השר בצלאל סמוטריץ' אומר שמערכת הביטחון שבויה עדיין בתפיסת אוסלו. יכול להיות שגם המערכת הפוליטית במצב הזה וחבר הכנסת לשעבר משה פייגלין סבור כי הבסיס ההכרחי לשינוי בישראל הוא ביטול הסכמי אוסלו באופן רשמי. שוחחנו אתו על נחיצות המהלך ועל הצעדים שאמורים להתלוות אליו לתפיסתו.
"כל עוד לא ירדנו מהסכמי אוסלו שום בעיה מהותית לא יכולה להיפתר באופן אסטרטגי", קובע פייגלין. "אנחנו בגל טרור, אין לנו מחסור בנשק, בחיילים או בתקציבים. יש לנו מחסור בנשק החשוב מכל והוא הצדק, ואת הצדק שלנו איבדנו באוסלו".
בתהליך אוסלו, אומר פייגלין, "קיבלנו את קיומו של עם פלשתיני כביכול, מה שגולדה ומפלגת העבודה לא הסכימו לקבל. ברגע שאמרנו שיש כאן עם ילידי שהוא לא העם היהודי הפכנו את עצמנו לאורחים לא קרואים בארצנו. כך קם לנו דור של מפקדים שלא יודעים להבדיל בין מחבל יהודי למחבל ערבי ודורכים נשק על הילדים שלנו כאילו הם באו"ם, כך קורה שעמירם בן אוליאל נחשב למחבל ויושב כלא למאסרי עולם וכך קורה שמותר לענות את הילדים שלנו כי הם נחשבים למחבלים. כל זה נובע מתודעת אוסלו ששמה אותנו ככוח נורבגי. במציאות כזו הילד שאתה מכנה כפלשתיני ינצח את כל המטוסים והטנקים שלך".
מוסיף פייגלין ומבהיר כי הצעד המשמעותי הנדרש אינו בא כחלופה לצעדים ביטחוניים הכרחיים ומיידיים. "כאשר אנחנו מתמודדים עם גל טרור צריך לבצע את כל הפלסטרים הנדרשים בדמותן של בטונדות ובדמות הצורך בהצבת חיילים, אבל כל זה לא יעזור אם לא נבין שאנחנו חייבים לבטל את אוסלו. זו צריכה להיות הדרישה המהותית. אי אפשר לס\שים פלסטר על סרטן והסרטן הוא אוסלו".
"כשהקמתי את 'זו ארצנו' ונלחמנו נגד אוסלו זה היה כי הבנו שנפל דבר מהותי. כשנתניהו עלה לשלטון ב-96' על גלי המאבק שלנו ובסופו של דבר לחץ יד לערפאת החושך נפל גם על הימין, ולכן ממשלת ימין לא יכולה להתמודד טוב יותר עם הטרור מאשר ממשלת שמאל", קובע פייגלין.
לשאלתנו אם נדרש מהלך חינוכי תודעתי עמוק ולא רק הצהרה והחלטה מעשית של ממשלת שיראל, משיב פייגלין בחיוב רב ומבהיר כי חינוך מחדש של העם כולו נדרש והכרחי "אחרי שלושים שנות שטיפת מוח מוחלטת של כל הפקידות הציבורית ושל הציבור הישראלי, אחרי ששיבטו את הקצונה הבכירה כך שרק מי שהפנים את התפיסה האוסלואידית קודם למעלה עד לפורום מטכ"ל, וכך כולם בפורומים הביטחוניים השונים מזמרים את הזמירות האוסלואידיות הללו".
בפעילותו ההסברתית והציבורית שלו עצמו רואה פייגלין חלק מהמאמץ לחינוך העם כולו לתפיסה האחרת. "לציבור היה קשה עם הבשורה הזו אבל ברוך ה' הצלחנו להיפטר ממשלת השמאל, שחשוב היה להפיל אותה, וברך ה' הממשלה הנוכחית מנסה לשפר טקטית ככל שהיא יכולה, ומעל הכול, בנושא אסטרטגי אחד יש הסכמה בזכות תיקי נתניהו, וזו הרפורמה המשפטית. אני לא מזלזל בשום פעולה והישג של הממשלה הזו, אבל גם אם הרפורמה תעבור, מה נעשה עם הכוח הזה שיחזור אלינו מבג"ץ? מה יעשה הרוב היהודי ביום שאחרי העברת הרפורמה, כשלא תהיה אפשרות להאשים את בג"ץ?", הוא שואל ומוסיף: "אם היה שכל לשמאל הם היו מקפלים את ההפגנות ואומרים לימין תתקדמו ונראה שאין לכם טיפת חזון".
לטעמו של פייגלין כל עוד לא תישא המנהיגות היהודית בישראל את הקריאה למקדש, להר הבית ולמדינה יהודית דבר לא ישתנה. "כל עוד לא נהיה מסוגלים לדבר על כך, נחלום ונממש רק את חלומות השמאל".
באשר להתמודדות המעשית לאחר ביטול הסכמי אוסלו מזכיר פייגלין כי תפיסתו נכתבה בהרחבה רבה בספר שכתב ועסק בחזונו, מצע מפלגת 'זהות', בתחומים שונים. לתפיסתו הטיעון הדמוגראפי מנוצל על ידי השמאל והימין על מנת שלא תהיה חובה להתמודד עם הבעיה המהותית. "היחידים שרצו את ירושלים היו השרים יגאל אלון ומנחם בגין אחרי 67' כי בשורת ירושלים גדולה על הציונות. כדי שלא להתמודד מדברים על הדמוגרפיה. הערבים הרי רוצים לעזוב, האם אתה מסייע להם בכך?".
"הכול מתחיל בהחלטה אסטרטגית לשינוי מהלך ציוני. ללא זה לא תוכל לנצח את הטרור, את הטילים מעזה ואת טבעת החנק האיראנית שאלופים בצה"ל אומרים שמתחילה לנצח אותנו והכול מתחיל באבדן הצדק שלנו באוסלו.
ובמענה פרטני לשאלת ההתמודדות עם מציאות חדשה בה הרש"פ אינה קיימת ואוסלו מבוטל, מזכיר פייגלין כי צה"ל כבר היה במוקדי הערים הערביות ביהודה ושומרון במסגרת 'חומת מגן', אך לאחר מכן הערים נמסרו לרש"פ בשנית על אף מחיר הדמים שישראל שילמה. במבצע זה כבר פורקו כלי הנשק שהיו בידי המחבלים.
לזאת מוסיף פייגלין ומזכיר כי "לפני אוסלו המצב היה גן עדן לעומת היום. ישראל הפכה לשבויה של עזה והחיזבאללה בגלל אוסלו. כל גן ילדים וכל תחנת רכבת נראים כמו מבצר. בוודאי שנצטרך 'חומת מגן' אבל הכול מתחיל בתודעה וההבנה ש"אנחנו לא חוזרים למשטר צבאי ומנהל אזרחי, צריך להחליט להמשיך תהליך של עידוד הגירה מצד אחד והחלת ריבונות מצד שני, תכנית סדורה ופשוטה. העניין הוא שאתה לא רוצה את ארץ ישראל. הציבור האמוני צריך להפסיק לרדוף אחרי זנבו ולהבין איפה שורש הבעיה".
פייגלין מזכיר את החזון שידע השמאל הקיצוני להציב עוד בתקופת אורי אבנרי, כאשר איש לא דיבר על שתי מדינות ועל שיח עם אש"ף, אך העקשנות השתלמה. "המחנה הלאומי חייב להפסיק לפחד חלום את החלום שלו".
"אני מרגיש שהקב"ה אומר לנו שאם רציתם, קחו. התחננתם, קיבלתם. קיבלתם ממשלת ימין על מלא שהשמאל לא יסכים להיכנס אליה גם אם תתחננו ועכשיו בוא נראה אתכם עושים את הדברים הפשוטים, אבל מה שאנחנו רואים הוא שאין הבדל בין ההתמודדות של הימין עם הטרור לעומת ההתמודדות של השמאל. כולנו מתנהלים וחושבים על פי תבניות אוסלו. ללא מנהיגות יהודית זה לא ישתנה".
"אם אין לנו אלטרנטיבה לומר את האמת שלנו ולחפש כל סדק פוליטי כדי להתקדם לקראתה, ההזדמנות תיקרא בדרכך ותפספס אותה. היה לנו נשיא אמריקאי שמבחינתו אפשר היה להקים את בית המקדש, אבל אחרי שנה הוא הבין שבצד הישראלי לא רוצים את החלום שלו. העברת השגרירות נאכפה עלינו על ידי האוונגליסטים. בסוף הגויים הם אלה שאוכפים עלינו את החלום שלנו".