בדיוק כמו בשבוע שעבר, גם יום שני השבוע היה יום דרמטי במשכן הכנסת וברחובות הסמוכים לו. שיאו של היום אומנם הגיע לקראת השעה אחת בלילה, עם ההצבעה על שני הסעיפים הראשונים של הרפורמה במערכת המשפט בקריאה ראשונה, אך לאורך כל שעות היום נרשמה שורה של אירועים בקידומה של הרפורמה ובמאבק נגדה, חלקם חמורים ביותר.
אירועי המחאה החלו עוד בשעות הבוקר, כאשר מפגינים מנעו מכמה חברי כנסת לצאת מביתם לכיוון המשכן. המשך היום עבר בהפגנות ענק מסביב למשכן הכנסת, שבוע שני ברציפות. במסגרת ההפגנות התקיימה מחאה נרחבת מחוץ לכנס ירושלים של קבוצת 'בשבע', ומפגינים אף פרצו לכנס וניסו לשבש את קיומו במהלך הפאנל שעסק ברפורמה המשפטית.
לבסוף החל הדיון במליאה, והוא ארך יותר משש שעות. מי שפתח אותו היה יושב ראש ועדת החוקה, שהציג את הסיבות להבאת החוקים בנאום שלעיתים נשמע יותר כמו הקראת כתב אישום למערכת המשפט. "הצעת החוק מבוססת על שנים רבות שבהן הרבה מאוד אנשים הרגישו ועודם מרגישים שהקול שלהם מושתק. שעמדתם נרמסת. הם בוחרים ימין ומקבלים שמאל", אמר רוטמן בפתח דבריו.
בהמשך פירט רוטמן שורה של דוגמאות שבהן מנע בית המשפט מהממשלות הנבחרות בישראל לקדם את מדיניותן: "במשך שנים ארוכות הצביעו לכנסת שתעביר חוק למניעת הסתננות. פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית ופעם רביעית. ובכל פעם שכנסת ישראל העבירה חוק שנועד להגן על הגבול שלנו ולדאוג שלתושבי דרום תל אביב תהיה אפשרות לחיות בכבוד, בית המשפט מחק את קולם והתעלם מרצונם".
גם השר לוין נאם באותו ערב, רגע לפני ההצבעה במליאה, את נאום ה"אני מאשים" שלו נגד מערכת המשפט: "הלילה הזה זוקפים את קומתם המוני אזרחיות ואזרחים שקולם לא נשמע במשך עשרות שנים על ידי מערכת המשפט, שהייתה עיוורת לצורכיהם, שזלזלה בהם. הלילה אני עומד בנחישות גדולה כדי להבטיח שמעתה והלאה קולם יישמע. יישמע במערכת המשפט, וכפועל יוצא גם במקומות אחרים - באקדמיה, בתקשורת, במקומות שבהם השיח היום הוא חד־צדדי ומתעלם מהרוב הגדול של אזרחי ישראל".
בהמשך דבריו אמר לוין את הדברים הבאים: "אני רוצה לומר משהו לאותם אזרחים יקרים שיושבים עכשיו בבית. חלקם הפגינו, והם דואגים. לא פלא שהם דואגים – הם שומעים את מה שנאמר בתקשורת, הם שומעים ראשי ממשלות לשעבר שפועלים כאחרוני הבריונים ברחוב, אז לא פלא שהם דואגים. אני רוצה לומר להם בקצרה על מה אנחנו מצביעים היום, ולמה זה יחזק את הדמוקרטיה. אין אף מדינה בעולם שבה מצד אחד בית המשפט מחליט שחוקי יסוד הם חוקה, ומצד שני הוא מחליט שיש לו סמכות להתערב בחוקה. תנו לי בית משפט אחד בעולם ששם עצמו מעל החוקה ואומר שהוא יכול לשנות את החוקה בפסיקותיו. אין כזה.
"אנחנו מצביעים היום על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. באף מדינה בעולם אין מצב שבו השופטים ממנים את עצמם, שלצד אחד יש שליטה במערכת והצד השני לא יכול לבוא בשערי בית המשפט. או כמו שאמר השופט בדימוס אהרן ברק: 'צריך להבין שבית המשפט העליון הוא משפחה אחת. גם אם יש דעות שונות, טובתה של המדינה היא שיהיה בית משפט קוהרנטי, שהיחסים בו הם כמו במשפחה, עם כל חילוקי הדעות. לא ניתן להכניס למערכת הזו מישהו שהוא לא משפחה׳. אני עונה לאזרחי ישראל - אנחנו נכניס לבית המשפט העליון את מי שאינו חלק ממשפחת האצולה הזו. יהיה בה מקום לכולם. מהצד הזה, וגם מהצד השני".
"עם הנצח לא מפחד מדחייה של שבועיים"
אף שתוצאות ההצבעה היו ידועות מראש, הן כללו הפתעות קטנות. אומנם בקואליציה חברים 64 חברי כנסת, אך רק 63 הצביעו בעד. באופוזיציה, המונה 56 חברים, תשעה חברי כנסת נעדרו. סיבות ההיעדרויות מגוונות: סיעת ישראל ביתנו הודיעה מראש שתחרים את ההצבעה, שכן היא רואה בחוקים אלה "לא לגיטימיים"; חבר הכנסת וליד טאהא איננו בקו הבריאות כבר כמה שבועות, ובמשך כל התקופה הזו הוא נעדר מהמליאה. שלושת חברי הכנסת הנוספים שלא הצביעו על שני התיקונים היו יפעת שאשא־ביטון, זאב אלקין ויולי אדלשטיין.
אלקין ואדלשטיין לא נכחו בהצבעה שכן שניהם טסו עוד ביום ראשון לאוקראינה. בזמן הדיון במליאה השניים נפגשו עם נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, שמחר (שישי) תמלא שנה לפלישה הרוסית למדינתו. למרות התירוץ המוצלח בדמות ביקור מדיני חשוב במיוחד בימים אלה באוקראינה, קשה היה שלא לשים לב שעבור שני חברי הכנסת מדובר בתזמון נוח למדי. אדלשטיין אומר כבר זמן רב שלא יוכל לתמוך ברפורמה אם לא תהיה הסכמה ציבורית רחבה עליה, ואילו אלקין, אילו נכח בהצבעה, היה נאלץ להצביע נגד חוקים שחלקים מהם יזם בעבר בעצמו. בלשכותיהם של אלקין ושל אדלשטיין מכחישים שיש קשר בין מועד הסיור ובין ההצבעה. "הם נפגשו עם נשיא אוקראינה, כמה שעות לאחר פגישתו עם הנשיא ביידן. מישהו באמת חושב שלזלנסקי יש זמן לחשוב על ההליכים הפרלמנטריים בישראל?" אמרו ל'בשבע' גורמים בסביבתם של חברי הכנסת.
צעדי ההמשך של קידום הרפורמה ממשיכים להיות מורכבים. מצד אחד, חברי הקואליציה קוראים שוב ושוב לאנשי האופוזיציה לבוא ולהידבר, ומהצד השני נשמעות כל העת דחיות. חברי האופוזיציה מצידם טוענים כי המשך הדיונים וכן ההצבעות על חלקים אחרים של הרפורמה מלמדים כי הקואליציה לא באה להידבר, אלא להשתמש בשיחות הפשרה כתעודת כשרות לרפורמה שאליה הם מתנגדים.
"אם רק צד אחד ינצח - כולנו נפסיד", אמר יושב ראש המחנה הממלכתי חבר הכנסת בני גנץ בכנס ירושלים של 'בשבע' השבוע. "יש שעת כושר לחקוק חקיקה רחבה ומוסכמת שתביא לגיוון במערכת המשפט ושתשרת את אזרחי ישראל. כמו בכל רפורמה מקיפה, צריך לעשות אותה לאט ובזהירות, לאורך חודשים ושנים, ומתוך הקשבה, לא בריצת אמוק. אם נעצור ונדבר מתוך רצון אמיתי להביא לתיקונים שמקובלים על רוב אזרחי ישראל, אפשר יהיה לעשות היסטוריה במובן החיובי. אני לא רוצה הורדת ידיים בין חלקי העם, אני רוצה שילוב ידיים, אך אם זה לא יימצא - אנחנו נמצאים ביום שיהיה כתם על ההיסטוריה שלנו כעם. בניגוד להרבה מהאתגרים בעבר, יש לנו ברירה. אני קורא לחברי הקואליציה ובראשם לנתניהו: עצרו את החקיקה. אני מאמין שאפשר לעצור ולדבר, ואני מניח גם שהפעם נצליח".
גם הנשיא הרצוג, שקרא להשעות את החקיקה על מנת לשבת להידבר, המשיך בכנס ירושלים באותו הקו, כאשר אמר ביום שלישי שהוא מאוכזב מההצבעה בקריאה ראשונה שנערכה כמה שעות קודם לכן במליאה, וגם אחריה עדיין יש זמן לעצור ולשבת להידבר. "עכשיו הזמן לקיים הידברות אמיצה, פתוחה וכנה. עם הנצח לא מפחד מדחייה של עוד שבוע־שבועיים, אבל עכשיו צריך למצוא את הדרך ששני הצדדים יוכלו להגיד אוקיי. כל אחד נתון בתוך המחנה שלו ובתוך תיבת התהודה שלו, אבל יש פה עם, יש פה עם שאויביו מסתכלים עליו מבחוץ וחוגגים, תאמינו לי", אמר הנשיא בכנס.
התחלת חקיקה לפני הפגרה
במקביל לקריאות ההידברות, גם הדיונים לקידום הרפורמה בכנסת נמשכים. בסביבת השר לוין אמרו אמש (רביעי) ל'בשבע' כי אין שום התקדמות בהידברות בין הצדדים. "לצערנו אין אפילו התחלה של שיח. אנחנו פונים בכל מקום ובכל במה ולא מקבלים תשובה בנושא", אומרים מקורבי שר המשפטים. דברים דומים אמר השר לוין עצמו על בימת כנס ירושלים.
גם חבר הכנסת רוטמן אמר על בימת הכנס כי הוא מעוניין בהידברות רחבה, ושלא מדובר בדיון לפרוטוקול בלבד, שכן ההתדיינות שהייתה עד היום בוועדת החוקה הובילה לשינוי הנוסח. "גם שר המשפטים יריב לוין וגם אני אמרנו שנשמח מאוד, באמת נשמח, להעביר את החוק בהסכמה, ואני חושב שיש הרבה דברים ונושאים שמונחים במסגרת מה שמכונה 'הרפורמה' שיש לגביהם הסכמה. למשל בנושא תיקון הוועדה לבחירת שופטים, בהחלט יש הבדל בין טיוטת הנוסח שלי - שבעצמה הייתה שונה משל יריב - ובין הקריאה הראשונה".
גם השר לוין הדגיש שההצעה שעברה ביום שני במליאה תהיה שונה מנוסח החוק הסופי: "בוודאי יהיו שינויים, מהטעם הפשוט שאני הצעתי תוכנית מסוימת, וחברי שמחה רוטמן, שעושה עבודה מצוינת, הביא הצעה שמאפייניה דומים אבל יש בה פרטים שונים, ויש הבדלים מסוימים ביניהן, וכשנגיע להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, בוודאי נידרש לנוסחה סופית שתוסכם. יש הערות שנשמעות ממתנגדי הרפורמה, למשל נושא הסבירות – ייתכן שבעניין הפקידים יש מקום לסייג את הקביעה הגורפת שאין סבירות. גם אם לא תהיה הידברות, ננסה להגיע לתוצאה מיטבית.
"אני לא חושב שכל החוכמה נמצאת במקום אחד. הייתי יושב ראש הכנסת, ואסור שהכנסת תקבל הצעה כ'כזה ראה וקדש'. אני מניח שבסוף נגיע לתוצאה מיטבית, שתשמור על עקרונות היסוד של הרפורמה, ובראשם העובדה שמערכת המשפט לא תהיה שייכת לקבוצה אחת, אלא תהיה שייכת לכל העם - גם בהרכב האנושי וגם בפתיחות לשמוע מצוקות של אנשים שעד כה הדלת הייתה סגורה בפניהם".
לעומת זאת, ישנם קולות בקואליציה שמציגים עמדה שונה במקצת. מי שתיאר את המורכבות הזאת הוא יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, שאמר בנאומו בכנס ירושלים כי "יש המהלכים אימים מפני עריצות הרוב, כאילו העם רע בבסיסו ואסור שנציגיו יקבלו החלטות. אלה הם אותם אנשים שחיו פה בשלום שנים רבות כל כך עם עריצות המיעוט שמצא דרך לשלוט. החלטות יתקבלו, אם אפשר בהסכמה רחבה, ואם לא - גם זה קורה - ברוב קולות. אך בסוף מירושלים השלמה והמאוחדת תצא הבשורה הטובה, שתאחד את כולנו לעם אחד". גם דוברים נוספים בכנס, דוגמת השר עמיחי אליהו, אמרו דברים בסגנון שמזכיר את שתי האופציות שעליהן דיבר אוחנה - הסכמה רחבה או המשך חקיקה גם ללא הסכמה.
בינתיים ממשיכה הקואליציה להתקדם בהליכי החקיקה, אך בצורה שונה מזו שהייתה עד היום. ועדת החוקה ממשיכה לדון בשני סעיפי הרפורמה שבמסגרת חוק יסוד השפיטה שנדחו עד כה, בעוד קידום סעיפי שינוי הוועדה לבחירת שופטים ואי־שפיטות חוקי יסוד הוסטו הצידה בשלב זה. גורמים המעורים בפרטים אומרים ל'בשבע' כי המעבר לסעיפים האחרים נועד לפנות זמן כדי להתחיל הידברות אל מול נציגי האופוזיציה. אלא שבסביבת שר המשפטים אומרים כי מדובר בתוכנית עבודה מסודרת מראש, שנועדה להעביר את החלקים הנוספים לפחות בקריאה ראשונה בשלב זה, כדי שלא יתמסמסו עם יציאת הכנסת לפגרה בעוד חודש וחצי.
אמש (רביעי) הועברו בקריאה טרומית שני חוקים שקשורים לרפורמה במערכת המשפט ולמעשה נדחו בשבוע. הסעיפים המדוברים הם פסקת ההתגברות על חוקים רגילים שיזם שמחה רוטמן, ו"חוק דרעי 2" שנועד להחזיר את אריה דרעי לשולחן הממשלה. מדובר בשני חוקים שכל סיעות האופוזיציה הדגישו בימים האחרונים ל'בשבע' כי מבחינתן הם חלק בלתי נפרד מהרפורמה המשפטית. נוסף על שני סעיפים אלה עברו בקריאה טרומית עוד שלושה סעיפים שנתונים במחלוקת קשה בכנסת: חוץ החמץ, חוק סמכויות הבוררות לבתי הדין הרבניים וחוק העברת האחריות על מח"ש מהפרקליטות למשרד המשפטים.
לגבי חוק החמץ, שנועד להתגבר על פסיקת בג"ץ שתחייב מנהלי בתי חולים לאפשר להכניס אליהם חמץ במהלך חג הפסח, צפוי להיערך קרב בקואליציה. שר החינוך קיש כבר אמר במליאה כי מדובר בהפרת הסטטוס־קוו וכי הוא לא ייתן לה יד. חוק העברת מח"ש מגיע על רקע חשיפות חדשות בכל הקשור להתנהלות המשטרה בתיקי האלפים, ואילו חוק בתי הדין הרבניים נועד להשיב את הסטטוס־קוו לימים שקדמו לפסק הדין של שופטת העליון לשעבר פרוקצ'יה, שמנעה מבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות - דבר שהיה מקובל מקום המדינה. כל חמשת החוקים הללו, הגם שלחלקם סיבות טובות למדי, רק תרמו לקמפיין מתנגדי הרפורמה.
מי שקולו לא נשמע בכל הקשור לרפורמות במערכת המשפט ולניסיונות ההידברות הוא ראש הממשלה נתניהו, ולא מפני שהוא אינו מעוניין בכך. היועצת המשפטית לממשלה אסרה על נתניהו לעסוק ברפורמת המשפט בשל תיקיו הפליליים והסכם ניגוד העניינים שעליו הוא חתום. החלטה זו התקבלה בביקורת רבה מצידו של ראש הממשלה, אך גם באנחת רווחה בקרב רבים מחברי הכנסת של הקואליציה, שעדיין חוששים כי נתניהו יבלום את קידום הרפורמה בשלב מסוים.
***