מביתו שבגבעת שמואל שוחח אתמול הרב שמואל יניב עם ערוץ 7 - זמן קצר בטרם התרחש הפיגוע הקשה שבו נרצחו שניים מנכדיו הי"ד.
לאחר לבטים הוכרע במערכת ערוץ 7 לפרסם את הדברים בשל חשיבותם כמתווי ראיית עולם בתקופה הקשה העוברת על מדינת ישראל ואזרחיה.
השיחה עם הרב יניב נסובה על תבהלת פירוקה וקיצה של המדינה הנשמעת מכל עבר ומולה מבקש הרב שמואל יניב, מחבר 15 כרכי צפונות בתורה, להזכיר כי מדינת ישראל הוקמה ומנוהלת מגבוה בהתאם לנבואה קדומה ההולכת ומתגשמת במדויק, ובדבריו הוא מתמקד בנבואת דניאל, אך לא רק בה.
"קיבלנו תורה ובה נבואות שהתגשמו אחת לאחת ובניגוד לכל היגיון מתמטי וטבעי", אומר הרב יניב. "ניתן להזכיר את ספר דניאל, את דברי הגאון מוילנה ודברים מפורשים בתורה. כל אחד מהם הוא מסמך מדויק שאין גדול ממנו. את נבואת התורה רבים חשפו שהיא מדויקת. גם לנבואת הגאון רבים שמו לב, אבל את נבואת דניאל כמעט ולא שמעתי מצוטטת".
על נבואה זו מספר הרב יניב כי בסוף ספר דניאל מופיעים שני מספרים, 1290 ו-1335, שביניהם פער של 45. הרב יניב מציין כי הנקיטה בשני תאריכים זה אחר זה נועדה לאפשר וידוא מדוקדק של הגשמת החזון הנבואי. "בשני התאריכים הללו נשאל דניאל מה משמעותם והוא משיב שאף אחד לא יוכל לפענח את הדברים אבל כשהם יקרו, תראה שזה מדויק לחלוטין. הוא נשאל מה ניתן בכל זאת לומר, ודניאל אומר שהמערכה תהיה על מקום קרבת התמיד, כלומר מקום הקודש, ועם מי נאבקים שם? עם האיסלאם".
מאחר והאיסלאם הוא מוקד המאבק על מקום הקודש מציין הרב יניב את שנת ראשיתו של האיסלאם, שנת 632, "עד אז מוחמד נחשב למשוגע כפי שכתב הרמב"ם. פעולתו הייתה לא יותר מעשר שנים. אגב, בקוראן עצמו הוא כותב שארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל", מזכיר הרב יניב.
בדבריו ממשיך הרב יניב את חישובו משנת הקמת האיסלאם, שנת 632 "הוספנו את 1290 וקיבלנו את 1922, שנה שבה בכ"ח תמוז התקיימה ועידה של רוסיה, אמריקה, צרפת, איטליה ועוד רבים שהם הגרעין הראשוני של האו"ם, ושם החליטו שכל ארץ ישראל שייכת לעם היהודי ואין לאף אחד נגיעה בכך. זו הייתה החלטה מוזרה כי מי שביקש את שיבת ציון היו 35 אלף יהודים מול 700 אלף ערבים. שאלו את ראש הממשלה הבריטי מה הסיכוי של אותם יהודים ואיך הדבר יתקבל, אבל הוא דפק על השולחן ואמר שזה מה שכתוב בתנ"ך ולא מתווכחים עם התנ"ך".
הרב יניב מזכיר את 45 שנות הפער בין שני התאריכים שבספר דניאל ומציין כי "45 שנים אחרי 1922 מגיעים לשנת 1967, מלחמת ששת הימים, כשהנבואה הזו התממשה ויש"ע התווסף אלינו".
"דניאל אומר שיהיו עוד מאבקים גדולים על ארץ ישראל אבל הכול בשליטה. נתתי לכם את אבן הפינה והראיתי את רגע השיבה ויהיו עוד מאבקים. תצטרכו להביא את כל העם היהודי", אומר הרב יניב וקובע: "נבואה היא הדבר הכי יציב והכי אמין שניתן להיאחז בו, נבואות כאלה שאינן יכולות להשתנות".
על יציבותן של נבואות מזכיר הרב יניב את שבעת המבחנים שעוברות נבואות על מנת להבדיל אותן מניחוש וביניהם גם ההבנה ש"נבואה היא היפוך המציאות, ואת זאת קובעים בכך שמדובר במשהו שלא היה לו תקדים בשום מקום ובשום זמן. אם נבואה עוסקת בציבור מסוים שנמצא במאה מקומות, היא חייבת להתגשם בכל מאה המקומות. אם נבואה כתבה כמה שלבים כולם צריכים להתגשם, ואכן הנבואה נאמרה באופן ברור בתוכחה בספר ויקרא ולפיה גם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים ולא כיליתם כי אני ה'".
הרב יניב מציין גם את עצם שמירת העם היהודי את עצמו לאורך אלפי שנים בגלות בה הפיתוי להתבולל היה אדיר. "מדענים ראו וצעקו שבכך רואים את האל בעיניים", אומר הרב יניב ומציין את שיבת ישראל ממאה שפות שונות לארץ ישראל כמופת שאין גדול ממנו. כל הנבואה הזו היא בניגוד לטבע ההגיוני".
פרט היסטורי נוסף אותו רואה הרב יניב כעדות לייחודו של מהלך שיבת ציון כמהלך מנוגד לכל היגיון הוא אירוע קליטתם של יהודי העלייה הגדולה של שנת 1935 בניגוד לניסיונות הקליטה הקודמים שלא עלו יפה. "העליות הקודמות לא צלחו כי היהודים לא קלטו יהודים והעדיפו עבודה זולה של ערבים. לכן יהודים לא נקלטו. אז איך נקלטו רבע מיליון בני אדם? כי קם המופתי של ירושלים והכריז שביתה גדולה של שנתיים שבהם אף ערבי לא יעבוד אצל יהודי ומי שיעבוד הוא יחסל אותו, ואומרים ש-5000 ערבים חוסלו על ידו. כך התפנו מקומות עבודה ויהודים נקלטו בעבודה וכשהערבים רצו לחזור כבר לא היו מקומות פנויים. למעשה המופתי הוא שהקים את המדינה...".
גם שמירת האמונים של ארץ ישראל לעם ישראל מנוגדת לכל היגיון, מציין הרב יניב המזכיר בהקשר זה אל עליית תלמידי הגאון ש"הייתה שונה מכל העליות. 511 איש עלו עם הגאון והם היו מזן אחר, זן אקטיביסטי. הם הלכו לבנות את פתח תקווה, את ראש פינה צפת וכו'. הגאון אמר לתלמידיו שיום עשרים לעומר הוא יום קדוש ואם תרצו לעשות משהו עבור נצח ישראל תעשו אותו ביום הזה. משום כך את שכונת נחלת שבעה ואת בית הכנסת על שמו הקפידו להקים בעשרים לעומר שהוא יום העצמאות כי ביום הזה יש סוד גדול שאותו גילה הגאון, הספירות מתכללות ביום הזה, כלומר שהחסד והגבורה מתכללים עם הספירה הבאה התפארת, הנצח וההוד מתכלים ביסוד, והמלכות כוללת את הכול. סוד ההתכללות הוא סוד גדול של נכונות לשרת את כנסת ישראל ולא את עצמי, אני בא לבנות לעם ישראל את הבית ולא לעצמי, ולכן אהיה בכל מקום שבו אני נדרש".
ברוח זו של נכונות להיות בכל מקום נדרש יצאו תלמידי הרב צבי יהודה קוק להתיישב ביש"ע, והרב יניב מספר על עצמו כיצד היה הר"מ הציוני היחיד שלקח את תלמידיו לסבסטיה וכנשאל אם הוא אכן מאמין שיהודים יתגוררו בקדומים ובאלון מורה, ואמונתו הנחושה בכך היא שהובילו לפיטוריו מכהונתו כר"מ, משום שהוא נחשב לאדם בלתי ריאלי.
הרב יניב עובר לתחיית התורה בארץ ישראל, תחייה שגם היא נראית כמנוגדת לכל היגיון. "במרכז הרב המחזור שלי היה גדול מאוד, שישה תלמידים. היום יש אלפי תלמידים צדיקים ונפלאים. זו תחיית הקודש", הוא אומר ומביע ביטחון מלא בכוחו של עם ישראל לעמוד גם באתגריו העכשוויים, "זה רגע של מבחן מסירות הנפש, ואם נזדקק לצאת להפגנה של מיליון אנשים, נצא בנערינו ובזקנינו כדי לומר שיש גם עם ישראל אחר. כשתהיה אסיפת רבנים ציוניים שבה ישתתפו עשרת אלפים רבנים שיגידו שעכשיו הזמן לצאת ולומר שיש מיליון, ונהיה שם בכל שבוע, לא נוותר על הרחוב ועל העתיד שלנו. אם יאמרו לנו רבותינו נעשה את זה כי הגאולה מצריכה מסירות נפש. הקב"ה רוצה איתעורתא דלתתא. תורה, ארץ ישראל ועולם הבא נקנים בייסורים ושלושתם עניין אחד להם".