גלי בהרב מיארה
גלי בהרב מיארהצילום: Avshalom Sassoni/Flash90

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מגיבה אחר הצהריים (ראשון) למתקפה נגדה מצד ח"כ שמחה רוטמן במהלך דיוני ועדת החוקה על רפורמת המשפט.

בהרב מיארה אמרה כי "עובדי ייעוץ וחקיקה הם משרתי ציבור מסורים המבצעים את תפקידם במקצועיות ובענייניות, בין היתר, בדיונים המתקיימים בממשלה ובכנסת''.

היועמ"שית אמרה עוד כי ''הייעוץ המשפטי לממשלה ימשיך למלא את תפקידו, חרף ניסיונות ההשתקה והטחת ההאשמות חסרות הבסיס, כפי שהתרחשו גם הבוקר בוועדה''.

ח"כ רוטמן עולה להתקפה מול המשנה ליועמ"שיתערוץ כנסת

כאמור, יו"ר ועדת החוקה ח"כ רוטמן תקף הבוקר את המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי, במהלך דיון על הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. סומפולינסקי סקרה את היחס שבין הרשויות בדמוקרטיות אחרות בעולם, וציינה כי באף אחת מהן אין לרשות המחוקקת סמכות בלתי-מוגבלת כפי שמציעה הממשלה.

"יועמ"שית לממשלה שמעכבת תזכיר חקיקה בטענה שעליה לעשות סקירה בינלאומית שלא מצאה חן בעיניה ושולחת אותך להטעות את הציבור, מציגה היטב את הבעייתיות של הכנסת", אמר רוטמן. "בכל מדינה עם משטר פרלמנטרי כשנציג הממשלה היה מגיע ללא הסכמה של הממשלה ומציג עמדה מוטה לחלוטין וכששואלים אותו שאלה של כן ולא על סקירה שהציג, פותח בנאום של חמש דקות, ולא עונה עליה, אומר שאת עושה עבודה טובה בייצוג היועמ"שית לממשלה אבל העובדה שהיועמ"שית לממשלה בהרב מיארה מציגה עמדה מוטה שכזו מהווה מניפולציה על עמדת הקהל".

סומפולינסקי הסבירה, "חוק יסוד החקיקה אמור להסדיר את תפקידי הרשות המכוננת והמחוקקת ואת מערכת היחסים בין הרשויות השונות. אנחנו לא אמורים לגזור את כל הדבר הזה מביקורת שיפוטית. כשהכנסת מבקשת להסדיר את מערכת היחסים בינה לבין בימ"ש זה צריך להיעשות בהסדרת הבסיס. את כל זה צריך לקשור לחלק שאושר על ידי הוועדה בשבוע שעבר- הקביעה שבית המשפט לא יוכל לעשות ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. מרכיב זה, למיטב הבנתי, מקרב אותנו למדינות שבהן יש חוקה".

"גם כשמסתכלים על ההסדר נקודתית ולא בכללותו אנחנו חלוקים על תפיסת המוצא שאין צורך בביקורת שיפוטית. גם במבט השוואתי וגם בהסתכלות רק על ישראל זה מרכיב חיוני בבלמים ובאיזונים. הצעת החוק לא מציעה איזונים במקום אחר אלא רק מסירה בלמים מהכנסת. כאשר לממשלה יש אחיזה כה חזקה בכנסת, זה מאפשר לה באמצעות הכנסת לקדם חקיקה בצורה יחסית פשוטה, לא לעשות כל מה שרוצה, אך כשיש בין הממשלה לכנסת מערכת יחסי גומלין כזו".

עוד אמרה סומפולינסקי כי "נקודת המוצא צריכה להיות שהביקורת השיפוטית מצומצמת כשהכנסת מחוקקת חוקים וברור שנדרש איפוק וריסון של בית המשפט, הביקורת השיפוטית ביחס לכנסת אפילו לא מתקרבת לביקורת השיפוטית על מעשה מינהלי. ועדיין, בתוך העולם הזה של ביקורת שיפוטית חוקתית יש מודלים ואיזונים אך עלינו להניח שקיומה הוא תנאי בסיסי במדינה דמוקרטית בכלל. זה מרכיב חיוני למערכת הבלמים והאיזונים".

רוטמן ענה לה: "העובדה שנציגת היועמ"שית מציגה עמדה שאינה עמדת הממשלה היא אנומליה. כל פעם שנציגי כל גוף שהוא יעשו צ'רי פיקינג ויגידו שללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית שפסילת חוקים בצידה ,אין איזונים ובלמים ואין דמוקרטיה אעמת אותם עם המציאות בה בכמה מדינות שבראש טבלת המדינות הדמוקרטיות ואין בהן ביקורת שיפוטית המבטלת חוקים אפקטיבית ומי שטוען אחרת טועה".