1. המערכה למען שינוי אמיתי ומשמעותי במערכת המשפט צריכה להיות הדבר המרכזי והחיוני ביותר בסדר היום של ממשלת הימין.
בלעדיה כל יוזמה בתחום הבטחון והמשילות, הכלכלה והפיתוח, התכנון והזהות היהודית תמשיך להיות מנוטרלת ומעוקרת, ושאלת "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל" תלווה אותנו עוד כמה עשורים.
2. בשבועות האחרונים הפכו כל אזרחי ישראל למשפטנים מדופלמים. מאות מאמרים, ניירות עמדה, פלפולים וחילוקים מובנים יותר או פחות, מציפים אותנו מדי יום. כלל האצבע צריך להיות פשוט מאוד: מאמרים ורעיונות של משפטנים שזעקו במשך השנים על חטיפת הדמוקרטיה הישראל בידי אהרן ברק וממשיכיו, ראויים לקריאה, ורעיונות והסתייגויות שונות המועלים בידי קבוצה זו בהחלט צריכים להיות נדונים בכובד ראש. לעומתם אין מה לבזבז זמן על הטענות והמענות של אלו שהסבירו לנו כל השנים שכל ציוץ בכיוון בית המשפט זהה לעליית הנאצים וכרגע נזכרו לטעון כי "ברור שצריך שינוי אבל... "
3. בניגוד לכל המומחים והמומחים מטעם עצמם אין לי דעה ברורה בנושא מה עדיף, ומה ימנע מהשמאל עם חזרתו לשלטון (מהימין אין חשש. מעולם הוא לא ניסה ולא ינסה להפעיל אמצעים טוטליטריים) לנצל את הרפורמה לדיקטטורה ולעריצות. בנושא זה ולאור הסעיף הקודם סומך על לוין, רוטמן, אביעד בקשי ושאר חבורת שוחרי הדמוקרטיה האמיתיים יותר מאשר החברים באסכולת "המדינה זה אני".
4. ואגב נאצים, שום בית משפט עליון, חוקה ו"שומרי סף" לא עצרו את הנאצים (בדרך כלל הם הפכו בעצמם לנאצים נלהבים), מלבד הדמגוגיה והחוצפה הכרוכה בהשוואות האין סופיות בין שינוי הרכב ועדה לבחירת שופטים לבין הרייך השלישי, ההשוואה הזו פשוט לא נכונה.
5. הימין כשל בהסברה. בעוד השמאל במערכת מאורגנת ומתוחכמת ומממומנת (מהיכן?) הצליח לנטוע בלב מאות אלפים את האימה האמיתית בדבר עונש סקילה למחללי שבת ו"ספורה של שפחה" העומדים בפתח, הימין המשיך לדבר על מהות הדמוקרטיה ו"נצחנו בבחירות" במקום להזכיר את נתיב האבות ומשפחת חטואל, הרס דרום תל אביב וכפיית מופעים מעורבים. עוד לא מאוחר לתקן. סרטונים קצרים וחדים בנושא יהיו יעילים יותר מתחינות להצביע בעד משאלי דעת קהל מוכתבים מראש בערוצי התקשורת המרכזיים.
6. שמונים אחוז מהתקשורת הישראלית לא באמת ראויים לשם תקשורת. המשק הוא חופשי וזכותו של כל מזוכיסט לקרוא הארץ או לצפות במהדורות 24/7 המארגנות/יוזמות/ מדבררות/ מתעלפות מאושר לנוכח המחאה. מדוע המדינה צריכה לממן תופעה שכזו ב"כאן" או בגל"צ זוהי שאלה מעניינת. על הנעשה באקדמיה "החופשית והפלורליסטית" בכלל עדיף לא לדבר.
7. גם בעשור השלישי של המאה ה-21 אין תחליף ליציאה מהבית עם דגל והפגנה בכיכר. רבבות (או מליוני על פי התקשורת) מפגיני השמאל ראויים לשבח על ההתמדה והאמונה. הימין לא יכול יותר להמשיך ולתרץ לעצמו עשרים שנה אחרי ההתנתקות ש"הפגנות לא עוזרות". הם עוזרות. הבעיה האקוטית הקשורה בתקשורת שתיקח כל הפגנת ימין ותעביר ממנה שני אפסים להפגנת שמאל מקבילה, יחד עם הקושי להפגין בעד ולא נגד מונעת כרגע התארגנויות להבעת תמיכה ברפורמה. ייתכן שכבר אין ברירה.
8. לטנגו ומלחמת אחים צריך שניים. העובדה שלראשונה בעימות ימין-שמאל, תשעים ותשעה אחוז מהאלימות (בנתיים המילולית בלבד, אבל בהחלט היא כבר על סף הפיזית) ננקטים מצד אחד היא תעודת כבוד לימין הישראלי ולוואי שכמה חכמים בעיני עצמם לא יקלקלו. ביום הזכרון הקרוב לרצח רבין תעמודנה לרשות מורי ישראל המבקשים לחנך ובצדק לסובלנות ולכבוד הדדי, כמויות אמירות של הסתה וגידוף השמות ב"כיס הקטן" את הימים הקשים ביותר שלפני רצח רבין. אחינו בשמאל. אנא השתמשו בכל חומרי הלמידה החשובים שיצרתם במשך השנים המסבירים את גבולות השיח, אולי שווה פעם לבחון אותם לא רק על צד אחד.
9. סיפור הטנק מתל סאקי והנגמש מקיבוץ גשר, הם הממחישים הטובים ביותר של תפיסת "המדינה זה אנחנו ורק אנחנו". כואב הלב על דור לוחמים ובונים שחש ככה בערוב ימיו, אבל זה לא היה נכון ב1973 ובוודאי לא נכון היום. ולוואי שהסברה נכונה ויד אחים יצליחו לעמעם בקרב קבוצה זו את נזקי ההסתה שזרעו פוליטיקאים ופרסומאים חסרי מצפון.
10. הימים הם ימי משחק פוקר או שחמט מותחים. הישגים רבים כבר הושגו (כמעט הכל מודים ולו מהשפה ולחוץ "שצריך שינוי") אבל בשלב זה של המשחק הראשון שימצמץ יפסיד. את שלבי ההדברות, "הוצאת העיזים" והשאלה מה לעשות אם חלילה בגץ יחליט לשבור את כללי המשחק ולא למלא אחרי החלטות הכנסת נשאיר למדינאים ונתפלל שה' ינחה אותם בעצה טובה. קריאות ותחינות אין ספור להדברות (כאילו מישהו מימין מסרב) רק מזמינות את המשך הלחץ והסחטנות. יריב ולוין-לא למצמץ!
11. ועוד מילה לכבוד הנשיא. סבך הרב הרצוג זצ"ל עודד את יושבי הארץ בשעה שהשריונים הגרמנים של רומל עמדו בשעריה והכריז "בית שלישי לא יחרב". אביך ע"ה חזר על הבטחה זו באוזני מאזיניו כפרשן קול ישראל בימי האימה של ערב מלחמת ששת הימים. בהנחה שגם בעיניך התוכניות של לוין ורוטמן לא גרועות יותר מאשר רומל ונאצר, מצופה ממך להכריז באוזני מבריחי הכספים, מדרבני ההתערבות הזרה ומתכנני הירידה ההמונית, כי גם אם חלילה יהיה עוד שופט ימני או שניים בבית המשפט, הרי "בית שלישי לא יחרב". אתה הרי יודע כבוד הנשיא-המורשת מחייבת.
הכותב הוא מרכז המחלקה להיסטוריה במכללת אורות ישראל רחובות וישיבת דרכי נעם