מתנגדי הרפורמה במערכת המשפט עמלו רבות לשווק את סחורתם מחוץ לגבולות ישראל בתחילת המאבק. את הפירות של ההפחדה הבין־לאומית הם מתחילים לקטוף בימים האחרונים, כשממדינות ומגופים בין־לאומיים נשמעת קריאה לעצירת החקיקה – עניין פנים־ישראלי מובהק, ששום מדינה דמוקרטית אחרת לא הייתה רואה בעין יפה התערבות בו מצד מדינות זרות.
בעוד מזכיר המדינה האמריקני, שביקר כאן לפני כמה שבועות, אמר כי דרושה הסכמה סביב הרפורמה, וציין כי "בניית קונצנזוס סביב הצעות חדשות היא הדרך הטובה ביותר לוודא שהן מאומצות ומחזיקות מעמד", שגריר ארצות הברית בישראל תום ניידס לקח את הדברים צעד אחד קדימה.
בריאיון לפודקאסט של יועצו לשעבר של נשיא ארצות הברית, דיוויד אקסלרוד, הוא התייחס ללחץ שמפעילה ארצות הברית על ראש הממשלה נתניהו סביב קידום הרפורמה המשפטית והודה שלחץ כזה אכן קיים.
"ארצות הברית מייעצת לראש הממשלה נתניהו ללחוץ על הבלמים בכל הנוגע לקידום תוכניתו המשפטית. אנחנו אומרים לראש הממשלה, כמו שאני אומר לילדים שלי - תלחץ על הבלמים. האט, נסה להשיג קונצנזוס. זה מורכב מאוד, והם מנסים לקדם את זה מהר מדי", אמר ניידס.
הוא ציין כי "ארצות הברית לא תכתיב לישראל איך לבחור שופטים לבית המשפט העליון", אך הדגיש: "המוסדות הדמוקרטיים הם מה שמחבר את שתי המדינות. כך אנחנו מגינים על ישראל באו"ם, וכך אנחנו עומדים על הערכים המשותפים שלנו".
העיתונאי תומאס פרידמן מה'ניו יורק טיימס', שנקט במאמריו עמדה נגד הרפורמה, טען שקיבל מהנשיא ג'ו ביידן התייחסות ראשונה לרפורמה, ולפיה: "הגאונות של הדמוקרטיה האמריקנית ושל הדמוקרטיה הישראלית היא ששתיהן בנויות על מוסדות חזקים, על איזונים ובלמים ועל בית משפט עצמאי. הסכמה רחבה לשינויים רחבים חשובה מאוד על מנת להבטיח שהציבור יקבל אותם והם יחזיקו מעמד".
הלחץ הבין־לאומי לפשרה לא נגמר כאן. שר המשפטים הגרמני מרקו בוכמן הגיע השבוע לביקור בישראל ונפגש עם שר המשפטים יריב לוין. לדברי גורמים המעורים בפרטי הפגישה, בוכמן הביע לראשונה דאגה מצד הממשלה הגרמנית לגבי הרפורמה כפי שהוסברה לו. לוין ענה שהדאגות מיותרות, וכי בניגוד למה שמוצג על ידי האופוזיציה, אין מדובר בתוכנית להחלשת מערכת המשפט, אלא להסדרת היחסים בין הרשויות.
כדי להעביר מסר ברור מצד הגרמנים ערך בוכמן פגישות גם עם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות ועם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.
השר האורח גם נאם באוניברסיטת תל אביב וקרא לישראל ללמוד ממקרי העבר כיצד יש לבצע רפורמה כזו. "צריך ללמוד מההיסטוריה שרוב דמוקרטי לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. לנו בגרמניה יש חוקה שמגבילה את כוחו של הרוב. יש לנו מערכת משפט עצמאית שיכולה לבלום את הממשלה מלבצע מהלכים שנוגדים את החוקה או מפירים את החוק", טען שר המשפטים הגרמני.
הוא הוסיף כי "ההיסטוריה מלמדת שיש להתבסס על הסכמה רחבה כדי לבצע שינויים חוקתיים, וזו הסיבה שבגרמניה יש צורך בשני שלישים מהפרלמנט כדי לעשות זאת – תוך הסכמה של לפחות חלק מהאופוזיציה. להציג הצעות, לנהל עליהן ויכוח ולהכניס בהן שינויים כדי לשפר אותן - כל אלו אינם סימנים לחולשה, אלא סימנים לעוצמה. זה מה שמבדיל דמוקרטיות ליברליות ממשטרים סמכותניים", סיכם.
הגדילה לעשות מועצת זכויות האדם של האו"ם, שקראה לישראל להשהות את חקיקת הרפורמה וטענה כי היא "מסתכנת בהחלשת הגנת זכויות האדם" ועל כן "יש לפתוח דיון רחב יותר בנושא".
"השינויים הללו עלולים להחליש את ההגנה על זכויות האדם עבור כולם", אמר נציב מועצת זכויות האדם באו"ם וולקר טורק, שטען כי הצעות החקיקה שנידונות בישראל "יערערו באופן דרסטי את יכולתה של מערכת המשפט להצדיק את זכויות הפרט".
גינוי צבוע
בישראל הבינו מה כיוון הרוח כבר בתחילת השבוע, אבל נראה שהקש ששבר את גב הגמל מבחינת בכירי הממשלה היה נציב זכויות האדם של האו"ם. טורק נענה במתקפה קשה וצודקת על הגוף שבראשותו הוא עומד, שנטפל לישראל במשך שנים רבות בשל יחסה לפלשתינים אבל לא דואג לשמירת זכויות האדם בסוריה, באיראן ובמדינות נוספות שבהן האזרחים חיים בפחד מתמיד מהשלטונות.
שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, אמר לנו כי גם אם ניתן להגיב בעדינות או להבליג על ביקורות מסוימות, זו של מועצת זכויות האדם היא מבחינתו חוצפה של ממש. "נציב מועצת 'זכויות האדם' של האו"ם - שאחראי על אחד הגופים הכי מעוותים ואנטי־מוסריים בעולם - הוא האחרון שיכול ללמד את ישראל דמוקרטיה מהי. לאמירתו אין שום תוקף משפטי או מוסרי, ואין לו זכות להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל", מצהיר ארדן.
הוא מציין כי "מועצת זכויות האדם היא גוף שבו ישראל מופלית לרעה באופן קיצוני כבר שנים רבות, גוף שבו מוקמות נגד ישראל ועדות חקירה אנטישמיות ושישראל מעולם לא הכירה בסמכותו המוסרית.
"אני מציע לנציב לעסוק בהגנה על זכויות האדם בסוריה, ברצח הנשים והמפגינים באיראן, ברדיפת הקהילה הגאה ברשות הפלשתינית וברשימה ארוכה של ארגוני טרור ועוולות קשות של משטרים אפלים שהוא והמועצה שלו מתעלמים מהם דרך קבע, לפני שהוא מתערב ומטיף מוסר לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", מוסיף ארדן.
בניגוד לקור הרוח שמפגין ראש הממשלה כלפי חוץ מול האמריקנים והגרמנים, לדברי הנציב הגיב גם הוא בחריפות. "מועצת זכויות האדם של האו"ם היא גוף מוטה וחסר השפעה. במקום לגנות את ההפרות החוזרות ונשנות של זכויות אדם באיראן, בסוריה, ברשות הפלשתינית ובמקומות רבים נוספים בעולם, יש במועצה מי שהחליטו היום לבקר את מדינת ישראל על שהחלטנו לבצע רפורמה שרק תחזק את הדמוקרטיה בישראל. איזה אבסורד", זעם נתניהו.
שר החוץ אלי כהן, שבניגוד לרבים מקודמיו שעבדו יד ביד עם נתניהו מקבל סמכויות נרחבות, היה זה שנבחר כנראה להדוף את המתקפות הבין־לאומיות בעדינות – אך בנחישות.
בכנס ירושלים השבוע נשאל כהן על דבריו של השגריר תום ניידס, ורמז כי מדובר בהתערבות פסולה בענייניה הפנימיים של ישראל, וכי האמריקנים היו זועמים אילו המצב היה הפוך. "אני חושב שיש מדיניות ישראלית ברורה שלא להתערב בסוגיות שרלוונטיות לציבור האמריקני. מדינת ישראל לא צריכה להתערב בסוגיות בין הדמוקרטים לרפובליקנים, כי הקשר האסטרטגי שלנו הוא עם שתי המפלגות. מה שאני מחיל עלינו אני מבקש מהשותפים שלנו. אף אחד לא צריך להתערב בסוגיות פנימיות שרלוונטיות לדמוקרטיה ולציבוריות הישראלית. ישנו העם בישראל, שבוחר את נבחריו לפי אג'נדה ומדיניות".
כהן סיפר על פגישה שערך עם שגרירים ממדינות אירופיות שונות ובה הבהיר שישראל אינה מקבלת התערבות חיצונית בענייניה באופן כללי – לא רק בסוגיית הרפורמה המשפטית. "נפגשתי עם שגרירים ממדינות האיחוד האירופי ואמרתי להם שאני בתור שר חוץ לא אקבל התערבות של מדינות אירופה בסוגיה הישראלית-פלשתינית. אם הם רוצים לתרום לסוגיות הומניטריות, זה עניינן, אבל ניסיון של מדינות אירופיות לתרום לארגונים פלשתיניים שיבואו וינסו לקבוע עובדות בשטח – אני אילחם בתופעה הזו ואמנע אותה. אני חושב שהמסר שלי עבר בצורה ברורה".
כהן גם מציין שהוא נשאל כמעט בכל מפגש על הרפורמה, וניכר שהשואלים אינם מכירים אותה לעומק ומוזנים במידע שגוי. כך היה, לדבריו, גם במפגש עם השגרירים האירופים. "הסברתי להם, קודם כול, שהרפורמה המשפטית תחזק את הדמוקרטיה בישראל, ותחזק את הכנסת, שהיא הריבון במדינת ישראל. אחת לארבע שנים צריכים נבחרי הציבור לעמוד בפני הציבור ולקבל מנדט".
הוא גם העמיד דילמה בפני השרים שהכבירו בשאלות: "שאלתי את בני שיחי מהעולם: האם במדינות שלכם השופטים הם אלה שבוחרים את אלו שיצטרפו אליהם בבית המשפט או שיחליפו אותם? אף יד לא הורמה. גם בארצות הברית הגדולה הנשיא בוחר את השופטים לבית המשפט העליון, והסנאט מאשר אותם".
לדבריו, צריך להסביר את הרפורמה בצורה הנכונה בזירה הבין־לאומית וגם להראות נכונות ללכת לקראת האופוזיציה, אך אסור שהדבר ייתפס כצעד של חולשה.
"חשוב לי מאוד שיהיו שוויון הזדמנויות וייצוג בבית המשפט לכל שכבות האוכלוסייה. היום כל אחד יכול להתקדם בצבא עד למעמד הגבוה ביותר, וכך גם בפוליטיקה, בתקשורת או בעולם העסקי; אבל אם אתה לא מאותו המילייה של בית המשפט - אין לך סיכוי להיות שם. צריך להסביר את זה נכון.
"נוסף על כך, הרפורמה עברה בקריאה ראשונה, וזו עובדה. לקראת הקריאה השנייה והשלישית – לא מתוך חולשה בגלל ההפגנות, אלא מתוך עוצמה של מי שמובילים מהלך חשוב - אם יש דברים שדורשים תיקון, נשמע אותם ונשנה מה שצריך למען שמירה על הדמוקרטיה", מצהיר כהן.
ויש לו גם מסר לחלקים באופוזיציה שלדעתו מרחיבים את הקמפיין נגד הרפורמה אל מעבר לגבולות ישראל ופוגעים בשמה של המדינה ברחבי העולם לצרכים פוליטיים. "אני אומר בכל העולם שאני גאה בדמוקרטיה שלנו, שבה אנשים יכולים להפגין, למחות איך שהם רוצים, לכתוב מה שהם רוצים ולדבר היכן שהם רוצים. אבל גם בהפגנה יש גבולות: אתה לא חוסם דלת של חברת כנסת שיש לה ילדה עם צרכים מיוחדים, אתה לא חוסם כבישים מרכזיים, ובעיקר – אתה לא מדבר נגד מדינת ישראל בעולם. גם כשלנו היו חילוקי דעות עם הצד השני והיינו באופוזיציה, אמרנו דברים בבית, אבל מעולם לא חשבנו להוציא את דיבת המדינה שלנו בעולם".
הדמגוגיה מנצחת
השבוע, לאחר אישורם של שניים מחוקי הרפורמה בקריאה טרומית, היה נראה שהממשלה מתקשה מאוד להסביר את צעדיה ברחבי העולם.
סוכנות הידיעות 'רויטרס' דיווחה בבוקר שאחרי האישור כי "בית המחוקקים הישראלי הצביע בעד שינוי מערכת המשפט. זהו מהלך שנוי במחלוקת שמובילה הממשלה הדתית־לאומנית של נתניהו". העיתון הגרמני 'דר שפיגל' כתב: "הממשלה הדתית הימנית בישראל רוצה לפגוע בבית המשפט העליון ולהחליש אותו משמעותית". העיתון האיטלקי 'לה רפובליקה' הציג כך את המצב בישראל: "נתניהו תחת מצור אבל לא מוותר על החקיקה. בעוד ארצו משותקת ממחאות, הפרלמנט אישר רפורמה נגד השופטים בהליך בזק שמהווה נקודת מפנה לדמוקרטיה הישראלית", ורשת 'FRANCE24' הצרפתית הצביעה גם כן על "הממשלה הלאומנית והדתית" שמובילה מהלך "שנוי במחלוקת", וכל זאת "חרף מחאה רחבה מצד רוב שכבות העם בישראל".
בשיחה עם 'בשבע' מודה גורם מדיני שהסברת הרפורמה היא משימה קשה בתוככי ישראל, והקושי רק מתגבר כשצריך "לתרגם" את ההסברה לזירה הבין־לאומית שלמעשה אינה מכירה לעומק את הנעשה בישראל או את מערכת המשפט.
"ההסברה של הרפורמה כלפי החוששים ממנה בישראל כמעט ולא קיימת. אין הקצאה רצינית של משאבים, אין קמפיין תמיכה, ובינתיים הרחובות והתקשורת מוצפים בעמדות נגדיות וניציות למהלך הזה", מסביר הגורם.
"וכשאתה לא מצליח להסביר את המהלכים שלך בבית פנימה – תתקשה לתת תשובות חזקות מספיק לשאלות שמופנות אליך מרחבי העולם. זו לא משימה בלתי אפשרית – פשוט מבחינה אסטרטגית לא הוחלט להתמקד בה, וייתכן שזו טעות. מנהלים קרב מאסף, כמו בסוגיות אחרות, בניסיון למזער נזקים", הוא מוסיף.
כאן המקום לציין שלצד קרב המאסף יש גם מסרי הפחדה שמופצים ברחבי העולם בדיוק כמו שהם מועברים לציבור בישראל על ידי חלקים באופוזיציה, והם יוצרים תחושה של "הפיכה" או משהו דומה – שאין לה בסיס אמיתי מלבד דמגוגיה פוליטית.
עם זאת, אומר הגורם המדיני, שרי הממשלה נפגשים לא מעט עם עמיתים מרחבי העולם ועם השגרירים הזרים, ומשתדלים להעביר את המסרים שלהם לגבי הרפורמה. הוא מזכיר שגם ראש הממשלה עצמו רתום למשימה.
נכון לעכשיו נראה שבממשלה הבינו שבקרב הבין־לאומי ידם על התחתונה, ונתון זה מגביר את הביקורות, ולכן כעת נבחר הטיעון של התערבות פנימית בענייניה של ישראל – עניין כבד משקל ביחסים בין־לאומיים בין מדינות. די יהיה בטיעון הזה לחלק מהמדינות, שלא רוצות לערער את יחסיהן עם ישראל מבלי שהתרחש בפועל משהו שמצדיק זאת ולפני שהחוקים אושרו לגמרי.
***