מורדות הר הצופים הם גן לאומי בהליכי אישורים. ההכרזה על המקום כגן לאומי תאפשר שמירה ופיתוח של אזור ייחודי זה. בשנים האחרונות מנסה רשות הטבע והגנים יחד עם עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים לשמר את המסדרון הפתוח היחיד שנותר בין ירושלים למדבר. שטח הגן המיועד הוא 734 דונם. ולמה הנתונים הללו חשובים כל כך? מה זה משנה עוד גן לאומי, פחות גן לאומי?
אני עוסק בסוגיית המשילות בשטחי ירושלים וסביבותיה מתוקף תפקידי כחבר מועצת העיר וגם כדוקטורנט להיסטוריה ולארכיאולוגיה, ובשבוע זה אני מרגיש שהכול מתחבר.
וכך נכתב במשנה: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאיים... ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוואות המים" (משנה, שקלים א, א).
בחודש אדר מתקנים את הדרכים לקראת עלייתם של עולי הרגל למקדש. הדרך העתיקה והחשובה עוברת בתוך השטח הממתין להכרזה על היותו 'הגן הלאומי מורדות הר הצופים'. הדרך היא קטע מהמעלה המסורתי אל ירושלים ממזרח.
בדרך זו עלו עולי הרגל מבקעת הירדן ומאזור ים המלח דרך יריחו אל ירושלים. אליהם הצטרפו עולי הרגל מהגלעד, מהגולן, מהגליל המזרחי, מסוריה ומבבל. ראשית קטע המעלה החצוב נמצאת סמוך לצומת מישור אדומים, ומשם אפשר ללכת על בסיסו לעבר פסגת הר הצופים. בראש המעלה, סמוך לכביש מספר 1 ליד מנהרת נעמי שמר, בתחום השטח שמיועד להכרזה כגן לאומי, נמצאת חורבה מסתורית ומרתקת בשם "ראס תמים". בחורבה נחשפו שני בורות מים ענקיים שנחצבו בתקופת הבית השני ושימשו את עולי הרגל, כפי שמזכירה המשנה. משם המשיכה הדרך עד לפסגת הר הצופים, וממנה צפו עולי הרגל לראשונה לעבר הר הבית והמקדש.
עכשיו דמיינו את הדרך העתיקה משוחזרת והופכת לדרך תיירותית מוסדרת שאפשר לעלות בה מאזור יריחו ועד לעיר העתיקה. דמיינו את אלפי האנשים שיחוו את החוויה העוצמתית הזו, את אלפי התיירים שיגיעו מכל קצוות הארץ להשתתף בחוויה. דמיינו שהאתרים הארכיאולוגיים המרשימים יהיו מוסדרים לקבלת קהל.
ועכשיו הפסיקו לדמיין והתעוררו למציאות: לכלוך, ביזוי, ונדליזם והשתלטות בדואית בלתי חוקית. זה מה שקורה שם בפועל. כל החלומות הגדולים האלה עלולים להתנפץ, ויתרה מכך - דרך עולי הרגל העתיקה עלולה להירמס תחת השתלטות ערבית.
כיום, בשטח המיועד להכרזה, ההשתלטות הערבית הבלתי חוקית חוגגת את העובדה כי ממשלות מדינת ישראל לדורותיהן דחו את הכרזת הגן הלאומי. מיום ליום המצב בשטח מחריף, והמציאות מעמידה את השטחים האסטרטגיים סביב ירושלים בסכנה ובאיום ממשי.
בשקט בשקט, תוך שהם מנצלים את העובדה כי יהודים כמעט ואינם מגיעים לאזורים הללו, הערבים בהכוונת הרשות הפלשתינית משתלטים על אזורים אסטרטגיים, ובמיוחד באזור עוטף ירושלים. המטרה שעומדת לנגד עיניהם היא לבודד ולנתק את ההתיישבות היהודית, תוך שהם משמידים את אתרי המורשת החשובים למסורת היהודית.
התוכנית עברה את כל שלבי התכנון, וכעת היא ממתינה לאישור מהדרגים הגבוהים. מכאן אני קורא לחבריי בעיריית ירושלים ובממשלה לפעול בהקדם למען שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ולאשר לאלתר את הגן הלאומי מורדות הר הצופים, למען שמירה על האתרים החשובים לנו.
הכותב הוא חבר מועצת העיר ירושלים, דוקטורנט במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן וחבר ברשימת הציונות הדתית
***