פרופ' יובל אלבשן, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו וכיום דיקן הקמפוסים הרב תרבותיים בירושלים, מודאג מהזעם של מתנגדי הרפורמה המשפטית כלפי חברי כנסת מהאופוזיציה שהצטלמו וחייכו לחבריהם מהקואליציה בתום ההצבעות על המהלך בקריאה טרומית.
"צריך לעשות מחאה כי הרפורמה ובעיקר הצורה שבה הממשלה מעבירה אותה היא כוחנית, לא מתחשבת ולא מנסה להגיע להסכמות. במובן הזה אני חושב שהמחאה היא מאוד נדרשת ומהווה איזון אל מול הכוח של הממשלה.
''אבל אסור לעבור את הקו האדום והוא - שבסוף מדובר בבני אדם, בשותפים למדינה הציונית, היהודית והדמוקרטית. התחושה שלי היתה שהתגובות לתמונה הזו, לימדו כמה אנשים הרחיקו לכת, וכמה בוחן המציאות שלהם אינו רלוונטי ואמיתי", אומר אלבשן בראיון לערוץ 7.
לדבריו, "אנחנו בשלב שזה לא משנה מי התחיל. מה שקורה פה הוא שהכל יורד למטה והתגובות הן של אנשים שמאמינים לאהוד ברק, לדן חלוץ ומשוכנעים שמדובר כאן ברגע מכונן שהדמוקרטיה יכולה ליפול, שמדינת ישראל יכולה להיחרב, שאנחנו רגע מחורבן הבית ומתנהלים בהתאם. לאנשים הללו לא הגיוני שאותם חברי אופוזיציה שאמרו דברים מסויימים ילכו ויתחבקו עם חברים בקואליציה".
לתהייה עם מי להידבר לאור התנאים הרבים של יאיר לפיד הוא ענה, "יש אחרים, יש את בני גנץ. ברור שהכוח נמצא בידי הממשלה ואף אחד לא אומר משהו אחר. כשאני רואה את הממשלה ממשיכה להרים עוד רעיונות, כמו ילדים שנכנסו לחנות שוקולד ולא מפסיקים לזלול - אני מודאג", הוא מוסיף.
"השאלה היא האם ואיך הם צריכים להשתמש בכוח הזה. הרי מה יקרה אם יתעכבו שבועיים, ינקטו בנדיבות של מנצחים וישבו לשיחות? הם לא יפסידו".
פרופ' אלבשן מספר שהמצב מדיר שינה מעיניו. "אני מוטרד לא מהרפורמה או מהתגובה אליה, אלא מהעובדה שיותר מדי אנשים במדינת הזו חושבים שהגענו לחורבן הבית, כי אנשים שמרגישים כך מוכנים להעפיל אל המצדה כדי להציל את הבית שלהם. אני מרגיש שהקיצוניים סוחבים אותנו לשביל הנחש ולא תהיה דרך חזרה ממנו".
"הפערים בין הצדדים לא גדולים בכלל והדבר שצריך לעשות הוא להרגיע את כולם. מי שהמדינה הזו חשובה לו ורוצה את השינוי חייב להבין שזה לא יכול לעשות בכוחניות וכנ"ל לגבי מתנגדי הרפורמה", הוא מסכם.