דו"ח האפליה באקדמיה, אותו הגישה מוקדם יותר הבוקר ההסתדרות הלאומית, מציג בפני מקבלי ההחלטות את המציאות העגומה והיחס המקפח ממנו סובלים הסטודנטים והעובדים באוניברסיטת אריאל.
את דו"ח האפליה הפיק עבור הארגון פרופסור אסף מידני, בסיוע כלכלנים ומקורות מידע גלויים וחסויים.
הדו"ח מבקש לתקן את האפליה המתמשכת בתנאי ההעסקה של עובדי הסגל המנהלי באוניברסיטת אריאל אשר גוררות פגיעה בתפקודיות המוסד, במכסות סטודנטים, בתנאי השכר, בקריסת מצבת כח-האדם ובנטישת עובדים.
בדצמבר 2012 הפך המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון לאוניברסיטה ורק ביוני 2022 צורפה אוניברסיטת אריאל לור"ה. ההתנגדות לא נותרה רק בדלת אמותיהם של ראשי האוניברסיטאות, אלא באה לידי ביטוי גם באפליה ממסדית ותקציבית כלפי האוניברסיטה.
על רקע האפליה המתמשכת בתנאי השכר, ניהלו העובדים סכסוכי עבודה. האחרון שבהם התרחש ביולי 2022, כאשר במסגרתו הסכימה ההנהלה לפתוח במו"מ לשיפור תנאי העבודה באוניברסיטה, אך עדיין הפער הדרמטי אל מול שאר האוניברסיטאות בארץ נותר בעינו.
על פי הדו"ח ממוצע השכר בקרב הסגל המנהלי בכלל האוניברסיטאות האחרות עומד על 15,550 ₪, כאשר בקרב עובדי הסגל המנהלי באוניברסיטת אריאל השכר הממוצע ברוטו בדצמבר 2020 עמד על 10,000 ₪, ובקרב עובדי הסגל המנהלי המאוגדים בהסכם הקיבוצי השכר הממוצע עומד על פחות מ-10,000 ש"ח. גם בשאר הפרמטרים עובדי הסגל המנהלי באונ' אריאל מופלים לרעה ביחס לעובדי האוניברסיטאות האחרות ב: דירוג השכר, עדכון שכר, תוספת ותק, שעות נוספות, אחזקת רכב, פנסיה, קרנות השתלמות, גמול השתלמות, ביגוד, מעונות, חופשה וסדרי עבודה.
גם ביחס כמות משרות לכל 1,000 סטודנטים הנתונים רחוקים מלהיות שווים. באונ' אריאל הוא עומד 37.9 עובדים בעוד ממוצע כלל האוניברסיטאות האחרות עומד על 58.4 עובדים, מה שיוצר שחיקה ועומס בקרב העובדים.
חמדה חדי, יו"ר ועד עובדי אוניברסיטת אריאל אמרה כי: "הגיעו מים עד נפש לא יעלה על הדעת שעובדי האונברסיטה יופלו לרעה שוב ושוב. אריאל הפכה להיות אוניברסיטה לפני למעלה מעשור אך תנאי העובדים נשארו כשהיו. אנו מקווים כי דו"ח האפליה והנתונים הקשים העולים מתוכו יגרמו לראשי המדינה להתעורר. די לאפליה".