילת המחאה האמיתית, שבסופו של דבר תפרוץ בכוח איתנים שירמוס את כל הגדרות ששמים לו היום, ויגיע לעיקר. זה צריך להיות מובן".
בראיון לפגוש את העיתונות אמר הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ כי "השתמטות בדמוקרטיה זה דבר אחד, והשתמטות בדיקטטורה זה דבר אחר. אני חושב שחיילים וקצינים שיזהו שיש כאן דיקטטורה – הם לא באו להיות שכירי חרב של דיקטטור".
גם רב אלוף במיל' בוגי יעלון בחר בקו מאוד ברור במהלך ראיון לרשת ב' ואמר "ראש הממשלה שולט היום גם בכנסת, ואם הוא רוצה להשתלט על הגוף היחיד שנותר עצמאי בשלוש הרשויות, וזה הרשות השופטת, ולא סתם להשתלט – גם על ידי זה הוא ימנה שופטים, בממשלה של עבריינים... איפה היה דבר כזה? ברור שזאת דיקטטורה". יעלון הוסיף: "זה קרה בהונגריה, בפולין זה גם קרה בגרמניה בשנות ה-30. זה מה שקרה שם – קודם כל השתלטו על הרשות השופטת, ואז אין ריסון".
כאשר ראש ממשלה לשעבר, רמטכ"לים לשעבר מרשים לעצמם לעודד מלחמת אזרחים, שפיכות דמים, אלימות, סירוב פקודה ושבירת הכלים הם מסנדלים את האופוזיציה מהיכולת לנהל שיח. הרי כיצד יכול לשיטתו של יעלון לפיד לשוחח עם מי שלשיטתו מתנהל כמו שלטון הנאצים.
הקריאה של ההנהגה הלעומתית משמאל היא חוסר אחריות שמסכן את ישראל. הימין לעומת זאת פעם אחר פעם גם אם היו מי שקראו לנקוט בקו קשה בחר בסופו של יום בממלכתיות. בלבנון הראשונה למשל בחר אז אל"מ עמרם מצנע לפרוש מצה"ל כאקט של מחאה פוליטית, זאת תוך כדי לחימה. בהתנתקות לא ראינו קצינים בכירים ובקושי ראינו חיילים שבחרו בצעד קיצוני ומתריס שכזה.
בפינוי ימית הצליח בסופו של דבר האלוף חיים ארז לייצר שיח עם המתבצרים על האנדרטה, הרב מאיר כהנא הי"ד הורה אז לאנשיו שהתבצרו במקלט לצאת ולהימנע משפיכות דמים. הנסיגה החד צדדית שנעשתה ע"י אהוד ברק בחוסר הסכמה של צה"ל שביקש להשאיר מספר מוצבים וזכתה גם לביקורת במטכ"ל נעשתה מבלי שרמטכ"לים קראו למלחמת אחים, שפיכות דמים ומבלי שהיו קצינים שפרשו כאות מחאה.
הימין ואחרים בכל אחד מהצמתים הללו בחר ברוח הדברים של הרב חנן פורת ז"ל שאמר- חשובה ארץ ישראל אבל אינה יכולה להתקיים בלי עם ישראל. המצפן הזה שבו לא שוברים את הכלים למען אחדות העם גם בשעה קשה חייב להיות גם המצפן של מנהיגי האופוזיציה למרות ועל אף הקו הלוחמני עד המסוכן שמובילים חלק ממנהיגי המחאה.
כדי להתמודד עם האתגר הגדול שבו צעקו האלפים "לא להידברות" ו-"לא לפשרה" צריך הנשיא לפנות אל שופטי עליון בעבר, אולי אפילו אל הנשיאה חיות ולבקש מהם להיות שותפים בשיח, להראות ולהפגין אחריות וממלכתיות.
כשאלה יתייצבו לשיח תהיה הרוח הגבית גם לראשי האופוזיציה להתיישב לשולחן הדיונים, לנהל ויכוח מהותי ולהציג פשרות.
נדמה כי זהו הצעד האחד שחסר כדי לייצר שולחן עגול אצל הנשיא שיביא לפשרה, הרי יש לומר בכנות כי ברור לכולם שרפורמה נדרשת, שיש קהלים שמרגישים מודרים, שיש מי שדואג שהרפורמה נמצאת ביתר מסויים ועלולה לפגוע בהפרדת הרשויות. זו העת של השופטים להתייצב ולומר "שמענו את דברי הנשיא, באנו לעזור ולהעניק מנדט לפשרה ומנדט להנהגה לשנות".
עודד רביבי הוא ראש המועצה המקומית אפרת בגוש עציון