מיהו גוי

שאלה עקשנית ותשובה מפותלת בכנס ירושלים חשפו את הפער הבלתי ניתן לגישור בוויכוח על חוק השבות: המאבק בהתבוללות כבר אינו ערך יהודי המוסכם על כל הצדדים

מלינובסקי בפאנל 'מיהו יהודי' של כנס ירושלים
מלינובסקי בפאנל 'מיהו יהודי' של כנס ירושליםצילום: חיים טויטו

שאלה אחת - פשוטה, בסיסית, קלה לכאורה - שהעלה השבוע עיתונאי 'ישראל היום' מתי טוכפלד בכנס ירושלים ה־20 של העיתון בשבע ואתר ערוץ 7', הצליחה לבלבל את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו שישבה באותה העת על הבמה.

מלינובסקי השתתפה בחֶבֶר־דיון (פאנל) שעסק בכוונת הקואליציה לבטל או לשנות את סעיף הנכד בחוק השבות על מנת לצמצם את עלייתם של לא יהודים לישראל, וכנציגת יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, שבהן התופעה רחבה במיוחד, וכחברת המפלגה המזוהה איתם, יצאה חוצץ נגד המהלך. במשך חמש דקות ועשרים ושש שניות היא דיברה בשטף נגד השאיפה ש"מיהו יהודי" ייקבע על פי ההגדרה ההלכתית ובעד "גיור סוציולוגי" ללוחמי צה"ל מזרע ישראל המוסרים את נפשם למען העם והארץ.

"5,500 חיילים לא יהודים על פי ההלכה משרתים היום בצבא, ויכול להיות שעכשיו הם בג'נין ומחרתיים הם יהיו בעזה", טענה. "יהודי זה לא רק ה־DNA בדם שלך - זה גם הנפש שלך, הערכים שלך, הראש שלך והמחויבות שלך למדינה". מלינובסקי הצטיידה היטב בטיעונים ובנתונים לפני שהופיעה לוועידה של קבוצת התקשורת המזוהה עם יריביה האידיאולוגיים, שבוודאי אינה המגרש הביתי שלה, אבל לשאלה התמימה־כביכול של טוכפלד - באה לא מוכנה. "האם לדעתך התבוללות היא בעיה?" הקשה המנחה - וחברת הכנסת מישראל ביתנו פערה את פיה בתדהמה (ממש כך!). לאחר שהתעשתה החלה ללכת סחור סחור כשהיא קוראת להקלות בגיור ומבהירה ליושבים בקהל: "אתם לא יכולים לכפות על הילדים שלכם במי להתאהב". רק כעבור שתי דקות ותשע־עשרה שניות שבהן טוכפלד שואל לדעתה בפעם השנייה והשלישית על עצם נישואי התערובת ודוחק אותה אל הפינה, הודתה המרואיינת: "אני אף פעם לא ראיתי את זה כבעיה".

זכותה של יוליה מלינובסקי, כמובן, שלא להסתייג ולא להזדעזע מהתבוללות. העמדה הזו אומנם עומדת בסתירה מסוימת למאבקה למען הכרה בכמה שיותר חסרי דת כיהודים על פי ההלכה (לאמור: מדובר במועדון יוקרתי וסגור) ולדאגה שביטאה מפני אובדן הרוב היהודי במדינה, אך כפי שאמרה בעצמה בכנס ביחס לאותם ילדים מתאהבים שהזכירה - "אתה לא יכול לשלוט ברגש של אנשים". אבל השאלה של טוכפלד, שהתעקש לאחוז בשור בקרניו, והתשובה הכנה של הפוליטיקאית שמולו, הניחו במרכז השולחן את הפיל שבחדר, וחשפו את הפער האידיאולוגי האדיר בין תומכי תיקון חוק השבות למתנגדיו, שנראה כבלתי ניתן לגישור. אם בעבר המאבק בהתבוללות היה ערך יהודי המוסכם על כל הצדדים כחשוב ביותר, מכנה משותף המשמש לכל הפחות בסיס לדיון ומקור לתקווה שאפשר להגיע לפשרה - הנה גם הטאבו הזה נסדק. מלינובסקי דיברה גבוהה־גבוהה על החרדה לזהות היהודית של המדינה והתפארה בכך שברפורמה שקידמה הממשלה הקודמת להקלות בגיור הובטח כי התחום יישאר בידיים אורתודוקסיות, אבל כשנדחקה להודות שהיא לא רואה בעיה בנישואים מעורבים - יצא המרצע מן השק ונשמטה פיסת הקרקע היחידה שעוד החזיקה יחד את שני הקצוות בדיון. רעידת אדמה.

וכשהתבוללות היא כבר לא מילה גסה - מה הפלא שהפוטנציאל האלקטורלי הגלום בעולים הלא יהודים הפך לשיקול לגיטימי בדילמה אם לבצע תיקונים בחוק ולצמצם את מספר זכאי השבות? בעבר טענו מבקריו של אביגדור ליברמן כי הוא מתנגד לכל שינוי בנושא זה מתוך אינטרס פוליטי ציני, ולעזאזל המשמעויות הדרמטיות לדמוגרפיה ולזהותה היהודית של המדינה. בכנס השבוע רמזה נציגת מפלגתו בלי כוונה כי לדעתה שיקול זה אכן צריך להיות לנגד עיניהם של נבחרי הציבור בבואם להכריע בסוגיה הרגישה והגורלית. "גם בן גביר וסמוטריץ' קיבלו לא מעט קולות מיוצאי ברית המועצות", תקפה את הציונות הדתית ועוצמה יהודית, ולא שמה לב שעל ראשה בוער הכובע. "זה אבסורד שעכשיו הם אומרים שהאנשים שמצביעים עבורם הם לא רצויים, ומכניסים להסכם הקואליציוני סעיף שיזרוק אותם מהארץ".

למזלם של מתנגדי השינוי בחוק השבות, בפאנל השתתף גם יזהר הס, סגן וממלא מקום יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, מהנציגים הבכירים של התנועה הקונסרבטיבית במוסדות הלאומיים, שהשיב מעט מהכבוד האבוד של מלינובסקי וחבריה - וגם הפיח תקווה חדשה בדרך לפשרה. כשמתי טוכפלד הפנה לעברו את אותה שאלה מאתגרת, הס לא פער פיו בתדהמה, אלא השיב מיד ובלי להתבלבל: "התבוללות היא ודאי בעיה".

מתק שפתיים

לא מזמן קראנו בפרשת השבוע על תושייתן של אימותינו שהחזיקה את בני ישראל במצרים, ובקרוב ניזכר במסירות הנפש של אסתר המלכה שהצילה את העם היהודי בשושן הבירה. "בשכר נשים צדקניות". אבל עם כל הכבוד לפרעה ולהמן הרשע - יש מי שלא נכנע להן בקלות.

לאחרונה סקרנו כאן בהרחבה את התעקשות ש"ס ויהדות התורה לבטל את המס שהטיל שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן על השתייה הממותקת. הערנו כי מדובר בתגובה ילדותית ומסוכנת של שתי המפלגות, הפוגעות בבריאות ציבור בוחריהן ומשתמשות בו כבן ערובה למימוש תאוותן הפוליטית -מחיקת כל "גזרות" השלטון הקודם, כולל המוצדקות שבהן. הסברנו שבשם המאבק נגד המיסוי, שנתפס (ובצדק) כצעד שכוון דווקא נגד החברה החרדית, בחרו נציגיה להפוך את הנושא למלחמת דת חסרת פשרות וסירבו לאמץ גישה בוגרת ועניינית כלפיו. בכך הם שפכו את התינוק עם המים והחמיצו הזדמנות היסטורית להביא לצמצום צריכת הסוכר הקטלנית במגזר.

כל מי שניסה בשבועות האחרונים להשפיע על הפוליטיקאים החרדים לסגת מדרישתם הנחרצת לביטול המס (ורבים הם), התרשם מיד כי דווקא שר הבריאות המורחק אריה דרעי, האיש שמתוקף תפקידו אמור לשמש ראש החץ במלחמה נגד הסוכר המזיק, הוא האגוז הקשה ביותר לפיצוח. כחברו הטוב לשעבר של ליברמן הוא כנראה הפגוע ממנו ותאב הנקם כלפיו יותר מכולם, וגם כשחבריו בפוליטיקה החרדית כבר הבינו כי שגו - הוא המשיך להתעקש.

כשראו השתדלנים - אנשי מקצוע ופעילים מעולם הרפואה, חרדים ושאינם חרדים - כי יושב ראש ש"ס מתבצר בעמדתו, הם החליטו לנסות להשפיע עליו באמצעות האיש החזק במפלגה: יפה דרעי. עם כל הכבוד למועצת החכמים ולכוורת, הבינו העוסקים במלאכה כי ה"עזר כנגדו" היא היחידה שיכולה לגרום לבעלה לסגת מהעניין. הרבנית, בחוכמתה, ארגנה פנייה של פורום נשות ש"ס שבראשותה ליושב ראש התנועה, שבה ביקשו ממנו "לחשוב בשנית" על הצעד המתוכנן, בתקווה כי הדבר ישמש עבורו סולם נוח לירידה מהעץ - וצדקה. דרעי החליט לדון בכך מחדש, כשהכיוון המסתמן הוא מיסוי השתייה המכילה סוכר וביטול המס על משקאות ממותקים דיאטטיים.

אלא שאת מה שהשיגו אותן נשים צדקניות הצליחה הפוליטיקה הקטנה למחוק שוב במחי יד. זמן קצר לאחר פרסום הדברים על ידי מיכאל שמש ב'כאן 11' ספג דרעי ביקורת עוקצנית במיוחד מבית ומחוץ - ונבהל. בכיר יהדות התורה, חבר הכנסת משה גפני, הבהיר: "עמדתנו היא שצריך למחוק את כל הגזרות של שר האוצר הכושל איווט ליברמן", יושב ראש ישראל ביתנו עצמו חגג ואמר ש"לאט לאט האסימון נופל", העיתונאי החרדי ישי כהן מאתר 'כיכר השבת' הוסיף הקנטה משלו, שלפיה קמפיין ש"ס החדש הוא "ליברמן צדק" - ודרעי מיהר לבצע פניית פרסה חדה, זיגזג של ממש, והודיע כי לא יהיה שינוי. "הבטחנו לבטל את המס הזה וכך בכוונתנו לעשות", עדכן, כשבמקביל מפלגתו מבהירה בנפרד כי "את כל מיסי ליברמן המרושעים אנחנו מבטלים - ללא כל פקפוק". כעבור שישה ימים, ישיבת ראשי הקואליציה הבאה, כבר הוחלט: "הממשלה תבטל באופן גורף את המס על השתייה המתוקה".

בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל? מתברר שגם לכוח־העל שלהן יש גבול.

הכותב הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet וידיעות אחרונות

לתגובות: [email protected]

***