הרב רפי פוירשטיין, נשיא מכון פוירשטיין ומיוזמי פורום 'היכל שלמה', מתארח באולפן ערוץ 7 לספר על הכינו מרכז לאנשי ציבור ומנהיגים לקראת הקמת פלטפורמה ציבורית שתפרוץ אל מעבר למגזר הדתי לקריאה משותפת וחדשה בעקרונות היסוד של מדינת ישראל.
הפניה שם הפורום, אומר הרב פוירשטיין היא לארבע השבטים, הציבור הדתי לאומי, הציבור החילוני, הפריפריות והחרדים, "כדי לייצר בסיס ערכי משותף, להזכיר לכולנו שמערכת הערכים המשותפת שלנו חזקה מכל המחלוקות".
באשר לשבט הערבי סבור הרב פוירשטיין כי גם אתו יהיה מקום לדבר בעתיד, אך זאת לאחר השיח הפנימי בתוך השבטים היהודיים.
האם יש עם מי לדבר? "יש עם מי לריב", משיב הרב פוירשטיין ומסביר כי "יש מריבה בתוך המשפחה ואנחנו רוצים שהיא תישאר בתוך המשפחה. יש במשפחות מריבות ואי הבנות, אבל השאלה היא אם מגיעים להליכה לרבנות... זה החשש שלנו שנובע מהדיבורים על ירידה מהארץ, הוצאת כספים מהארץ, פירוק אנדרטאות שהן ביטוי למה שמאחד אותנו. הטנק הסורי שפורק מייצג גם את בן דודי שנפל בתעלה. מה זה לפרק אנדרטה שאמורה לסמל את האחדות שמעבר למחלוקות? אנחנו דואגים מהפגיעה בתשתיות הכי משותפות. זה מסוכן. ויכוח ומריבה יהיו, אבל בין חברים".
על השיח התקשורתי שמקדם את אג'נדת המחאה והמאבק, אומר הרב פוירשטיין כי אינו יכול להצביע על דרך פעולה ממוקדת מול התופעה, אך להבנתו מאסה קריטית משמעותית שתשדר אמירה של בעד הביחד ולא בעד או נגד הרפורמה, האווירה הציבורית כולה תהיה אחרת והמציאות תחזור להיות משפחתית.
"יש כאן קווי שסע ואם ניצור מאסה של מובילי ציבור שינהלו ויכוח מתוך משפחתיות, זה מה שאנחנו רוצים", אומר הרב הסבור כי עד כה נקודות השסע היו עדינים יותר מאז ראשית ימי המדינה, אך "במשך 75 שנה היה לנו חוזה של מאבק למען המדינה, למרות שהכסף לא נמצא באופן שווה בין פריפריה למרכז, החינוך לא נמצא באופן שווה ומערכת בריאות לא שוויונית וכעת קווי השסע יקבלו עוצמות מכל הכיוונים".
בדבריו הרב פוירשטיין אינו מקבל את ההנחה שמאחורי הטענה הנשמעת בימין ולפיה שוב ושוב הימין הוא זה שמגלה אחריות ונכון לפשרות למען הצד שמנגד. "זה מזכיר לי טענה ש'אני שטפתי כלים תעשי את ספונג'ה'. מה זה השיח הזה של מי התחיל ומי היה קודם... אולי נלך גם לסזון ולאלטלנה... מה זה מעניין? כשבית מתפרק ההתחשבנות הזו היא רעל. יש כאן ציבור גדול שרוצה לחיות יחד, לעשות מילואים יחד, והעם הזה צריך לקבל ביטוי. כולם צודקים וכולם צריכים לקבל ביטוי".
לטעמו של הרב פוירשטיין מדובר בהזדמנות לחברה הישראלית כולה. את המשבר יש לנצל כדי לחדש את הקשר ולהגדיר אותו מחדש, "החרדים הם חרדים אחרים, החילוניים הם חילוניים אחרים, הפריפריה השתנתה וצריך להגדיר את הקשר מחדש. המשבר הזה יכול להוציא אותנו הרבה יותר חזקים, אם נעבוד איתו נכון".
הרב פוירשטיין סבור כי אמנת גביזון מידן היא ניסיון חשוב לדבר ולהידבר, אם כי לא בטוח שכל הפתרונות שניתנים שם הם אכן ישימים. "האמנה הזו נכתבה לפני הרבה שנים והיא הוכיחה שמנהיג רבני חשוב מהימין ומנהיגת שמאל חשובה יכולים לשבת ולהגיע לאמנות. חשיבותה של אמנה היא לאו דווקא בתכנים שלה אלא בעצם קיומה, ולשיח הזה של ההידברות והמחשבה המשותפת יש רלוונטיות ובשורה לעם כיום".
להערכת הרב פוירשטיין לו יקבל הרוב הימני והשמאלי שרוצה בשיח אחר ביטוי, הדברים ישתנו בפועל. את הכוח והאופטימיות, אומר הרב פוירשטיין, הוא שואב מהתלמוד שבו אין עמוד אחד ללא מחלוקות ודרכו היא ביטוי לעצמת המחלוקות לאורך הדורות של עם ישראל. עם כל זאת "בכל השנים היה בעם ישראל משהו עמוק שמחבר אותנו, ומי שצריך לתזכורת יזכור שכולנו ניצולי שואה. המדינה הזו קמה על שישה מיליון יהודים שנרצחו לא חשוב מי הם היו. זו חוויה מכוננת שכולנו נושאים אותה כצלקת וזה מגדיר את הביחד שלנו. אבל זה לא מספיק. צריך גם את ברית היעוד. הגורל שלנו משותף, שונאים אותנו ויש כאן ויכוח על עצם קיומנו, אבל לא די בכך. צריך גם ייעוד וזה המשותף הבא, זה החזון שאליו צריך לחתור ביחד".
ובאשר לזירה בה הוא פחות עוסק בדרך כלל, הזירה הפוליטית, אומר הרב פוירשטיין כי בהחלט היה רוצה לראות ממשלת אחדות רחבה יותר. "ברגע שלא כל חלקי החברה מיוצגים בשלטון יש בעיה. זה סוג של סיר לחץ. אם הבעיה היא באמת בסכנה, תניחו את ויכוח העבר של כן ביב לא ביבי ותיצרו משהו מאוזן ורחב".