אחיי ואחיותיי - ערב טוב, כפי שאתם יודעים, אני לא חילוני, לא אשכנזי, לא שמאלני ולא פוליטיקאי. אינני חלק ממערכת המשפט ובדרך כלל אינני נוהג להתבטא בסוגיות פוליטיות.

למרות זאת, ואולי על אף זאת, פרסום הרפורמה המשפטית, על הסיכונים שבה, לאחדות העם ולציביונה הדמוקרטי של המדינה, הוביל אותי להחלטה להיענות הפעם לבקשה לשאת דברים. אני רוצה להודות למארגני העצרת ולקהל שהגיע, על ההזדמנות להשמיע קולות שקולים וממלכתיים, מתוך שורות הימין. הממשלה המכהנת כיום בישראל, היא כמובן לגיטימית.

חובה על כל ממשלה לגבש מדיניות ולפעול לקידומה, כולל הובלת שינויים מפליגים, בהתאם לצורך. אף אני חושב שיש מקום לשינויים ולשיפורים במערכת המשפט. אך נראה כי מטרתה של הרפורמה המשפטית המוצעת, איננה לשפר את מערכת המשפט, אלא לנטרל אותה. בהיעדר חוקה במדינת ישראל, בית המשפט העליון הוא המבצר היחידי, המגן על זכויותיהם של אזרחי המדינה, מפני החלטות פוגעניות של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. הרפורמה, היה ויתממשו כל מרכיביה, תהפוך את ישראל מ"מדינה דמוקרטית" למדינה שאינה כזו, ותפגע קשות באופייה של מדינתינו: כתוצאה מהרפורמה - הביקורת השיפוטית צפויה להיחלש באופן דרמטי, עד שתעלם לחלוטין.

הרפורמה המוצעת, תשנה את המבנה השלטוני בישראל, משום שלרשות המבצעת ולעומד בראשה – ראש הממשלה, יהיה כוח בלתי מוגבל. "האיזונים והבלמים" הנדרשים לקיומה של חברה דמוקרטית, יעלמו. כל אזרח במדינה צריך לחשוש ממצב זה, ללא קשר להשתייכותו הפוליטית. נביאי ישראל התריעו שוב שוב מפני שחיתות ופגיעה בחלש וקראו למשפט צדק. אני מאוכזב מכך שאין יותר רבנים ואנשי ציבור מהימין, המסתייגים בפומבי ממנהיגי ציבור, הפועלים באופן פגום מבחינה מוסרית, ערכית ובניגוד לחוק. בספר דברים נאמר: "אֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן, לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא". ספר החינוך מפרש את הציווי "לא תגורו", במילים "שורש מצווה זו, השכל מעיד עליו".

"עצמאות שיפוטית" מהווה "שכל ישר". היא הבסיס לחברה בריאה ודמוקרטית. זכיתי לכהן כראש השב"כ, ארגון ביטחוני, ממלכתי, שכל עיסוקו שמירה על חיי אדם ועל ביטחון המדינה. לאורך השנים, היו מקרים בהם בית המשפט ביקר והגביל את פעילותו של שירות הביטחון הכללי, הגם שמדובר היה בפעילות שמטרתה שמירה על ביטחון המדינה. אמנם, במקרים מסוימים, קשה היה לי לקבל את פסיקתו של בית המשפט העליון.

אך יחד עם זאת, הייתי מודע לכך שהכרעות השופטים התקבלו באופן מקצועי, תוך ניסיון לאזן בין צרכי המדינה לבין שמירה על החוק הישראלי והבינלאומי. בית המשפט הוא "חומת המגן" המשפטית למדיניותה של ישראל, ושומר על עובדי מערכת הביטחון ועל קציני צה"ל מתביעות בבית המשפט הפלילי בהאג. כך גם ביחס ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים. היועצים המשפטיים משמשים מעין "חגורת בטיחות" לנוסעים ברכב, כלומר למשרדי הממשלה ולמוסדות המדינה. אכן, לפעמים חגורת הבטיחות אינה נוחה. היא מגבילה את התנועה, לפעמים היא לוחצת, אבל ברגע האמת, חגורת הבטיחות היא זו שתציל את הנוסעים.

תפקידם של יועצים משפטיים מקצועיים, הוא לוודא שפעילותו של כל ארגון, מתנהלת על פי כללי מנהל תקין ותוך שמירה על החוק. חוסר הנוחות לשרים, כמו לכל ראש מערכת, אינו מצדיק ויתור על ההגנה. חופש דיבור ומחאה הם לגיטימיים בחברת דמוקרטית, כשהם נעשים במסגרת החוק.

אל לנו לשכוח את דברי חז"ל: "חכמים היזהרו בדבריכם". אין מקום להתבטאויות לא אחראיות, העלולות להתפרש כמתן לגיטימציה להפעלת אלימות, מכל סוג שהוא, כלפי צד כלשהו. לצערי, אנחנו עדים לאחרונה אף להתבטאויות של נבחרי ציבור, המאיימים על היועצים המשפטיים לממשלה, על נשיאי בית המשפט העליון ועל נושאי תפקידים בכירים אחרים. אמירות אלו, מטילות מורא על בכירים בשירות הציבורי ויוצרות אווירה עכורה, שאיננה מאפשרת הבעת עמדה מקצועית עצמאית. השיח הציבורי הדרדר.

כל ביקורת או הבעת עמדה, מתייגת אוטומטית את הדובר כבעל זהות מסוימת – פוליטית, מגזרית או עדתית. התגובה לביקורת, היא לגופו של אדם, ולא לגופו של עניין. יש מקום למחלוקות ולחוסר הסכמות, אך אין מקום לתרבות של "דמגוגיית התיוגים". אחדים מחברי תומכים בשינויים במערכת המשפט. אחרים מתנגדים לרפורמה במתכונתה הנוכחית. בין המתנגדים, חברים שנלחמו לצידי, שנפצעו וכאלו שבני משפחותיהם נפלו בקרב. חלקם מזוהים פוליטית עם מחנה השמאל. אחיי, ישראלים ציוניים אלו, הקריבו רבות למען המדינה, והם ממשיכים לתרום לה גם כעת. עלינו לגנות את הדה-לגיטימציה השיטתית, המתבצעת כנגד אזרחים נאמנים אלו, אך ורק בגלל תפיסת עולמם. הפילוג שנוצר בעם בעקבות השיח על הרפורמה מדיר שינה מעיניי. העברת הרפורמה במתכונתה הנוכחית, בכוחניות וללא דיאלוג עם כל חלקי העם, תוביל חלילה לאסון.

בתקופה האחרונה, אנו עדים שוב להתפתחותו של גל טרור רצחני, המבוצע על ידי פלסטינים. אני סמוך ובטוח שכוחות הביטחון ידעו להתמודד עם האתגר. עם זאת, לא מן הנמנע, שתתפתח הסלמה ביטחונית. לכידות חברתית וחוסן לאומי, הכרחיים להתמודדות של העם, עם האיום. אנו חייבים לעצור את השסע לפני שהוא ייהפך לקרע של ממש, קרע שאין לדעת, כיצד ניתן יהיה לאחותו.

לכן, אני מצטרף לקריאה לעצור את הליך החקיקה הנמהר, ולצעוד בנתיב ההידברות ברוח מתווה הנשיא. ראש הממשלה נושא באחריות לכל פעילות הממשלה, ואנו מצפים ממנו לבחור במעשה מנהיגותי.

להעדיף את טובת העם על פני שיקולים פוליטיים ואישיים, כדי למנוע את ריסוק בית המשפט ואת התפוררותה של החברה בישראל. כל שינוי משמעותי צריך להתבצע בזהירות, בהדרגתיות, בשיקול דעת ומתוך הסכמה רחבה. נראה לי שהבקשה, של כל מי שיצא בלילה ירושלמי קר זה מהבית, היא: "אל תעבירו את הרפורמה בחטף. בחרו בהידברות אחראית הגיעו להסכמות רחבות ומנעו את הקרע בעם".