הראיונות האחרונים שהעניק נשיא העליון לשעבר, אהרון ברק, לתקשורת מטרידים מאוד את ד"ר פנחס חליו'ה, מנכ"ל ומייסד המכללה האקדמית אשקלון, בשל הבורות העקבית שמגלה ברק בסוגיות הנוגעות למשפט העברי ולתכנים יהודיים בסיסיים.
"היום אפשר להבין בדיעבד דברים שידעתי כבר ב-97'-98', שיש לו אג'נדה עקבית שהוא ניהל בהרבה חכמה וטקטיקות", אומר ד"ר חליו'ה ומוסיף כי ברק "קבע זכויות לסקטורים שונים, כמו הרחבת הגדרת ה'ידועה בציבור' עם זכויות שלא קיימות גם בסקנדינביה וכו'. הוא תמיד עשה את זה בצורה מאוד עקיפה".
דוגמא נוספת נוגעת להליכי גיור רפורמי שבהוראת השופט ברק הורחבה ההלכה שנקבעה בתקופת השופט לנדוי, ובעקבות הרחבה זו חויב פקיד משר הפנים להגדיר מתגייר בגיור רפורמי כיהודי מתוך טענה שהרישום אינו אלא פרוצדוראלי, וזאת על אף שהמדינה אינה מכירה בגיור זה בהוראת בית הדין הרבני.
"זה התחיל אצל נשיאים קודמים, אבל לפני תקופת ברק אדם שהיה פסול חיתון היה מחפש ומוצא פתרונות בחו"ל, אבל הגיע בג"ץ שלזינגר שביקש רישום של פקידות משרד הפנים, וברק הרחיב את ההחלטה. הוא דרש שירשמו במשרד הפנים זוגות חד מינים שהגיעו לארץ למרות שהוא ידע שיש לכך השלכות משמעותיות".
בדבריו מציין ד"ר חליו'ה את התנגדותו של השופט רובינשטיין שטען באזני ברק כי כאשר מדובר בסוגיה ערכית חדשה יש להותיר אותה להכרעה במרחב הציבורי, כלומר בידי המחוקק, אך רובינשטיין נותר בדעת מיעוט ועמדת השופט ברק היא שהובילה לרישום נישואים באופן פרוצדוראלי מבלי לבדוק את תוקפו היהודי של מהלך הנישואים. "הסכמים קואליציוניים נופלים על שאלת מיהו יהודי ושאלת מעמד בתי הדין הרבניים, ופתאום יש אדם שנמצא ברשות השנייה, השופטת, וקובעת להלכה דברים שהמחוקק לא נתן עליהם את הדעת או שנתן את הדעת והתנגד".
ד"ר חליו'ה סבור כי ברק "היה צריך לנהוג כמו כל הנשיאים שקדמו לו ואמרו שבסוגיות ערכיות מוסריות שהמחוקק יגיד את דברו". בדבריו הוא מזכיר כי המחלוקת על התנהלותו השיפוטית של אהרון ברק אינה סוגיה חדשה. "כבר בשנת 2000 אמר השופט לנדוי בראיון לארי שביט שברק מוביל לדיקטטורה שיפוטית והוא הופך את עצמו לאבי המוסר. הדברים לא חדשים. גם פרופ' גביזון אמרה את זה. הדיון על הרפורמה לא התחיל עכשיו. שופטים עם דעת מיעוט מדברים על זה כבר עשרים שנה. מנחם אלון ז"ל, בכנס לשכת עורכי הדין הראשון באילת, שמע את ברק שאמר שצר לו שהוא לא מכיר את המשפט העברי, ואמר לו 'אתה מצטט את המשפט הקנדי, האוסטרלי, האנגלי וכו' ואתה לא מכיר את כולם, למה אתה לא מצטט את המשפט העברי?'. מדובר במשפטן דגול שמכיר משפט, אדם כזה לא יכול לקחת סוגיה במשפט העברי וללמוד אותה?", שואל חליו'ה.
עוד הוא מציין בדבריו את האופן בו הכריע השופט ברק לקדם בכל מקום בו קיימת מחלוקת בין הפן היהודי לדמוקרטי, לטובת הצד הדמוקרטי, זאת בשם האיזון והשוויון, "שיראה פעם אחת שהוא אכן איזן", אומר חליו'ה המציין כי גם בראיון אצל רוני קובן נשאל ברק אם הוא אכן יותר דמוקרטי מיהודי, בתחילה השיב בשלילה, אך שנשאל שנית השיב בחיוב.
חליו'ה מזכיר את המושג אותו טבע אהרון ברק 'הציבור הנאור' ומשמעותו היא שבכל מקרה בו יש פער בין יהודי לדמוקרטי האיזון שבו בוחר ברק יהיה על פי עמדת הציבור הנאור כפי שהוא מפרש אותו. חליו'ה מאשר שלא מדובר במונח חדש ולמעשה השופט לנדוי הוא שטבע אותו, אך זאת רק בהתייחס לדיני סחר וחוזים, בעוד ברק נטל את המונח ועשה בו שימוש בסוגיות ערכיות הנוגעות לעתידה ואופייה של ישראל. על כך הוא מוסיף הערה נשכחת ולפיה "יש חוק יסוד שקובע שערכיה של המדינה הם יהודיים".
"ברק מימש את האג'נדה שלו בהרבה תחכום, ולצערי הרב בגלל שהוא שופט דגול לא רבים מהשופטים התנגדו לו. יהיו מי שיגידו איך קורה ששופטים לא הביעו עמדה מולו והסיבה היא שהוא היה נשיא ולכן יש לו פריבילגיה להחליט באיזה דיון הוא רוצה להיות, והוא תמיד דאג להיות בדיונים שיש בהם רגישות ציבורית גדולה. מעבר לכך, הוא משפטן גדול ולא ראיתי שופטים שיעזו להביע עמדה אחרת כי מי שיביע עמדה אחרת לא יקודם".
בדבריו מזכיר ד"ר חליו'ה את דבריו של ברק אודות פרופ' גביזון המנוחה ולפיהם היא אינה ראויה לכס בית המשפט העליון מאחר ויש לה אג'נדה. זו לדבריו אחת הדוגמאות לדחיקת רגליהם של מי שאינם חשובים כמותו. הזכרנו לחליו'ה את ההסבר שנותן ברק לדבריו אלה בטענתו שאין כוונתו שהאג'נדה של גביזון אינה מתאימה לעמדותיו שלו, אלא שאת האג'נדה שלה היא מביעה במאמרים בעיתונות ועל כן היא אינה ראויה לכך. חליו'ה מצידו אומר שהוא מוריד את הכובע בפני התחכום של ברק כשהוא מסביר את עצמו. "צריך להעריך אותו על היכולת לענות בצורה אלגנטית...".
"מסתתרת כאן אג'נדה מסודרת להפוך את ישראל למדינה ככל המדינות ועם ככל העמים, עם כמה שפחות מרכיבים יהודיים. בעיניו ערכים יהודיים יהיו השראתיים בלבד, כלומר דיבור כללי על חזון הנביאים על שלום צדק וכו'. מנחם אלון ניהל אתו ויכוחים רבים על כך המשפט העברי הוא מעשי מאוד ופרקטי מאוד והביא הרבה דוגמאות. ניהלתי על כך שיחות ארוכות עם אלון עוד בשנת 97'. לברק "הייתה אג'נדה מסוימת, אולי בגלל שהוא שורד שואה, אבל ברור לי שהוא האמין במה שהוא עשה בלב שלם, הוא האמין שהוא צריך לעשות את ישראל מדינה ככל המדינות דמוקרטית נאורה, אבל לא יהודית, או לכל היותר יהודית במובן ההשראתי".