לכל אחד מאיתנו יש סיפורים של הלב, בין אם זה סיפור בו שברו לנו את הלב, סיפור בו אנחנו שברנו את הלב לאחרים או סיפורים על מה שבין לבין.
גם לנועם צוריאלי היה סיפור שכזה, ובסיגנל השביעי שלו, וגם הכי אישי עד עכשיו, הוא מספר על הקשר שרצה להישאר לא רציני, אבל ללב היו תוכניות אחרות.
נועם לא חוסך ביקורת על הקשר, על הציפיה שאפשר להיות בכזה קשר בלי לפתח רגשות, על עצמו וגם (אזהרת ספוילר) על הקשר שכן היה הסיפור שלו. אבל הסיפור הוא לא על נועם. לכולנו יש סיפורים כאלה. מרכז הסיפור הוא למעשה "הסיפור" עצמו.
"סיפורי אהבה/אכזבה יש כבר בתנ"ך", אומר צוריאלי. "כולנו "יעקב", לכולנו יש "רחל", אבל לכולנו יש גם "לאה". התחלתי לכתוב את השיר הזה כועס מאוד. הרגשתי שאותה בחורה האשימה אותי במה שקבענו מלכתחילה שלא יקרה – שנפגע בלב אחד של השניה".
"הזמן עבר, וכשאני הייתי ה"לאה" בקשר אחר, הצלחתי סוף סוף להבין אותה. מאז אני כבר לא כועס, אבל האמת נשארה כואבת. לפעמים – הסיפור הוא לא עלינו".
הקליפ בבימויו של בועז טרנר צולם בתל אביב המלאה בסיפורי כישלונות אהבה מפוארים לא מראה פנים, אלא רק דמויות שמעבירות ביניהן את "הסיפור" - שמשותף לכולם. הקליפ גם צולם במוזיאון היידיש.