במרכז מורשת בגין יקיימו ביום ראשון אירוע מיוחד לציון 31 שנים לפטירתו של ראש הממשלה בעבר מנחם בגיל ז"ל. באירוע יושק גם הספר 'דרך בגין' המכנס נאומים ומאמרים של בגין המהווים צוהר להגותו הלאומית ליבראלית של בגין.
על האירוע שוחחנו עם ראש המרכז, הרצל מקוב, ומאחר ושוב ושוב אנו שומעים פוליטיקאים שמתהדרים כממשיכי דרכו של בגין, שאלנו אם הוא יכול לשער, לנוכח הסערה הציבורית המתחוללת כעת בישראל, מה היה חושב בגין כיום, ומקוב משיב בשלילה. הוא אינו יכול ואינו מעוניין לנסות ולנחש מה היה בגין חושב כיום, ובהקשר זה הוא מצטט משפט מהרב יהודה ליאון אשכנזי זצ"ל (מניטו) ולפיה איש גדול ניכר בכך שלא יודעים מה הוא היה אומר.
לעומת הניסיונות לנחש מה היה אומר בגין כיום הספר 'דרך בגין' מתבסס על מה שהוא עצמו אמר וכתב כאשר הדברים מחולקים לפרקים העוסקים בדמוקרטיה, הפרדת רשויות, זכויות אזרחים במדינה, ובערכי זכותנו על ארץ ישראל ושלמות המולדת, שני נושאים שאותם רואה מקוב כשתי הרגליים שעליהם מבסס בגין את תפיסתו.
הזכרנו שבקריאת הספר חשוב לתת את הדעת לתאריך בו נאמרים הדברים, לפני המהפכה המשפטית של השופט אהרון ברק, ובהחלט יתכן ועמדותיו של בגין היו נשמעות אחרת לגמרי לו היה יודע מה התחולל באותה מהפכה. מקוב מסכים שאכן דברים רבים השתנו במציאות וציין כי "אחת מנקודות החוזק של בגין הייתה היכולת לקבוע את עמדתו בהתאם לערכים הבסיסיים שלו ועל פי המציאות המשתנה. אכן מערכת המשפט אינה זו שבגין הכיר. בשנות התשעים, 15 שנה אחרי שהוא כבר לא בשלטון, שם קו פרשת המים של מערכת המשפט".
באירוע, שיתקיים במרכז מורשת בגין, ינסו מומחים לאתר את הסיבות לכך שבגין הוא אחד הנפקדים הכי נוכחים בחברה הישראלית, וזאת במגוון סוגיות, החל משלמות הארץ דרך מהותה של הדמוקרטיה ועד השיח הביטחוני סביב הגרעין האיראני, מה ששוב מחזיר אותנו להפצצת הכור בעיראק. כל זאת לצד העיסוק בסוגיות החברתיות ובהסכמי השלום שהוביל בגין.
בספר שיושק, אומר מקוב, ניתן לראות גם את ההתפתחויות שחלו בעמדותיו של בגין. "העבודה על הספר ארכה כעשר שנים, נעשה תחקיר בלמעלה מ-3000 מאמרים ונאומים של בגין", הוא מציין, ולשאלתנו הוא מציג דוגמאות להתפתחויות בעמדותיו כפי שהם באות לידי ביטוי ברור בספר המכנס את דבריו של בגין לפי נושאים, כך שניתן לקבל גם את התמונה הכוללת של עמדותיו וגם את ההתפתחות הזו.
"הוא ראה בשלמות הארץ שלמות שאינה ניתנת לערעור ולוויתור. אומרים אנשים על כך שהוא עשה הסכם עם סאדאת וויתר על חצי האי סיני, אבל בגין משיב ואומר שעל פי השקפתו ועל פי המפות שהוא קיבל, סיני אינה חלק מארץ ישראל ולכן לא מדובר בוויתור ערכי מהותי. לעומת זאת בעזה, שבה המצרים דרשו שנחזור לקו שביתת הנשק, אי אפשר לעשות ויתור כי היא חלק מארץ ישראל. יתכן שיש מי שיאמר שזו הייתה טעות ואם היה מוותר על עזה היינו חוסכים לעצמנו בעיות מסוימות, אבל זו עמדתו המהותית ערכית", אומר מקוב ומציין גם את "חוסר הנכונות שלו לשום סממן של ריבונות זרה בירושלים. קרטר רצה שנסכים לדגל סעודי בהר הבית ובגין סירב בכל תוקף לאמירה ריבונית זרה בירושלים", והמחלוקות הללו על עזה והדגל בהר הבית עשויות היו להוביל לפיצוץ המהלך המדיני מול המצרים.
עוד שאלנו את מקוב כיצד קורה שמהגותו ומשנתו של אדם שכתב ונאם כל כך, ונאומיו ברורים נחושים ונחרצים, יצאו קצוות רחוקים כל כך הסבורים כל אחד שהוא ממשיכו של בגין. דוגמא לכך הצגנו את ציפי לבני משמאל ואת אופיר אקוניס מימין.
"אני לא רוצה לתת ציונים לאנשים שפועלים כיום בזירה הפוליטית, אבל אנשים שתמכו בצעדי התנתקות לא יכולים להיות ממשיכי דרכו של בגין כי הוא נלחם בדיוק על כך בכל תוקף", אומר מקוב בהתייחס לסירוב של בגין לוותר על עזה לטובת המצרים. מנגד, הוא אומר "מי שאומר שתי גדות לירדן אבל דמוקרטיה ושלמות העם אינם ערך משמעותי חשובה בעיניו, גם הוא לא ממשיכו של בגין. המציאות מורכבת וראיית המציאות צריכה להיות מורכבת. ראיה חד ממדית לא תיתן פתרון למציאות. אין "איזם" אחד שיוכל לפתור את כל בעיות העולם והחברה. כשאדם מורכב נותן את משנתו יכולים אחרים לקחת פיסות מהאינפורמציה הזו ולבנות עליהן תילי תילים, אבל בגין לא אחראי לכך".