נבחרת הרובוטיקה של תיכון עתיד בבנימינה נערכת לאולימפיאדה הגדולה בעולם לרובוטיקה ובה יתמודדו מול משלחות מ-150 מדינות.
על הרובוט ביורר שבנתה הנבחרת, על הדרך רצופת הניצחונות בישראל שהובילה לאולימפיאדה ועל מה שצפוי בתחרות שוחחנו עם רוני שיריזלי, תלמידת כיתה י"א, קפטנית הנבחרת.
התחרות, היא מספרת, מתקיימת מטעם ארגון FIRST האמריקאי. המשימה שבה עמד הרובוט שבנתה הנבחרת מבנימינה הייתה ללכוד קונוסים בפרק זמן קצוב ולהכניס אותם לעמודים בצבעים שונים. משימה זו ניתנה למתמודדים מבתי ספר שונים ולאורך מספר תחרויות השתפר הרובוט משלב לשלב. זאת תוך לימוד הבנייה, השרטוט, התכנון, העבודה בצוות, ההתארגנות של הנבחרת ואלמנטים נוספים הכרוכים בהכנת הרובוט והנבחרת כולה.
בשלב הראשון של התחרות הרובוט פועל במשך חצי דקה ללא מגע יד אדם במגמה לאיסוף קונוסים, והצלחתו תלויה בהכנתו, בבנייתו, בהצבתו במיקום מדויק וכיוצא באלה. בשלב ההמשך מפעילים חברי הנבחרת את הרובוט להשלמת המשימה.
על התחרות הבינלאומית בה תשתתף הנבחרת ותתקיים בספטמבר הקרוב, מספרת שיריזלי כי לפי שעה המשימה עדיין לא ידועה, ועם זאת נערכים לשיפור ולימוד הפונקציות שמסוגל הרובוט לבצע. האם האנרגיה עלולה לרדת לטמיון אם יתברר שהאימון וההכנה לא ממש רלוונטיים למשימה שנבחרה? שיריזלי משיבה בשלילה ומדגישה כי ההכנה והלימוד שבדרך חשובים לא פחות מהתוצאה. דוגמא לכך היא מוצאת בצוות שבנה רובוט שמסוגל לירות לכיוון מסוים ובסופו של יום התברר שהמשימה שניתנה שונה לחלוטין, ועם זאת הצוות שהקים את הרובוט הרוויח את כל ההכשרה, הלימוד והבנייה שבדרך.
האם היא וחברי הנבחרת האחרים רואים את עצמם משתלבים בענף הרובוטיקה גם בעתיד? "אישית לא", היא משיבה ומוסיפה כי "שאר הקבוצה רוצים את זה לעתיד. זה יעזור להם גם בצבא להגיע ליחידות מיוחדות".